נתן חץ
צילום: יח"צ

אלוני חץ: עלייה של 21% ב-FFO ברבעון ל-107 מיליון שקל

 הכנסות החברה מדמי שכירות וניהול עלו ל-167 מיליון שקל ברבעון השלישי
נועם בראל |

אלוני חץ דיווחה על תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי והציגה עלייה של 21% ב-FFO המיוחס לבעלי המניות ברבעון ורווח נקי של כ-163 מיליון שקל.  בתוך כך, מניית החברה עולה 0.6% בפתיחת המסחר ורושמת תשואה של 25% מתחילת השנה.

ה-FFO המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-107 מיליון שקל, לעומת כ-88 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות החברה מדמי שכירות וניהול עלו ל-167 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-151 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מנכ"ל אלוני חץ, נתן חץ: "נמשכת מגמת הצמיחה בחברות הבנות והיא משתקפות בתוצאות אלוני חץ. במהלך הרבעון האחרון אמות אנרג'יקס ו-Carr שמו דגש על שיפור מבנה ההון והחוב שלהן ועל גמישותן הפיננסית כל אחת בהתאם למדיניות ואופי הפעילות שלה. לאחר תקופה ממושכת של מעקב , לימוד וניתוח של מספר שווקי נדל"ן מערביים , החלטנו לבחון אפשרויות שונות להקמת פלטפורמה מתאימה להשקעה מהותית בשוק הנדל"ן המניב באנגליה תוך התמקדות על איזור לונדון."

רז דומב ואלון גלזר לידר שוקי הון: "אלוני חץ ממשיכה להציג תוצאות טובות וצמיחה בפרמטרים תפעוליים. החברה הודיעה על קיום משא ומתן להקמת חברה להשקעות בנדל"ן מניב בלונדון, כאשר החברה מתכננת להשקיע עד כ-300 מיליון ליש"ט בחברה הנ"ל בשנים הקרובות בהתאם לצרכים. אנו רואים בהחלטה צעד חשוב ונכון שיסייע לחברה להמשיך לצמוח בעתיד. אלוני חץ היא חברת נדל"ן יציבה ויעילה הנמצאת בתהליך צמיחה. החברה פועלת בהצלחה במספר שווקים ועל ידי כך מפחיתה את רמת הסיכון בה. לאורך השנים החברה מוכיחה את יכולתה באיתור הזדמנויות עסקיות ואף צפויה להניע פעילות משמעותית חדשה בלונדון. שיעור המינוף של החברה והחברות הבנות נמוך ומאפשר גמישות בעתיד. האפסייד כיום במודל ה- NAV הסחיר עומד על 13% כך שאנו ממשיכים בהמלצת תשואת יתר ומעדכנים מעלה את מחיר היעד ל-42 שקל למניה".

מניית אלוני חץ מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.