הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן, יחצ

אלקטריאון מתייעלת: תפטר כמה עשרות עובדים בישראל, מודה שהפתרון נישתי?

המשקיעים מקווים לפריצת דרך, אבל אלקטריאון מציגה קיצוץ בהוצאות והורדת יעדים: ההכנסות יורדות, ההפסד גדל, יעד הצבר לשנת 2025 נחתך בחצי והמניה בשפל; האם ההתייעלות של החברה מעידה שהפיתרון שלה נישתי?

תמיר חכמוף | (10)
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 0.35%  הגיעה לדוחות הרבעון השני עם תובנה לפעילות העסקית שלה. פחות פיתוחים ארוכי טווח, יותר מיקוד ב-B2B(צי כבד, פרויקטים ציבוריים), חיסכון בהוצאות ושמירה על מזומנים לאורך זמן. על פניו זהו צעד ניהולי מתבקש בסביבה מאתגרת, אבל בין השורות, החברה אולי מצמצמת שאיפות עקב האטה בסגירת פרויקטים והודאה מרומזת שהפתרון הפרטי לרכב נוסעים יבשיל לאט יותר, אם בכלל.

דוחות חלשים ועדכון מטה בתחזיות

ברבעון השני של 2025 החברה רשמה הכנסות של כ-3.8 מיליון שקל לעומת 10.1 מיליון ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עמד על 1 מיליון שקל לעומת 2.7 מיליון שקל. מול זה ניצבו הוצאות תפעוליות כבדות, כאשר הוצאות מו״פ עלו ל-18 מיליון שקל, הוצאות שיווק ופיתוח עסקי עלו ל-5.3 מיליון שקל, הנהלה וכלליות עלו גם הם ל3.6 מיליון שקל. ההפסד מפעילות טיפס לכ-25.9 מיליון שקל לעומת 18.6 מיליון ברבעון המקביל. בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של 29.3 מיליון שקל, זינוק של כ-61% לעומת התקופה המקבילה.

החברה גם הורידה את יעד צבר ההזמנות ל-2025. היעד המקורי שפורסם במרץ עמד על 65 מיליון דולר, אך העדכון בדוח מציב יעד של 30 מיליון דולר בלבד, פחות ממחצית. החברה תולה זאת בדחיית פרויקטים בישראל על רקע מבצע "עם כלביא"/מלחמת חרבות ברזל, גל עיכובים בסקטור הציבורי והשלכות גיוסי מילואים על לוחות הזמנים בפיתוח המוצר. עם זאת, במבט על הצבר של החברה ניכר כי חלק מהפרויקטים ירדו לגמרו ולא זזו לשנת 2026. נזכיר שהחברה פספסה את היעדים לשנת 2024, שעמדו בפועל על כ-55 מיליון שקל לעומת צפי של 102 מיליון שקל. אלקטריאון פספסה את היעד השנתי, המנכ"ל מתרץ

בצד הנזילות, החברה מדגישה “תזרים זמין צפוי” לשנת 2025 בהיקף 118 מיליון שקל, המבוסס על יתרת מזומנים של כ-47 מיליון שקל ליום 30.6.2025, תקבולים צפויים של כ-31 מיליון שקל מהגיוס האחרון וכ-40 מיליון שקל תקבולים מפרויקטים חתומים (בקיזוז עלויות ישירות). התקבולים מהפרויקטים כמובן תלויים בהתקדמות החברה.

המיקוד האסטרטגי

כדי לחבר בין הפערים בתוצאות לבין הצורך במזומנים, הדירקטוריון אימץ “תכנית מיקוד עסקי”, קיצוץ הוצאות ומיקוד משאבים כדי להביא לשוק מוצרים מסחריים בשלים ולחזק איתנות פיננסית. החברה גם שמה מספרים, עם הפחתה של כ-21% בהוצאות התפעוליות במחצית השנייה של 2025 לעומת הראשונה, יעד להפחתה של כ-26% בקצב ההוצאה הרבעוני החל מהרבעון האחרון שיוביל לחיסכון שנתי מ-2026 של כ-31 מיליון שקל, כ-33% בהוצאות התפעוליות. כלומר, קצב ההוצאות במחצית השנייה צפוי לעמוד על כ-47 מיליון שקל, ובשנת 2026 להסתכם בכ-65-70 מיליון שקל. החיסכון בהוצאות לא כולל עלויות רכישת פרויקטים.

המשמעות האסטרטגית של “המיקוד” היא שכ-80% ממשאבי הפיתוח יוקדשו למוצרים מסחריים קיימים וקרובים למסחור, מערכות לרכבים כבדים בקונפיגורציות סטטית/סמי-סטטית/דינמית, ולמערכת לרכבי נוסעים שתיושם בשלב ראשון במודל B2B (פרויקט הקסטל). כ-20% בלבד יופנו לפיתוחים ארוכי טווח, לרבות מוצר “מטען ביתי” ושיתופי פעולה עם יצרניות רכבים כמו טויוטה.  כלומר, גם בתוך עולם הטעינה האלחוטית, אלקטריאון דוחפת בינתיים לאזורים שבהם קבלת החלטות של לקוח מוסדי/ממשלתי עשויה לסגור פערים בקנה מידה גדול יותר, בעוד שפלח הרכב הפרטי, ובעיקר פתרונות אפטר-מרקט, מקבל עדיפות משנית.

