הנפקת האקוויטי הראשונה לשנת 2014: סקייליין תגייס השבוע 160 מיליון שקל

סנונית ראשונה של הנפקות ב-2014: הגיוס מתוכנן להתבצע לפי שווי של 540 מיליון שקל. האם צפויה הצפת ערך במישורים?
תומר קורנפלד | (4)

הנפקת האקוויטי הראשונה של שנת 2014 בבורסה בתל אביב תצא השבוע לדרך. ביום שלישי הקרוב ייערך השלב המוסדי בהנפקה של חברת סקייליין שבמסגרתו תנסה החברה לגייס מהמשקיעים כ-160 מיליון שקל. שווי החברה האפקטיבי למשקיעים בשלב המוסדי עומד על 170 מיליון דולר קנדי (כ-540 מיליון שקל)

את ההנפקה הראשונה לשנת 2014 מובילה פועלים IBI כשלצידה לאומי פרטנרס, רוסאריו חיתום, אקסלנס חיתום, אייפקס חיתום, דיסקונט חיתום וברק קפיטל קפיטל חיתום.

חברת סקייליין היא חברת בת של מישורים המחזיקה ב-56% ממניותיה. אחזקה מהותית בחברה (כ-23%) יש גם לחברת הכשרת הישוב של עופר נמרודי. סקייליין פועלת בשוק הנדל"ן הקנדי מאז שנת 2008 בעיקר במחוז אונטריו. בחמש השנים האחרונים החברה מתמקדת בייזום ופיתוח של פרוייקטי נדל"ן למגורים ומסחר הממוקמים בצמידות לאתרי מלונאות ונופש. כמו כן, לחברה יש עתודות קרקע הניתנות לפיתוח בהיקף של 5,500 יחידות דיור, שטחים מסחריים ורציפי עגינה.

פגישות עם למעלה מ-50 גופים מוסדיים

בשבועות האחרונים ביצעה החברה רוד שואו לגופים מוסדיים. ל-Bizportal נודע כי בשבועות האחרונים קיימה החברה פגישות עם למעלה מ-50 גופים אשר עשויים לקחת חלק במכרז המוסדי. מספר ימים מאוחר יותר צפוי להיערך השלב הציבורי שבו יגויס יתרת הסכום.

חברת סקייליין עדיין לא פרסמה את מבנה ההנפקה הסופי אך הוא צפוי לכלול מניות ושתי סדרות של כתבי אופציה. המשקיעים המוסדיים אשר ישתתפו בהנפקה צפויים ליהנות מעמלת התחייבות מוקדמת בשיעור של 2.5%.

החתמים בהנפקה מקווים כי לאחר ההנפקה יוחזקו בידי הציבור 25% לפםחות ממניות החברה. מהלך זה עשוי לסלול את הדרך של מניית החברה לעבר מדד היתר 50.

המרוויחה הגדולה - מישורים

כאמור, השווי של החברה לצורך ההנפקה מוערך כעת בכ-170 מיליון דולר קנדי שהם כ-540 מיליון שקל. במארס האחרון ביצעה החברה הנפקת זכויות לבעלי המניות הקיימים בהיקף של 9 מיליון דולר קנדי. אז העסקה בוצעה לפי שווי של 189 מיליון דולר קנדי. באוגוסט 2012 בוצעה השקעה לפי 220 מיליון דולר קנדי ובנבמבר 2011 בוצעה עסקה לפי 177 מיליון דולר קנדי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דרדסבא 23/02/2014 23:14
    הגב לתגובה זו
    אני בספק שזה לא אותו מגיב מתוסכל שבוחר להכפיש ללא ביסוס עובדות. מישורים בנתה לה שם אמין וטוב פה בארץ מול המוסדיים והציבור , כנ"ל לגבי חברת סקייליין בקנדה. ההנפקה הזו תצליח ולדעתי זו השקעה מעניינת ביותר. אני בוחר להשקיע ולפרגן ואני מאמין בצוות שמנהל את החברה. מספיק לי לראות את רשימת העסקאות שעשתה סקייליין בקנדה בשנים האחרונות ולראות מי בחר להשקיע בה ולהיכנס שותף איתם בכדי לרכוש את האמון שלי לפחות . בהצלחה למי שכן יבחר להשקיע. לחשוב חיובי,יהיה חיובי מר יריב,מר אזרח מאוד מאוד מודאג ודוד
  • 3.
    יריב 23/02/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
    כי כנראה לא ניתן להנפיק בקנדה. לא מדובר במחירי מציאה אלא במחירי שיא ולכן ההשתתפות בהנפקה ספקולטיבית מאד. הקנדים לא היו קונים את ההנפקה כנראה.
  • 2.
    אזרח מאוד מאוד מודאג 23/02/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
    יש פה משקיעים קנדיים בעסקה. גיל התחייב להנפיק תוך שלוש שנים את החברה. אחרת יצטרך לפצות את המשקיעים שהשקיעו אצלו לפני כשלוש שנים. הם השקיעו גרוש וחצי אז. בקנדה הוא לא הצליח להנפיק אז עכשיו הוא פה. מה לבורסה הישראלית ולנדלן קנדי? שימכור לקנדים. הוא לא יכול למכור לקנדים. ישנה גאות מטורפת בשוק הנדלן הקנדי. לכן ותבדקו בבקשה, הקנדים מוכרים נדלן בקנדה וקונים נדלן בארה"ב - בשנת 2013 ו2012 קנדים היו המשקיע הכי גדול בארהב - יותר מהסינים יפנים וכל אחד אחר! נא לעשות גוגל על הבנאדם, הנדלן שלו ולהתרשם. שומר כספו ירחק!
  • 1.
    עד בשביל לפיל עוד מסכנים בשוק (ל"ת)
    דוד 23/02/2014 12:44
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%