MSCI שוקלת צירוף ישראל למדד האירופי; "עד 31 מיליארד ד' עשויים להגיע למניות ישראליות"

הידיעה בנושא פורסמה כבר לפני שבועיים וזכתה להבלטה כעת. במאי 2010 נרשם בבורסה מחזור שיא של 16 מיליארד שקל לאחר שינוי הסיווג של כלכלת ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחה
אריאל אטיאס | (7)

חברת המדדים העולמית של מורגן סטנלי, MSCI, שהייתה אחראית בין היתר ליציאה מאסיבית של כספים מהבורסה המקומית ב-2010 בוחנת בימים אלו את האפשרות לצרף את ישראל למדד העוקב אחרי השוק האירופי. הידיעה בנושא פורסמה לפני כשבועיים.

בשנת 2010 שונה הסיווג של כלכלת ישראל ממדינה מתפתחת למדינה מפותחת. בחודש מאי באותה השנה נרשם יום היסטורי בבורסה, שבו נרשם מחזור עתק של 16 מיליארד שקל. מצד אחד, קרנות העוקבות אחר שווקים מתפתחים נאלצו למכור את ההחזקות בתל אביב. מנגד, תעודות העוקבות אחר שווקים מפותחים הזרימו ביקושים.

מאז ועד היום, הידלדלו מחזורי המסחר בתל אביב, הפעילות של הזרים כמעט ואינה מורגשת. בין היתר, הזרים מעדיפים להקטין את חשיפתם לשוק המקומי בעקבות הרגולציה הנוקשה בתחומים שונים (מיסוי, ביורוקרטיה, רגולציה ועוד).

אם בסופו של דבר, ישראל תיכנס למדד MSCI האירופי, הדבר עשוי ליצור עודפי ביקוש מצד משקיעים זרים ותעודות העוקבים אחר המדדים האירופאים.מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון אמרה בחודש מאי שהבורסה מתכננת לפעול לשינוי הסיווג של ישראל תחת מדד MSCI אירופה בניסיון להגדיל את מחזורי המסחר.

כסף גדול

במחלקת המחקר של דש ברוקראז' מעריכים כי פוטנציאל הכספים שיוכלים לזרום לבורסה המקומית מגיע עד 31 מיליארד דולר. מבדיקה שערך ריצ'רד גאסו, אנליסט בכיר בבית ההשקעות, סך הכספים של הקרנות שמשקיעות באירופה נאמד ב-2.4 טריליון דולר והמשקל של ישראל צפוי לעמוד על 1.3%.

"זה הפוטנציאל המלא ממנו של הכספים שיכולים לזרום לישראל כמובן שצריכים לנטרל מכך כ-50% שיזרמו למניית טבע בבורסת ניו יורק", מסביר גאסו. "כמו כן, רבע מהכספים זה כסף פאסיבי שעוקב אחר המדד, לכן הכנסת ישראל למדד אוטומטית תזרים לכאן כספים".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יויו 04/07/2012 11:08
    הגב לתגובה זו
    אתם אתר רציני אתם ?
  • 5.
    אמנון 04/07/2012 08:54
    הגב לתגובה זו
    הבורסה של היום היא בורסה של שחקני המעוף שעושים כל מה שעולה ברוחם,יתכן שאם יכנס כסף גדול לבורסה,יקשה על שחקני המעוף לחסל את הבוסה.
  • 4.
    מעוף מעפן 03/07/2012 21:21
    הגב לתגובה זו
    הם לא יוכלו להוציא את הכסף
  • 3.
    פששש 03/07/2012 15:16
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף זמנים טובים יגיעו
  • 2.
    רק מעבר לים 03/07/2012 14:59
    הגב לתגובה זו
    שטייניץ וחבריו חסרי אמינות
  • רק חו"ל 04/07/2012 16:47
    הגב לתגובה זו
    שטיניץ שר אוצר פילוסופי ולא יותר מזה. אולי מבין בסוקרטס אבל בכלכלה ????????????? השקעה בחול אין ספקולנטים המשפיעים במידה כל כך רבה כמו בבורסה בארץ - גן עדן של שוטים
  • 1.
    ךקפסןן 03/07/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
    DM – רצוי לפעול על-מנת להוריד את הסיווג שלנו לEM או FM – זה יהיה מצוין לשוק (וטיפה רע לגאווה הלאומית – אבל עדיף לבלוע את הגאווה במקרה זה). הרבה השתנה בישראל מאז 2010. גם ככה, בקושי נכנסות חברות ישראליות בשל שווי שוק לא מספיק להיכלל במדדים (אנו "בקושי" עומדים במספר חברות הנדרש להיכלל בDM, בין השאר בגלל רף השווי הגבוה יותר פר חברה בDM). בנוסף הקריטריונים לDM דורשים דירוג “very high” ב: Openess to foreign ownership, ease of capital inflows/outflows, Efficiency of the operational framework, Stability of the institutional framework – אנו לא עומדים בכך ב2012 (ב2010 – יותר עמדנו). שינויים ברמת הממשל/רגולציה בארץ, כגון: הפקעת רכוש מבעלי מניות מסוימים (ועדת ריכוזיות – "חיוב מכירה" והפקעת/הגבלת זכויות הצבעה המוחזקות כדין ("חברת פער" – המצאה חוקית ישראלית). תיקון מראני – הגבלת זכויות הצבעה, הגבלת free speech לבעלי מניות בנקים (אסור להם לדבר ביניהם (או באסיפה), על-פי חוק, על נושאים מסוימים)), שינויי מס והשתת כללי דיווח נוקשים מאוד (ודה-פקטו לא אפשריים) על זרים הפעילים מקומית באג"ח/מט"ח על-מנת להש
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%


מערכת ביזפורטל |

זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


מניית פועלים 3.86%   מזנקת ב-3.4%, גם לאומי 3.03%  מטפסת, אם כי מעט פחות. מניות הפיננסים בעלייה, הביטוח מזנקות גם. 



מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההבנה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים


אקוואריוס אקוואריוס מנוע 4.46%  ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"