הישראלים מודאגים? עלייה חדה במפלס הפסימיות במדד אמון הצרכנים

מבין 20 מדינות ה-OECD שפורסמו בסקר חודש מאי, ישראל מדורגת במקוםהרביעי מהסוף כשרק יוון, איטליה ופורטוגל פסימיות יותר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את מדד אמון הצרכנים בישראל. על פי הסקר מדד אמון הצרכנים בחודש מאי עומד על 32%-, המשקף ירידה חדה לעומת החודש הקודם שבו עמד ערך המדד על 22%-. הגברת הפסימיות של הציבור קשורה כנראה לפרסום התכנית הכלכלית והדיון הציבורי שהתנהל במהלך חודש מאי על המדיניות הכלכלית והשלכותיה לגבי תקציב המדינה ומצבם של משקי הבית.

הירידה במדד אמון הצרכנים בחודש מאי נובעת מהרעה בכל ארבעת המאזנים המרכיבים אותו, אך בשני מאזנים הירידה הייתה מובהקת: המאזן המתייחס למצב הכלכלי של משק הבית ירד ל-17%-, לאחר שבאפריל עמד על 7%-.

המאזן המתייחס למצב הכלכלי במדינה ירד ל-41%-, לאחר שבאפריל עמד על 25%-.

בשני המאזנים הנוספים המרכיבים את המדד, המתייחסים לשינוי הצפוי במספר המובטלים ולציפיות לגבי חיסכון של משק הבית, לא היה שינויי של ממש לעומת חודש אפריל.

ישראל במקום הרביעי מהסוף מבין 20 מדינות ה-OECD שצויינו בסקר

השוואה בינלאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על כך שהמדינות הסקנדינביות, שבדיה, דנמרק ופינלנד הן היחידות בעלות אופטימיות, אם כי מתונה, עם ערך מדד חיובי. במרבית מדינות ה-OECD הנבחרות, ערכי המאזן בהשוואה למאי 2012 מלמדים על ציפיות להרעה. בבלגיה, בצרפת, ובישראל רמת הפסימיות עלתה בין שתי התקופות. ביוון ובפורטוגל, הנמצאות במשבר כלכלי עמוק, הגיע מדד אמון הצרכנים במאי לרמה של 63%- ו-55%-, בהתאמה.

הנתונים האחרונים מדרגים את ישראל במקום הרביעי מהסוף (מתוך 20 המדינות שנבחרו לפרסום במדד) כך שרק בפורטוגל, יוון ובאיטליה הצרכנים פסימיים יותר.

יוזכר כי מדד אמון הצרכנים יכול לנוע בין 100%- לבין 100%+. ערכים שליליים של המדד מבטאים הערכות פסימיות של הפרטים בנוגע להתפתחויות כלכליות בשנים עשר החודשים הקרובים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא קונה כלום מת להגר מישראל אפילו לעסוק בזנות רק לברוח (ל"ת)
    אחד 10/06/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככל שתטילו עלינו יותר מסים - כך נמצמם צריכה (ל"ת)
    עודף מסים לא תראו 10/06/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.