שאול אלוביץ' מתעקש: יורוקום מקפיצה את מחיר הצעת הרכש לסאטקום מערכות ב-67%

סאטקום מספקת שירותי תקשורת מקומית ובינלאומית באמצעות לווין. יורוקום משדרגת את הצעת הרכש מרמה של 1.8 שקלים ל-3 שקלים למניה. סאטקום צפויה לזנק
תומר קורנפלד | (3)

איש העסקים שאול אלוביץ' וקבוצת יורוקום מוכיחים היום למשקיעים כי הם נחושים למחוק את מניותיה של סאטקום מערכות ממסחר. קבוצת יורוקום הקפיצה היום את מחיר הצעת הרכש למניות החברה ב-66.7% מרמה של 1.8 שקלים לרמה של 3 שקלים. בכך מקווה אלוביץ' לשכנע את בעלי המניות למכור את החזקתם בחברת שירותי התקשורת.

חברת סאטקום מערכות מספקת שירותי תקשורת מקומית ובינלאומית באמצעות לוויתן. החברה מציעה את השירותים במגוון רחב של תחומים ובהם חוזי וידאו וקול. בשנה האחרונה סבלה החברה מהרעה בפעילות העסקית שלה ובתשעת החודשים הראשונים של השנה החולפת הסתכמו ההפסדים ב-4.6 מיליון דולר.

במסגרת ההצעה - יורוקום המחזיקה בכ-80% ממניות החברה רוצה לרכוש את יתרת 20% המניות המוחזקות על ידי הציבור. אם הצעת הרכש תיענה על ידי הציבור, תשלם כעת יורוקום כ-18 מיליון שקל, זאת לעומת תשלום של 10.8 מיליון שקל בהצעת הרכש הקודמת.

יורוקום נדרשת להיענות של לפחות 15% מצד הציבור כדי לבצע את העסקה - ואז תוכל לרכוש את יתרת המניות באמצעות רכישה כפויה. אם הצעת הרכש תצליח, הרי שיורוקום תחזיק במלוא הבעלות (100%) על סאטקום מערכות, והחברה תהפוך לפרטית ומניותיה יימחקו ממסחר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הצעה קמצנית 29/01/2012 18:38
    הגב לתגובה זו
    ונמוכה אף ממחיר הצעת הרכש מימים ימימה שהיתה במחיר 4.5 שח למניה. במחיר הזה אני נשאר. השוק במגמת שיפור והרע מכל הוא כבר מאחורי החב' . המחיר בהמשך יהיה גבוה יותר עם התאוששות שוק המניות התחלת הגיוסים בקרנות.
  • 1.
    תקשורת מקומית ובינלאומית באמצעות לוויתן? (ל"ת)
    עורך דחוף לשולחן 5. 29/01/2012 09:17
    הגב לתגובה זו
  • לוויתן בחלל (ל"ת)
    נדב 29/01/2012 09:55
    הגב לתגובה זו
הפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועליםהפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועלים

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן

בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק

רן קידר |
עובדי ועובדות בנק הפועלים  פועלים -1.67%   קיימו היום הפגנה מול הבורסה בתל אביב, זאת בזמן שמנכ"ל הבנק, ידין ענתבי, פתח שם את יום המסחר. העובדים מחו נגד תוכנית הקיצוצים הדורסנית שמקדמת ההנהלה, שכוללת ביטול מאות תקנים, ניודים כפויים והעמקת העומסים, זאת בזמן שהבנק מציג רווחי עתק של מיליארדי שקלים. במהלך ההפגנה נשאו העובדים שלטים בדרישה לעצור את התוכנית. על השלטים נכתב: "ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן".

יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".

לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים החל מה-17 לחודש ואילך.

הרקע להפגנות

במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים, כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".

בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542 מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.

הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.

כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?

כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה כאל ניתוח

חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4%   לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8%   מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?

במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53%    ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.

כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.

אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85%  לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.

לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.