אלקטרה צריכה הפרישה 24 מיליון שקל ב-Q4 בצל מחלוקת עם Huawei
אלקטרה צריכה דיווחה היום על הדו"חות הכספיים לשנת 2017 לפיהם החברה עברה להפסד ברבעון הרביעי בצל מחלוקת עם היצרן הסיני של מכשירי Huawei.
בחודש שעבר נוצרה מחלוקת בין אלקטרה צריכה -3.95% לבין היצרן הסיני בקשר להסכם ההפצה. היצרן של מכשירי Huawei טען לכאורה כי אלקטרה לא עמדה ביעדי רכש מינימליים ב-2017 המהווים תנאי להמשך ההסכם. אלקטרה צריכה הגישה בתגובה תביעה כנגד היצרן הסיני בגובה של 80 מיליון שקל. נכון להיום, אלקטרה תמשיך לשווק את מוצרי Huawei, ובינתיים הקבוצה רושמת הוצאות בגובה 24 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשל הפחתת נכסים בלתי מוחשיים המיוחסים למחלוקת.
בתוך כך, את הרבעון הרביעי סיימה אלקטרה צריכה בהפסד של 12.8 מיליון שקל לעומת רווח של 13.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2016, ורווח של 41 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה.
במקביל, איחוד תוצאות גולן הביאו לעלייה בהוצאות המימון ל-14 מיליון שקל ב-2017. בנטרול השפעת גולן טלקום, החברה רשמה הכנסות מימון בגובה של 1 מיליון שקל.
בשנת 2017 התמונה נראית אחרת. אלקטרה צריכה רשמה עלייה של 22.4% בהכנסות ל-2.9 מיליארד שקל, בין היתר, הודות לאיחוד תוצאות גולן טלקום ופעילות אלפא (המפיצה הבלעדית של מוצרי Huawei), ומעלייה בהכנסות מגזר קמעונאות חשמל.
- אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור הרווח הגולמי עמד על 25.9% מהמכירות ב-2017 לעומת שיעור של 25% מהמכירות ב-2016. הרווח הגולמי קפץ ב-26.5% ל-757 מיליון שקל. העלייה מיוחסת לאיחוד תוצאות גולן טלקום, המאופיינת בשיעור רווח גולמי ממוצע גבוה מיתר תחומי הפעילות של אלקטה צריכה. בנטרול תוצאות גולן טלקום, נרשמה ירידה בשיעור הרווח הגולמי בצל איחוד תוצאות אלפא המאופיינת בשיעור רווח גולמי נמוך לעומת יתר ענפי הפעילות של הקבוצה, בין היתר, כתוצאה מהשפעה חד פעמית שלילית בצל ביטול מס הקנייה על מכשירי סלולר בגובה של 3.5 מיליון שקל.
הרווח התפעולי של אלקטרה צריכה זינק ב-38.3% בשנת 2017 ל-175 מיליון שקל. בנטרול הפחתת הנכסים הבלתי מוחשיים המיוחסים להפצה של מוצרי Huawei הרווח התפעולי זינק ב-58% ל-200 מיליון שקל.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
