לאומי שוקי הון מעדכן המלצה לכיל בצל דליפת הענק בדרום

גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה כיל

דליפת הענק בסוף השבוע האחרון ממשיכה לתת אותותיה במניית כיל שיורדת כעת בעוד 1.8% בהמשך לירידה של 2.25% אתמול. נזכיר כי משרד האנרגיה סגר את שלוש הבריכות של מי הגבס החומציים על רקע הקריסה החלקית של אחת מהן, מה שאילץ את כיל להגיש בקשה מיוחדת לאישור שימוש בבריכה הרביעית. על רקע הדברים, כיל עשויה לסבול מפגיעה בייצור ובינתיים בלאומי שוקי הון עדכנו את ההמלצה למניה. 

למרות אי הוודאות, האנליסטית אלה פריד הותירה את ההמלצה 'תשואת יתר' למניה ומנגד הורידה את מחיר היעד ל-18.5 שקלים. נציין כי כיל נסחרת כעת במחיר של 15.8 שקלים למניה.

אלה פריד: "ההמלצה שלנו מבוססת על צרוף של אינדיקטורים מוקדמים לחיוב והתמחור הזול של החברה ביחס לקבוצת ההשוואה. אנו מכמתים את הפגיעה המקסימלית של הדליפה במפעל רותם בכ-10 מיליון דולר ברווח התפעולי ובכ-100 מיליון דולר הוצאות שיקום וקנסות מרביים לפי תקדים קצ"א. בדומה לשאר השחקניות המובילות בענף, כיל מתמודדת בתקופה זו עם השגת איזון מורכב בין עסקי הקומודיטי לבין ייצור קווי עסקים של מוצרי המשך תעשייתיים. בדומה לרוב המתחרות שלה, האמצעים העומדים לרשותה כוללים: התייעלות, השטחת עקום עלויות הכרייה, ניהול מבוקר של הון חוזר ויצירת תזרים מזומנים משמעותי, בין היתר באמצעות פיתוחים תעשייתיים וצמצום המלאים. מגוון הפעילויות התעשייתיות של כיל מעניק לה יתרון מסוים של יציבות, ולכן התמקדות המוצהרת בעסקי הליבה - שכוללת מכירת חברות - מתקבלת אצלנו ברגשות מעורבים. מנגד, בטווח הקצר, המהלך מעניק לה אטרקטיביות בתמחור ביחס לקבוצת ההשוואה ובמיוחד מול פוטאש קורפ (או נוטריין, לאחר המיזוג עם אגריום) שאחזקותיה נותרות סמויות בבדיקת מכפילי הרווחיות".

נזכיר כי בכנס משקיעים שקייהמ כיל בשבוע שעבר בבורסה בתל אביב, החברה סימנה את האסטרטגיה שתנחה אותה בשנים הקרובות: חיזוק חטיבת הפתרונות המיוחדים וכושר ההתחרות של נכסי הקומודיטי, לצד הורדת רמת המינוף הנוכחית. בכיל התגאו כי החברה כבר עומדת במטרות הדירוג לשנת 2017 (יחס חוב ל-EBITDA של כ-3.2) וחברות הדירוג הבינלאומיות אינן נושפות בעורפה לגבי קצב הורדת המינוף לכדי רמה של 3 (במהלך שנת 2018. על כך כותבת פריד: "אנו צופים השנה EBITDA של כ-980 מיליון דולר, בהנחה שהחוזה עם סין לא יידחה מעבר לחודש אוגוסט והמחיר לטון יעמוד על כ-235 דולר לפחות. נציין כי יורוכים הודיעה כי בכוונתה להוציא לשוק 900-600 אלף טון אשלג בלבד מתוך 2.3 שהיא צפויה להשלים עד אז".

לגבי המשך הזיכיון בים המלח לאחר 2030, פריד כותבת כי "כיל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות, גם אם לא בפרופיל תקשורתי גבוה. אנו מורידים בשלב זה כ-200 מיליון דולר בגין סיכון מהוון של אי חידוש הזיכיון (50% בניכוי עלות התשתיות). ביחס לרישיון כריית הפוספאטים בנגב, ההתנגדות שנותרה הינה של משרד הבריאות. החברה מעוניינת לבנות פיילוט מנוטר לבדיקת הפעילות בסמוך לערד והיא זקוקה לאישור וועדת התכנון הארצית. העתודות באתר הקיים צפויות להספיק ל-6 עד 8 השנים הבאות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני בשורט ענק ישמלי 5 עד 6 אחוז רווח (ל"ת)
    יעקב 03/07/2017 23:27
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?