הישראלים מודאגים? עלייה חדה במפלס הפסימיות במדד אמון הצרכנים

מבין 20 מדינות ה-OECD שפורסמו בסקר חודש מאי, ישראל מדורגת במקוםהרביעי מהסוף כשרק יוון, איטליה ופורטוגל פסימיות יותר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את מדד אמון הצרכנים בישראל. על פי הסקר מדד אמון הצרכנים בחודש מאי עומד על 32%-, המשקף ירידה חדה לעומת החודש הקודם שבו עמד ערך המדד על 22%-. הגברת הפסימיות של הציבור קשורה כנראה לפרסום התכנית הכלכלית והדיון הציבורי שהתנהל במהלך חודש מאי על המדיניות הכלכלית והשלכותיה לגבי תקציב המדינה ומצבם של משקי הבית.

הירידה במדד אמון הצרכנים בחודש מאי נובעת מהרעה בכל ארבעת המאזנים המרכיבים אותו, אך בשני מאזנים הירידה הייתה מובהקת: המאזן המתייחס למצב הכלכלי של משק הבית ירד ל-17%-, לאחר שבאפריל עמד על 7%-.

המאזן המתייחס למצב הכלכלי במדינה ירד ל-41%-, לאחר שבאפריל עמד על 25%-.

בשני המאזנים הנוספים המרכיבים את המדד, המתייחסים לשינוי הצפוי במספר המובטלים ולציפיות לגבי חיסכון של משק הבית, לא היה שינויי של ממש לעומת חודש אפריל.

ישראל במקום הרביעי מהסוף מבין 20 מדינות ה-OECD שצויינו בסקר

השוואה בינלאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על כך שהמדינות הסקנדינביות, שבדיה, דנמרק ופינלנד הן היחידות בעלות אופטימיות, אם כי מתונה, עם ערך מדד חיובי. במרבית מדינות ה-OECD הנבחרות, ערכי המאזן בהשוואה למאי 2012 מלמדים על ציפיות להרעה. בבלגיה, בצרפת, ובישראל רמת הפסימיות עלתה בין שתי התקופות. ביוון ובפורטוגל, הנמצאות במשבר כלכלי עמוק, הגיע מדד אמון הצרכנים במאי לרמה של 63%- ו-55%-, בהתאמה.

הנתונים האחרונים מדרגים את ישראל במקום הרביעי מהסוף (מתוך 20 המדינות שנבחרו לפרסום במדד) כך שרק בפורטוגל, יוון ובאיטליה הצרכנים פסימיים יותר.

יוזכר כי מדד אמון הצרכנים יכול לנוע בין 100%- לבין 100%+. ערכים שליליים של המדד מבטאים הערכות פסימיות של הפרטים בנוגע להתפתחויות כלכליות בשנים עשר החודשים הקרובים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא קונה כלום מת להגר מישראל אפילו לעסוק בזנות רק לברוח (ל"ת)
    אחד 10/06/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככל שתטילו עלינו יותר מסים - כך נמצמם צריכה (ל"ת)
    עודף מסים לא תראו 10/06/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.