מיכאל קלמן מנכל מנורה מבטחים
צילום: נטי לוי
דוחות

גם מנורה עקפה את הבינלאומי: רווח של 716 מ' שקל ברבעון, תשואה להון של 38.5%

סך הנכסים המנוהלים של קבוצת מנורה מבטחים צמח ב-16.7% מ-345 ל-403 מיליארד שקל; רווח של 1.1 מיליארד במחצית ותשואה להון שנושקת ל-40% ברבעון ול-30% במחצית; אחרי חלוקת 150 מיליון שקל דיבידנד מנורה תחלק 450 מיליון שקל נוספים כ-40% מהרווח של המחצית  

מנדי הניג | (4)

קבוצת מנורה מבטחים מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2025, ומציגה עלייה חדה ברווח הכולל, עלייה בתשואה להון, והתרחבות של פעילות הביטוח והפיננסים. ברבעון השני לבד הסתכם הרווח ב-716 מיליון שקל, לעומת 186 מיליון שקל ברבעון המקביל, והתשואה על ההון הגיעה ל-38.5% במונחים שנתיים. בכך היא גם עוקפת את הבנק הבינלאומי שדיווח על 637 מיליון שקל ברבעון השני.

הקבוצה חילקה במהלך המחצית 150 מיליוני שקל כדיבידנד בגין רווחי שנת 2024. כמו כן, לאחר תאריך הדוח הכריזה החברה על חלוקת 450 מיליוני שקל נוספים, המהווים כ-40% מרווחי הקבוצה במחצית הראשונה של השנה.

הביצועים החזקים של מנורה מבטחים באים לידי ביטוי גם במניה. ב-12 החודשים האחרונים זינקה מנורה מב החז 0%   ביותר מפי שלושה - כ-238% ובכ-121% רק מתחילת השנה. רק בחודש האחרון, רושמת המניה עלייה של כ-9.4% ושווי השוק של הקבוצה עומד על כ-20.2 מיליארד שקל.

תוצאות הרבעון השני

 רווח כולל של 716 מיליון שקל ותשואה על ההון של 38.5% הרווח הכולל לאחר מס גדל ברבעון השני בכ-285.6% והסתכם לסך של כ-716 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-186 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון (במונחים שנתיים) עמדה על 38.5% - זאת בהשוואה ל-12% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המותאם לאחר מס ברבעון גדל בכ-8.7% והסתכם לסך של כ-427 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-393 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


תוצאות המחצית 

זינוק של כ-107% ברווח הכולל הרווח הכולל לאחר מס גדל במחצית הראשון של 2025 בכ-107% והסתכם לסך של כ-1,107 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-536 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון במחצית הראשון של השנה (במונחים שנתיים) עמדה על 29.8% - זאת בהשוואה ל-17.4% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח המותאם לאחר מס בתקופת הדוח גדל בכ-8.8% והסתכם לסך של כ-818 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-752 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח המותאם מייצג את הרווחיות הנורמטיבית, והוא מחושב בנטרול השפעות חד פעמיות, השפעות שוק ההון וריבית.



הקבוצה מציגה גם גידול בהיקפי הפעילות. סך הפרמיות ודמי הגמולים שנגבו על-ידי הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכם לכ-16.9 מיליארדי שקל - זאת בהשוואה לכ-16.1 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך הפרמיות ודמי הגמולים שנגבו על-ידי הקבוצה ברבעון הסתכם לכ-8.3 מיליארדי שקל - זאת בהשוואה לכ-8.1 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סך הנכסים הפיננסיים המנוהלים על-ידי הקבוצה ממשיך לצמוח והסתכם לתאריך הדוח לכ-403 מיליארדי שקל - זאת בהשוואה לכ-345 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של כ-16.7%).


ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות ממשיך לצמוח והסתכם לכ-8.4 מיליארדי שקל. יחס כושר הפירעון של מנורה מבטחים ביטוח ללא תקופת הפריסה עומד על 165.7%, נכון ליום 31 בדצמבר 2024. עודפי ההון נכון לאותו מועד עומדים על סך של כ-3.1 מיליארדי שקל.

מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח מסר "אנו מסכמים את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות שיא - רווח כולל של מעל 1.1 מיליארד שקל ותשואה על ההון שנושקת ל-30% במחצית ול-40% ברבעון השני.

"הקבוצה מציגה המשך צמיחה בפעילות העסקית לצד עליה ברווחיות במגזר הפנסיה והגמל, במגזר הבריאות ושמירה על רווחיות גבוהה מאוד בתחום הביטוח האלמנטרי. בנוסף, הקבוצה ממשיכה להרחיב את פעילות האשראי שלה, אשר תורמת אף היא לרווחי הקבוצה.

