"מדהים שאחרי כל הניסיונות הכושלים לסייע לכלכלה עם ריבית אפס, הם חושבים שהתשובה עכשיו היא ריבית שלילית"
אל מול הסערה הנוכחית בשווקים, המשקיעים שוב נושאים את עינהם לעבר הבנקים המרכזיים שבחלקים כבר פעלו בשטח ובחלקם סיפקו איתותים. זה מגיע אחרי שנים ארוכות בהן אותם בנקים מרכזיים החזיקו למעשה בשתי ידיים את השווקים באמצעות ריבית אפסית (או בחלק מהמקרים שלילית) ותכניות הרחבה כמותית.
הצעדים של הבנקים המרכזיים באו כתגובה למשבר המתמשך, יש מי שיגיד, עוד מימי משבר הסאבפריים של 2008 על מנת לספק חמצן להנשמה מלאכותית של השווקים. עם זאת, דיויד קלי מג'י.פי מורגן טוען כי המהלכים של הבנקים המרכזים בעולם לא רק שלא תרמו - אלא להיפך, גרמו נזק.
"הדבר המקומם ביותר הוא שהבנקים המרכזיים חושבים שהם שולטים בעולם בעוד שבמציאות הם נכשלו כישלון חרוץ", אמר קלי בראיון ל'ביזנס אינסיידר'. "זה פשוט מדהים שאחרי 20 שנה של ניסיונות כושלים לסייע לכלכלה עם ריבית נמוכה, הם חושבים שהתשובה עכשיו היא ריבית שלילית. למעשה זה אפילו מזיק לכלכלה".
בעוד הפד' העלה את הריבית בדצמבר האחרון לראשונה מזה כעשור, קלי חושב כי בעולם אידיאלי הפד' אמור להעלות כעת את הריבית לרמה של 1% כמי שמאותת על ביטחונו בשווקים. לעומת זאת, זה לא המצב ולמעשה אנחנו נמצאים רחוק מכך לפי קלי שחושש כי הפד' יצעד בעקבותיו של הבנק המרכזי של יפן שהשית לפני כשבועיים ריבית שלילית. "אני חושש שהפד' יתפתה לעשות את אותו הדבר", אמר קלי. "הכלכלה צומחת הכי טוב כאשר אתה מסיר את חוסר הודאות מהמשוואה, אם אתה עושה משהו חסר תקדים כמו ריבית שלילית - זה רק ידאיג עוד יותר את המשקיעים".
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח התעסוקה של חודש ינואר שפורסם בשישי האחרון קצת בלבל את המשקיעים. מצד אחד, מספר המשרות שנוספו היה נמוך מהצפי, אך מצד שני כל שאר הנתונים בדו"ח היו חיוביים בדגש על שעור התעסוקה שהיה הנמוך ביותר מאז 2008. שעור התעסוקה עומד על 4.9% - הרמה שהפד עצמו מגדיר כתעסוקה מלאה, מה שהדאיג את המשקיעים כי הקרקע להמשך העלאת הריבית נוחה כעת עוד יותר. מנגד, להערכתו של קלי, הטלטלה בשווקים והחששות מסין יאלצו את הפד' לדחות את העלאת הריבית בהחלטה הקרובה מחודש מארס לאפריל או ליוני. במידה והפד' ידחה את העלאת הריבית בגלל הטלטלה בשווקים בצורה משמעותית, קלי סבור כי מדובר במלכודת מסוכנת.
- 12.8 שנים של כאבי חזה! 8 שנים אני לא עובד! שילמתי חובותי! (ל"ת)ישראל 08/02/2016 10:03הגב לתגובה זו
- 11.הזימה של קליפורניה בהר חובות!! (ל"ת)אני שילמתי כבר 08/02/2016 09:57הגב לתגובה זו
- 10.אומות העולם לא מכירים עוד ב usd!!! הר חובות יש לנקבה!! (ל"ת)אטום המהדי... 08/02/2016 09:50הגב לתגובה זו
- 9.אטום המהדי ישראל 08/02/2016 09:45הגב לתגובה זומסרבים להמשיך להלוות לארצות הברית!!
- 8.יחי השיעה.... 08/02/2016 09:44הגב לתגובה זו70 טריליון usd חובה של הנקבה!!!וממשיך לטפס!! האנטי קריסט 6666 האמריקאנית בדרך לאיבוד מטבעה usd!!!
- 7.יוס 08/02/2016 07:24הגב לתגובה זושחושב שהיא תעלה משמעותי.
- 6.דודו 07/02/2016 23:27הגב לתגובה זוכמו מסם הגמילה תהיה קשה מאוד.
- 5.o.k. 07/02/2016 22:11הגב לתגובה זווממשיך בפד בסוף נגיע למיתון קשה
- 4.IM 07/02/2016 19:05הגב לתגובה זוכל אלה ששמו את מיטב כספם וחובותיהם על נדל"ן לא רוצים שהריבית תעלה לעולם. ריבית שלילית - פנטסטי.
- 3.זרזיר גלובאלי 07/02/2016 17:39הגב לתגובה זויכולת ההשפעה שלהם הולכת ופוחתת מחודש לחודש, כל הורדת ריבית משולה לחפירה עמוקה יותר של קבר כלכלי, אי אפשר יהיה לצאת מזה ללא משבר, נכסים כגון סחורות כבר במשבר,המניות ברבע משבר והמכה תגיע מכיוון הנדלן בכל העולם...אנשים חיו באשליה מבלי להבין את ההשלכות, ביזבזו את שאין להם כאילו אין מחר...הקיפאון התחיל והוא ירסק הכל.
- 2.זה הצעד הכי קל - הצעדים האפקטיבים קשים לביצוע (ל"ת)לילי 07/02/2016 17:23הגב לתגובה זו
- 1.הם חוששים שהרווחים שלהם ינזקו (ל"ת)חזי 07/02/2016 17:10הגב לתגובה זו

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
