
טראמפ שוב מטיל מכסים - האם לצאת מהבורסה?
טראמפ הטיל מכסים של 30% על האיחוד האירופי ומקסיקו בהמשך למכסים של 35% על קנדה ו-50% על ברזיל - איך זה ישפיע על השווקים?
מכסים בשיעור של 30% על האיחוד האירופי ומקסיקו, 35% על קנדה ו-50% על ברזיל - ההכרזות של טראמפ ביומיים האחרונים משיגות כותרות ראשיות, אבל השווקים לא מתרגשים יותר מדי. למה?
ההסבר פשוט: השווקים למדו את טראמפ. הם יודעים שבין הכרזה דרמטית ברשת Truth Social לבין מכסים שנכנסים לתוקף - יש פער גדול. פער שנמדד בשבועות של מו"מ אינטנסיבי שמוביל, בדרך כלל, להסכמות ופשרות.
השווקים למדו שטראמפ פותח גבוה ונסוג נמוך. עד שהמכסים לא נכנסים לתוקף, הם כמעט ולא קיימים מבחינת המשקיעים. מי שטעה וברח מהשוק עם ההצהרות של טראמפ על מכסים בתחילת אפריל הפסיד פעמיים - הוא גם מכר בירידות וגם פספס את העליות לשיאים חדשים כשהתברר שלא כצעקתה.
מה יהיה מחר בבורסה והמניה שתיפול ב-7%
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים והמשקיעים מפנימים שעד 1 באוגוסט יש הרבה זמן. זה נצח בדיפלומטיה הכלכלית.במיוחד כשמדובר בשותפות סחר קריטיות שמייצאות לארה"ב מאות מיליארדי דולרים בשנה. ארה"ב והמדינות האלו עשויות להגיע בטווח הזמן הזה למדיניות מכסים חדשה או לפשרה ולכן התגובה בשווקים לא קשה, אפילו מפתיעה ברכותה.
השאלה הגדולה היא מה יקרה ב-1 באוגוסט - אם יגיעו להסכם אז התשובה ברורה, אבל אם לא יגיעו וקשה לראות את רוב המדינות מגיעות בטווח הזמן הזה להסכם, ייתכנו דחיות, ייתכנו שוב מכסי ביניים - אולי הפעם מעל 10%, וייתכנו מכסים מלאים - טראמפ יכול לשבור את הכלים, לצאת מהמשחק, וזה יכול להיות מסוכן לשווקים. זה יחזיר את המצב לנקודת ההתחלה עם הצהרתו באפריל על תוכנית המכסים. זה נראה כעת בסבירות נמוכה. הצעקות-ציוצים של טראמפ לא מרגשים ומשפיעים כבעבר, אבל מה יקרה אם הצעקות על "זאב זאב" יתבררו כנכונות?
אם זה יקרה - זה בהחלט עלול להיות לא נעים לשווקים ובנקודת הזמן הזו, השווקים לא מתמחרים אפשרות כזו, הם נעים על אופטימיות אולי לא רציונלית. מאז השפל במדדים אחרי הודעת טראמפ באפריל, המדדים זינקו. ה-S&P 500 עלה ב-24%, יש מניות כבדות וגדולות - שזינקו בעשרות אחוזים, אנבידיה הגדולה זינקה כמעט פי 2 לשווי של מעל 4 טריליון דולר. זאת התנהגות א-נורמלית והתנהגות כזו נובעת מפעילות עדרית ועיוורון. אז הנפילות היו "ביתר" וכעת נראה שהעליות "ביתר". מכפילי הרווח גבוהים מאוד ומתמחרים מכפילי רווח עתידיים של 25 ל-S&P, כשהממוצע הרב שנתי הוא באזור 17-18.
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
וכאלו המחירים, ויש את הסיכון של המכסים, צריך להיזהר. זה לא אומר שהעליות לא ימשכו, הכל יכול להיות כשהעדר שועט. זה אומר שזה לא הכלכלה שמשפיעה על המחירים. קריאה חשובה - דיימון מזהיר: השוק מתעלם מהשלכות המכסים; האם מדובר בגל עליות הנובע מפחד לפספס?
- 7.זה הזמן להשאיר כסף בצד להשקיע בירידות של השוק ומיד אחר כך לקפיצת השוק בחזרה (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 11:12הגב לתגובה זו
- אנונימי 19/07/2025 20:15הגב לתגובה זוהתנהגות השוק בפעם הבאות שקורה משהו שקרה כבר היא לא תמיד אותו הדבר. כל משקיע מתנהג בהתאם להבנתו ולכן לפעמים יש הפתעות
- 6.אנונימי 13/07/2025 11:02הגב לתגובה זומשחק בשערי השווקים וגורף רווחים אישיים. זאת ופרס נובל....וזה הכל!
- 5.אדם אחד בעולם מטיל פחד והעולם משתחווה לו (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 10:52הגב לתגובה זו
- 4.סכין נופלת לא עוצרת (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 10:49הגב לתגובה זו
- 3.ליצן שמחפש תשומת לב נלחם עם כל העולם (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 10:40הגב לתגובה זו
- 2.השוק לא מאמין שטרמפ ינהל מלחמה בעוצמה גבוהה (ל"ת)עושה חשבון 13/07/2025 07:54הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 13/07/2025 00:05הגב לתגובה זובהתרסקות של אפריל קניתי עוד מניות. עכשיו מכרתי הכל. טראמפ לא מכבד מדינות ולא את שוק ההון. במצב כזה הסיכון גדול מהסיכוי. יתכן ששוב הבורסה תיפול ואז אולי יהיה כדאי לקנות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.