"תוצאות אלה ממשיכות לבלוט לחיוב ביחס לשוק ומשקפות את הצלחתן של ההחלטות העסקיות ארוכות הטווח שקיבלה הקבוצה, לצד ניהול עסקי מוקפד ודרך עסקית ברורה לשנים הבאות".


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימימיכל 31/08/2025 18:07
    הגב לתגובה זו
    כזה רווח למנורה מבטחים והם לא משחררים לי סכום קטן שנשאר בטענות שונות שלא מחזיקות מים! אל תאמינו לפרסומות החברה !
  • 3.
    לרון 31/08/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
    ירידהנפילה של 4060% בשוק מוצדקת.ישראל הפיצפונת הפכה לנאסדק וזה ממש לאאאכאלל.כשכל מנכל הופך להיות באפט זו בעייה
  • 2.
    הרצה פושעת של חברות הביטוח עם כסף של מבוטחים (ל"ת)
    אנונימי 31/08/2025 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טיסה נעימה 31/08/2025 08:56
    הגב לתגובה זו
    הטיסה יוצאת לדרך נע לחגורה חגורות
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0.03%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט מאבדת 3.2%, ארית 3% - פתיחה מעורבת בת״א

אחרי ירידות בנדל״ן ובחברות הביטוח אמש, יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה מעורבת - הביטחוניות יורדות, התאוששות קלה נרשמת בחברות הנדל״ן והביטוח

מערכת ביזפורטל |

יום המסחר האחרון לשבוע נפתח במגמה מעורבת - ת״א 35 יורד 0.4% בעוד ת״א 90 עולה בשיעור של 0.3%.

בהסתכלות על המגזר הפיננסי - מדד הבנקים מאבד 0.9% בעוד בת״א ביטוח נרשמת יציבות מסוימת כשהמדד על שער הפתיחה בנטיה קלה לירידות. 

בנדל״ן התמונה חיובית כעת - ת״א נדל״ן מוסיף 0.6% כשאחריו ת״א בניה עם עליה של 0.4%.


אתמול מניות הנדל״ן קיבלו ״ברייקס״. אחרי עליות יפות בשעות הראשונות של יום המסחר התהפכה המגמה, והמדדים עברו לירידות: ת״א נדל״ן סגר בירידה של 1.7%, ות״א בנייה איבד 0.9%. זה קרה זמן קצר אחרי שבנק ישראל פרסם הבהרה כי לא תתקבל החלטת ריבית “מחוץ למניין” כלומר, לא תהיה שום הורדה ספונטנית עד החלטת הריבית הקבועה שתתקיים רק ב-24 בנובמבר.

הנגיד רצה לעצור גל של הערכות על הורדה מיידית בעקבות סיום המלחמה ובמקום לקרוא את המפה - אינפלציה שכבר בתוך היעד, התקררות של הביקושים ושוק עבודה חזק - הוא העדיף להפריך כל הערכה שהוא יגלה אומץ.

אבל כנראה שהנגיד לא היה צריך באמת להפריך צעד ספונטני ״מחוץ למניין״ אף אחד לא באמת חשב שתהיה הפחתה כזו. אף פעם מעולם לא בוצעה בישראל הורדת ריבית “מחוץ למניין”, אם כבר זה הגיע לכיוון השני עם העלאה כצעד ריסון חריג ב-2002 אז הנגיד דוד קליין הקפיץ את הריבית במכה אחת של 1.5% (לרמה של 7.1%) גם סטנלי פישר, בשיא המשבר של 2009, פעל רק בתוך מועדי ההחלטות. לכן עצם ההודעה נראית יותר כתגובה ללחץ חיצוני מאשר לציפייה אמיתית.

במובן מסוים, הנגיד רק חיזק את התחושה שהוא מנותק. השוק כבר מתמחר שתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, ומסתכל סביב ורואה מציאות שונה מזו שבבנק ישראל מתעקשים לראות: אינפלציה שכבר בתוך היעד, ירידה במחירי הדירות, ביקוש קטן לאשראי וביקושים צרכניים שמצטננים. בשלב הזה, המשק לא צריך עוד "הבהרות" הוא צריך הקלה. ואם הנגיד ימתין עד נובמבר רק כדי לא להיראות לחוץ, הוא עלול למצוא את עצמו מגיב בדיעבד למציאות שכבר הקדימה אותו.


ומנדל״ניות לחברות הביטוח - מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%.