בפועל, ההתייעלות היא גם סוג של הצהרה, כאשר אלקטריאון מתמקדת בנישות שבהן יש לה עוד סיכוי, ובכך מודה בעקיפין שהפתרון שלה פחות רלוונטי לשוק הרחב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר שהחברה הציגה התקדמות עם יצרניות רכב: פיתוח משותף עם טויוטה ודנסו, השלמת אבני דרך ו”דמו” ביפן ובצרפת, וכן הסכם מסגרת עם HATCI (יונדאי-קיה) מאפריל 2025, לכן הצמצום בהוצאות על התחום מעלה תהיות נוספות על רמת הייעלות של הפיתרון האלחוטי.

מעבר למילים

כשאלקטריאון מדברת על “מיקוד והתייעלות”, בפועל מדובר בצמצום לפעילות שבה יש לה עדיין סיכוי להכניס כסף בזמן הקרוב, בעיקר פרויקטים לצי כבד ותשתיות ציבוריות. בשוק הרחב, פתרונות טעינה מהירה וסוללות חדשות מתקדמים במהירות, ודווקא שם החברה מתקשה להתחרות. לכן היא בוחרת להתרכז במה שיכול לעבוד כאן ועכשיו, ולקוות שבעתיד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב יבשילו להזמנות אמיתיות.

נזכיר שהחברה ביצעה עוד גיוסים השנה, (אלקטריאון: כמה דיסקאונט צריך אחרי ירידה של 70% בשנה?) הדיסקאונט שהלך והעמיק ובכל זאת המניה המשיכה לרדת ורשמה שפלים חדשים במהלך השבועות האחרונים. אחרי ההפסד הנוסף למי שהשתתף, עשוי להיות קושי לחברה להמשיך ולגייס כספים בשוק. מכאן גם ברור מדוע ההתייעלות הופכת לכלי מרכזי, היא נועדה לא רק "לייעל" אלא גם להראות לשוק שהחברה מסוגלת לשרוד עם פחות. אלקטריאון מגייסת ברקע המצב הביטחוני

בשורה התחתונה

פחות חלומות ויותר תכלס, או לכל הפחות ניסיון לעשות סדר לפני שנגמר האוויר. אלקטריאון טענה שהטעינה המהירה היא פתרון נישתי, אך בפועל היא עצמה נדחקת לנישה צרה של פרויקטים ציבוריים וצי כבד. המניה בשפל, יעד הצבר קוצץ בחצי, והיכולת לגייס שוב מוטלת בספק. התוכנית, בעוד יש בה היגיון, היא גם תולדה של מציאות מאתגרת לחברה. כדי לשכנע שהמוצר שלה רלוונטי באמת, היא תצטרך להראות חוזים גדולים והכנסות אמיתיות, לא רק תוכניות התייעלות.

מניית אלקטריאון נסחרת לפי שווי שוק של 650 מיליון שקל לאחר שאיבדה מעל 70% מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימי 01/09/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
    אבל עם זאת זה נשמע כמו חירטוט אחד גדול המערכת שלהם לא משתלמת ואף אחד מהפרויקטים הניסיונים לא הוכיח את עצמו עד כדי מוצר נראה שהם בדרך לתחתית
  • 9.
    אנונימי 01/09/2025 12:23
    הגב לתגובה זו
    חברה שמכניסה בקושי מיליון שקל בחודש נגיד תביא פתאום עוד איזה 40.
  • 8.
    יואב 01/09/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה מוכרת חלומות למשקיעים התמימים שלא חשבו עד הסוף על הפרוצדורה של התקנת מערכת כזאת טובה ככל שתהיה עלויות ההתקנה והתחזוק עצומים לעומת הרווח שמקבלים כל כמה שנים בודדות מחליפים את הכביש אז תוך כמה זמן יצטרכו להחליף כביש כאשר המערכת הזאת מותקנת בתוך הכביש שמחלישה אותו. מקווה שבעלי המניות יצאו מזה איכשהו
  • 7.
    אנונימי 01/09/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    איזה גועל נפש של הנהלה שלא יכלה לחכות לאחרי החגים כדי לפטר.
  • 6.
    תם ונשלם 31/08/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
    הפיתרון הזה מעולם לא היה ישים. מי האידיו שמחלץ כעת את בעלי המניות
  • 5.
    dw 31/08/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    למי שלא יודע המדינה מתכננת BRT בראשלצ. זה יהיה נהדר אם האוטובוסים שלו יהיו חשמליים ובמקום להעזר בפנטוגרף מכוער החישמול יעשה בשיטה שלהם שזה אומר חישמול אלחוטי בכל תחנה.חישמול אוטובוסים זה ביזנס מספיק גדול מבחינתם. לא באמת חייבים גם רכב פרטי כרגע.
  • 4.
    פח אשפה של מספרי סיפורים ומעשיות (ל"ת)
    אלי 31/08/2025 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 31/08/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
    ושהייתה ב 12000 אין היתכנות למוצר פשוט לא אפשרי להמיר את הכבישים חבל על הכסף שלכם בסופו של דבר היא תעלם לחלוטין
  • 2.
    אנונימי 31/08/2025 14:50
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה היום את המניה עוד בעליה של שבעה אחוזים חי בללנדהחברה על סף קריסה אין כסף שום כלום מה שכן יש התיעלות פיטורים על סמך זה אתם מעלים את המניה .ניפגש מחר בצלילות
  • 1.
    שחר 31/08/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    לוקח הרבה זמן וטכנולוגית הבטריות הולכת ומשתפרת .מאחל להם הצלחה שוק לא פשוט לחברה ישראלית קטנה.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה דמי ניהול פוליסות חיסכון

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה דמי ניהול פוליסות חיסכון

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

להמשך הכתבה לחץ כאן