הישראלים מודאגים? עלייה חדה במפלס הפסימיות במדד אמון הצרכנים

מבין 20 מדינות ה-OECD שפורסמו בסקר חודש מאי, ישראל מדורגת במקוםהרביעי מהסוף כשרק יוון, איטליה ופורטוגל פסימיות יותר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') את מדד אמון הצרכנים בישראל. על פי הסקר מדד אמון הצרכנים בחודש מאי עומד על 32%-, המשקף ירידה חדה לעומת החודש הקודם שבו עמד ערך המדד על 22%-. הגברת הפסימיות של הציבור קשורה כנראה לפרסום התכנית הכלכלית והדיון הציבורי שהתנהל במהלך חודש מאי על המדיניות הכלכלית והשלכותיה לגבי תקציב המדינה ומצבם של משקי הבית.

הירידה במדד אמון הצרכנים בחודש מאי נובעת מהרעה בכל ארבעת המאזנים המרכיבים אותו, אך בשני מאזנים הירידה הייתה מובהקת: המאזן המתייחס למצב הכלכלי של משק הבית ירד ל-17%-, לאחר שבאפריל עמד על 7%-.

המאזן המתייחס למצב הכלכלי במדינה ירד ל-41%-, לאחר שבאפריל עמד על 25%-.

בשני המאזנים הנוספים המרכיבים את המדד, המתייחסים לשינוי הצפוי במספר המובטלים ולציפיות לגבי חיסכון של משק הבית, לא היה שינויי של ממש לעומת חודש אפריל.

ישראל במקום הרביעי מהסוף מבין 20 מדינות ה-OECD שצויינו בסקר

השוואה בינלאומית של מדד אמון הצרכנים מלמדת על כך שהמדינות הסקנדינביות, שבדיה, דנמרק ופינלנד הן היחידות בעלות אופטימיות, אם כי מתונה, עם ערך מדד חיובי. במרבית מדינות ה-OECD הנבחרות, ערכי המאזן בהשוואה למאי 2012 מלמדים על ציפיות להרעה. בבלגיה, בצרפת, ובישראל רמת הפסימיות עלתה בין שתי התקופות. ביוון ובפורטוגל, הנמצאות במשבר כלכלי עמוק, הגיע מדד אמון הצרכנים במאי לרמה של 63%- ו-55%-, בהתאמה.

הנתונים האחרונים מדרגים את ישראל במקום הרביעי מהסוף (מתוך 20 המדינות שנבחרו לפרסום במדד) כך שרק בפורטוגל, יוון ובאיטליה הצרכנים פסימיים יותר.

יוזכר כי מדד אמון הצרכנים יכול לנוע בין 100%- לבין 100%+. ערכים שליליים של המדד מבטאים הערכות פסימיות של הפרטים בנוגע להתפתחויות כלכליות בשנים עשר החודשים הקרובים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא קונה כלום מת להגר מישראל אפילו לעסוק בזנות רק לברוח (ל"ת)
    אחד 10/06/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ככל שתטילו עלינו יותר מסים - כך נמצמם צריכה (ל"ת)
    עודף מסים לא תראו 10/06/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: