דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן

דו"חות עזריאלי: רווח נקי של 1.4 מיליארד שקל ב-2017

עזריאלי מציגה עלייה מתונה בפדיונות השוכרים בקניונים: "לעיתים מורגשת סביבה מאתגרת בניהול משאים ומתנים עם השוכרים לקראת חתימה על הסכמי שכירות"
גיא בן סימון |

קבוצת עזריאלי פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לשנת 2017 ולרבעון הרביעי, לפיהן החברה רשמה ירידה בשורה התחתונה, עלייה מתונה בפדיונות השוכרים בקניונים, עלייה נאה בתחום המשרדים לצד חולשה בנדל"ן מניב בארה"ב. בתוך כך, עזריאלי תחלק דיבידנד של 520 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, קבוצת עזריאלי רושמת ירידה ברווח הנקי ל-1.4 מיליארד שקל בשנת 2017 לעומת רווח נקי של 1.8 מיליארד שקל בשנת 2016. עם זאת, הרווח קוזז ב-211 מיליון שקל משערוך נדל"ן להשקעה, וכן ב-2016 רשמה הקבוצה הכנסת מסים בסך של כ-394 מיליון שקל עקב ירידת שיעור המס שלא חזרה על עצמה ב-2017.

על אף העלייה ברכישות מקוונות ומדיניות "שמיים פתוחים" אשר הוזילה 13 את מחירי הטיסות לחו"ל, בקבוצת עזריאלי מאמינים כי הפעילות בקניונים צפויה להמשיך לצמוח על רקע גידול באוכלוסייה ובהוצאות משקי הבית. "עם זאת", כותבת החברה בדו"חות, "לעיתים מורגשת סביבה מאתגרת בניהול משאים ומתנים עם השוכרים לקראת חתימה על הסכמי שכירות חדשים או חוזים קיימים".

במהלך 2017 נרשם גידול של כ-5% בפדיונות בקניוני עזריאלי. בנטרול קניון עזריאלי ראשונים, שנפתח לציבור בסוף הרבעון הראשון של 2017, נרשמה עלייה של 1.3% בפדיונות לעומת אשתקד. במהלך הרבעון הרביעי נרשמה עלייה של 6.3% בפדיונות השוכרים לעומת הרבעון המקביל.

ההכנסות של עזריאלי ממגזר הקניונים עלו ב-3% ברבעון הרביעי ל-259 מיליון שקל. ה-NOI ברבעון הרביעי עלה ב-5% ל-210 מיליון שקל. בשנת 2017 כולה נרשמה עלייה של 6% בהכנסות ממגזר הקניונים ל-1.03 מיליארד שקל. ה--NOI מהקניונים עלה ב-6% בשנת 2017 ל-828 מיליון שקל. העלייה ב-NOI נובעת מפתיחת קניון עזריאלי ראשונים ברבעון הראשון של הנה החולפת.

סך ה-FFO המיוחס לפעילות הנדל"ן מניב עלה ל-1.02 מיליארד שקל לעומת 948 מיליון שקל ב-2016.

בתחום המשרדים עזריאלי רשמה עלייה גבוהה יותר של 19% בהכנסות הרבעון ושל 17% ב-NOI ל-134 מיליון שקל ו-11 מיליון שקל בהתאמה.

בסך הכל, ה-NOI מנכסים זהים עלה בכ-1% בשנת 2017 ברקע לעלייה של 2% במגזר מרכזי הסחר והקניונים, מעלייה של 2% בתחום שטחי ההשכרה למשרדים ואחרים, ומגידול של 9% בתחום הדיור מוגן. נתון זה קוזז מירידה של 8% במגזר הנדל"ן מניב בארה"ב. ה-NOI עלה בין השנים 2007 ל-2017 ב-9.7% בממוצע לשנה ובסך הכל כ-125% בכל תחומי פעילות הנדל"ן מניב של הקבוצה.

עלות שכרו של המנכ"ל שפרש יובל בורנשטיין הסתכמה ב-5.2 מיליון שקל. עלות שכרה של היו"ר דנה עזריאלי הסתכמה ב-4.5 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.