המרוויח הגדול? שימו לב לסקטור בת"א שהציג ראלי - בזכות הנפילות באג"חים
חודש יוני נחשב לחודש הגרוע ביותר בשנה בשוקי המניות אם לשפוט לפי הביצועים של העשור האחרון אך ייתכן כי 2015 תהיה שונה לאחר שמדד ת"א בנקים השלים מהלך עליות של מעל 10% תוך קצת יותר מחודש ו-24% מאז פברואר האחרון. מבין מגוון הסקטורים בבורסות העולם, סקטור הפיננסים הוא אחד היחידים שעדיין לא חזר לרמתו ערב משבר הסאב-פריים, ולאחר הנפילות שנרשמו בשבוע האחרון בשוק האג"ח נותר לשאול כיצד יושפעו מכך הבנקים.
את ביצועי החסר של הבנקים עד כה ניתן לייחס להפרשות הענק שנדרשו לבצע מדי רבעון, לירידת רמות המינוף, להיחלשות הביקוש לאשראי ואף לשעורי הצמיחה הנמוכים. אם לא די בכך, שעורי הריבית הנמוכים פוגעים במרווח הפיננסי של הבנקים, כאשר הפער בין הריבית שמשלמים ללקוחות לזו שהם גובים על ההלוואות שואף לאפס.
עם זאת, לנפילות שנרשמו השבוע בשוק האג"ח יש השפעה מעורבת על סקטור הבנקאות כאשר הבנקים מקזזים למעשה את ההפסדים שנרשמו מתיקי הנוסטרו ע"י היוון התחייבויותיהם לעובדים.
לדברי מאיר סלייטר, מבנק ירושלים, "מצד אחד, כאשר 95% מניירות הערך של הבנקים מורכבים מאג"חים הם צפויים לרשום הפסדים כתוצאה מהירידות. מנגד, בכל הנוגע להתחייבויות לעובדים, הבנקים מהוונים את הראשונים לפי ריבית השוק, שנמדדת על פנ תשואת האג"חים. כשהתשואה עולה שיעור ההיוון גדל וההתחייבות יורדת".
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה שלישית היא היא המרווח הפיננסי. "ריבית השוק היא אחת מהבסיסים בהם נותנים אשראי במשק מחיר האשראי הוא לא רק פונקציה של ריבית בנק ישראל אלא גם תשואות שוק האג"ח משפיעות לטובת הבנקים שצפויים ליהנות מהעלייה על הריבית על המשכנתאות", אמר סלייטר.
כולם מחכים לפד
אם כבר התחלתם לדאוג להכנסות הבנקים מריבית, ציפיות השוק מתחילות לגלם תחושה אחרת. מרבית האנליסטים מעריכים כי הבנק הפדרלי בארה"ב יחל להעלות את הריבית באופן הדרגתי כבר השנה, ואלו ישפרו את המרווח הפיננסי בהתאם.
לפי הראל פיננסים, אמנם ב-2015 ההכנסות נטו מריבית של הבנקים תרד בשיעור מזערי אך ב-2016 היא תזנק ביותר מ-6%, בעיקר בעקבות הצפי לעליית ריבית מצב הפד. "כרגע נגזרת מהשוק ציפייה להעלאת ריבית ראשונה בארה"ב בספטמבר הקרוב ול-3 העלאות בסך הכל ב-12 החודשים הקרובים", כתבו בהראל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
פנינו לאן?
הביצועים של סקטור הבנקים בלטו לרעה במשך רוב התקופה שחלפה מאז משבר המשכנתאות, בין היתר, בגלל החמרת הרגולציה כתוצאה מהמשבר. העובדה שסקטור הפיננסים היה חלש במשך כל כך הרבה זמן, הן רק חלק מהסיבות שרוב האנליסטים ממליצים כיום על סקטור הפיננסים ב"תשואת יתר", כולל מחלקות המחקר בג'יי.פי מורגן, מורגן סטנלי, סיטי, אופנהיימר, ברקליס ודויטשה בנק. לפי מנדלסון, סקטור הבנקאות בוול סטריט נסחר כעת לפי מכפיל של 15 ומכפיל עתידי של 13.9 ל-12 החודשים הקרובים". המכפיל ההיסטורי של הבנקים ב-20 השנים כיום הוא 18.5 והמכפיל העתידי עומד על 16.7.
