גרף

מגרש משחקים: אחרי מדיוי, עכשיו מניה נוספת טסה 320% תוך ימים ספורים

בתוך הדשדוש והמחזורים הנמוכים, קשה לפספס את ההשתוללות בחצר האחורית של הבורסה - הנה שלל דוגמאות מהימים האחרונים
יוסי פינק | (17)
נושאים בכתבה שוק ההון

זו כבר תופעה. מדיוי אמנם תפסה את מרבית הכותרות עם זינוק שהגיע עד 1,350% אבל היא ממש לא לבד. היום זו פרוקוגניה שבולטת עם קפיצה בלתי הגיונית של עד 100% ומשלימה בכך מהלך של 365% תוך 4 ימים (אתמול המניה עלתה 116%). מחזור המסחר במניה מסתכם הבוקר ב-2.5 מיליון שקלים, מחזור המסחר השישי בגודלה בבורסה בת"א.

פרוקוגניה בה שולט צחי סולטן (29.1%) זה למעשה שלד בורסאי, אחרי שפעילות הביומד הניבה הפסדים ולמעשה נסגרה. בתחילת יוני דיווחה החברה על מו"מ למיזוג פנימה של חברת סאן טים גרופ שעוסקת בתחום האנרגיה הסולארית. לפרוקוגניה אין מקורות כספיים לביצוע הרכישה. לכן החברה צפויה לבצע הנפקה לצורך גיוס הון. לכתבה המלאה על המו"מ למיזוג סאן טים גרופ

וגם פרוקוגניה לא לבד. מניית השלד אולטרה אקוויטי ביצעה בימים האחרונים קפיצה של סביב 270% במחזורים גדולים ומאז התממשה מעט. ויש עוד, מניית אגרי זינקה לפני מספר ימים ב-68% ביום אחד במחזור של כמעט מיליון שקלים, קצת אחרי שהחברה דיווחה על כוונה להיכנס לתחום תאי הגזע. גם באסיה פיתוח, מטרת מיזוג ומניות נוספות נראתה תנודה חזקה בימים האחרונים.

מה עומד מאחורי ההשתוללות? קשה לדעת. עם זאת, ההנחה היא כמובן שלא מדובר במשקיעים אלא בסחרנים. במחזורים הגבוהים מסגירים שזו פעולה של ספקולנטים שייתכן שעוברים ממניה למניה, במקרה הנוכחי - מדיוי לפרוקוגניה. זו האחרונה הגיעה היום לשווי של קצת מעל 20 מיליון שקלים. הציבור מחזיק במניה ב-48%. טרם הראלי הנוכחי נסחרה המניה בשווי של סביב 4-5 מיליון שקלים, כלומר מספיק 2 מיליון שקלים בכדי לנקות את כל הסחורה הצפה ולהכניס ללחץ סחרנים שנכנסו לשורט יומי. משחקים מסוג זה ייתכן שעומדים מאחורי התנודות הקיצוניות. מה עשו המדדים המובילים בת"א ביוני ומי היו המניות הבולטות? לכתבה המלא

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שיכלאו את סולטן עם חברו נוחי (ל"ת)
    דני 01/07/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אמרת סולטן = אמרת סביבון - פירמידה - אחרון נופל (ל"ת)
    אבי 01/07/2014 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    תבדקו בפורומים מסויימים מי הגורמים (ל"ת)
    רותם 01/07/2014 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ידידיה 01/07/2014 14:10
    הגב לתגובה זו
    גם עולה כמעט 40% במחזור גבוה...
  • 11.
    כבר כמה שנים עם אותו שער הפיצוץ בדרך..אחלה שלד (ל"ת)
    אורתם סער 01/07/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בחודש יולי אוגוסט זה יבוא ובגדול (ל"ת)
    בונוס הלהיט הבא 01/07/2014 12:56
    הגב לתגובה זו
  • אז יתקבלו תוצאות ביניים של הניסוי הקליני (ל"ת)
    ספטמבר ליתר דיוק 01/07/2014 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 01/07/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    עד ספטמבר אוקטובר ישחקו עם כול בועה אפשרית
  • בוסקילה דדון 01/07/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    איך אומרים: איך ניראה התחלת...או איך נראית...? עד לפני כמה ימים ..אתה והבוס שלך, שלמה מאוס אמרתם שהכל סוכר...רק להתכופף ולהרים מהריצפה...ואני עוד לא הגעתי להמלצות חרטא שהינפצתם...
  • 8.
    מוטי 01/07/2014 12:21
    הגב לתגובה זו
    עד שיש קצת אקשן בא אחד כמוך ורוצה לגמור גם את הקצת הזה
  • 7.
    עליון 01/07/2014 12:20
    הגב לתגובה זו
    גועללל
  • 6.
    שתבינו 01/07/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
    האופציות. זה התפרסם. מחיר מימוש האופציות חלקן 20 והשאר 38. אח"כ הוא יכניס פעילות לשלד. לכן מחיר שווה משהו בין 20 ל 38, נניח יותר קרוב ל 20 זה יהיה 25. כשתוכנס פעילות תהיה קפיצה כרגיל. אז זה לא כמו שאר הדוגמאות בכתבה, שם יש הגיון. כנראה הכתבה הבהילה כמה אנשים ולכן מוכרים מטרת מיזוג, המבינים אוספים והמוכרים יבכו. תקראו את ההודעה במאיה של חברת מטרת מיזוג מיום 26.6 ותראו שזה אמיתי.
  • 5.
    היום, מחר...אין הגיון אבל זה יקרה (ל"ת)
    תגיע לשער 100 01/07/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בורסה של פושעים ונוכלים .אסור לסחור כאן. (ל"ת)
    מני 01/07/2014 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ז 01/07/2014 11:52
    הגב לתגובה זו
    האם שמת לב שכל המניות או החברות שהבאת שוות שנקל וחצי...?אחת מהן, כל ההון הסחיר , כ 1.25 מליון $......אחד ורבע מליון $....!!
  • 2.
    לא יודעים..אסור לשלול את האופציה (ל"ת)
    או שיש משהו שאנחנו 01/07/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יודעים לאיית "ה-ר-צ-ת מ-נ-י-ו-ת"? (ל"ת)
    שביאל בר-צור 01/07/2014 11:44
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.