"בסביבת מכפילי הרווח הגבוהים כמעט בכל המדדים כיום, סקטור הפיננסים בולט במכפיל נמוך יחסית", אומרים בהראל. "לשם השוואה, המכפיל העתידי של סקטור הטכנולוגיה הוא 16.1 ואף סקטור האנרגיה נסחר במכפיל גבוה יותר מזה של הפיננסים".
- 9.בנקים הם הבורסה (ל"ת)בנק 13/06/2015 19:13הגב לתגובה זו
- 8.יום א שחיטה בבנקים 12/06/2015 18:13הגב לתגובה זויום א שחיטה במניות הבנקים ובשוק המניות ככלל מסכן מי שנשאר עם מניות בנקים = שבוע אדום לוהט בסקטור תיקון למניפולציית שחקני המעוף תחגרו חזק
- 7.גולד השקעות 12/06/2015 16:39הגב לתגובה זוכן , האם זה מקרה שבכתבה נשכחה העובדה שהבנקים על כוונת כחלון ??? רק להזכירכם מניות הסלולר נפלו 80% לאחר נפילת רווחים כתוצאה מרפורמת כחלון. הסיבה האמיתית לראלי במניות הבנקים היא שחקני הקזינו, סליחה שחקני המעוף. על ידי הרצה של מניה כבדה או סקטור שלם מטיסים את מדד המעוף רק בכדי לבנות פוזיציה בשוק הנגזרים. מניות הבנקים היום הם ש-ו-ר-ט של פעם בחיים. פעם בחיים !!!!
- ענקקקק ! (ל"ת)יום א שחיטה בבנקים 12/06/2015 18:16הגב לתגובה זו
- 6.נועם 12/06/2015 14:58הגב לתגובה זושכחת בכתבה את מדד זרימת הכסף במדד הבנקים ..כלומר יש סטייה רצינית בין העלייה של המדד לזה שלא נכנס כסף חדש והמדד עולה על מעט כסף ... זה אומר שיש בעיה !!!
- 5.המפלת בדרך זה נבואה של מחמד (ל"ת)אנבי מחמד 12/06/2015 14:04הגב לתגובה זו
- 4.היום לשחק בבורסה יותר קשה מיכזינו (ל"ת)אבי 12/06/2015 12:28הגב לתגובה זו
- 3.זיפו 12/06/2015 12:20הגב לתגובה זוהפארמה במעוף. הם הווסתים של טבע , פריגו ואופקו. כשמנית פארמה עולות הבנקים מווסתים למטה וכאשר מניות הפארמה יורדות הבנקים מווסתים למטה. מאחר שחודש יוני היה חלש ואף שלילי למניות פארמה הבנקים וויסתו את הירידות ומנעו מהמעוף לצלול למטה ובכך מנעו ריסוק של נגזרים ושל שחקני המעוף (שהם המוסדיים) . כל עוד מניות הפארמה עלו והם עלו מעל 100% מניות הבנקים וויסתו את העליות החדות דשדשו וירדו ברגע שהתהפכה המגמה ומניות הפארמה החלו לרדת כמו שקרה ביוני הבנקים הפכו למלכי המעוף וטיפסו כדי למנוע כאמור מהמעוף ליפול. ביזפורטל , כמה חלשים אתם בקריאת השוק
- יום א שחיטה בבנקים 12/06/2015 18:15הגב לתגובה זוואגב אתה צודק הכל מווסת
- 2.בקרוב המשך ירידות באגחים תברחו תברחו....... (ל"ת)אלי 12/06/2015 12:18הגב לתגובה זו
- 1.הבורסה היום בועה גדולה היזהרו לפנה תהום רצני (ל"ת)דוד 12/06/2015 12:10הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
