עמית בירמן שיכון ובינוי
צילום: רמי זרנגר

שיכון ובינוי מצרפת מוסדיים לפרויקטים ביטחוניים ומקטינה חוב

שיכון ובינוי השלימה עסקה למכירת 50% משלושה מגה-פרויקטים עבור משרד הביטחון למגדל, כלל ומיטב, תמורת כ-256 מיליון שקל והקטינה את החוב בכ-3 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה שיכון ובינוי

קבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 3.02%   הודיעה על השלמת עסקה משמעותית במסגרתה צירפה שלושה גופים מוסדיים מובילים, מגדל ביטוח ופיננסים, כלל ביטוח ופיננסים ומיטב גמל ופנסיה, כשותפים ב-50% מהחזקותיה בחברות הזכייניות של שלושה מגה-פרויקטים לאומיים בתחום התשתיות הביטחוניות.

שלושת הפרויקטים, שמבוצעים עבור משרד הביטחון על ידי סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, כוללים את קריית המודיעין, קריית התקשוב ואת מחנה "אופק רחב", ומהווים נדבך מרכזי במהלך הלאומי להעברת בסיסי צה"ל לנגב, תוך פינוי קרקעות במרכז הארץ לצורך הגדלת היצע הדיור. מדובר בפרויקטים בהיקף הקמה כולל של כ-10 מיליארד שקל.

במסגרת העסקה, קיבלה שיכון ובינוי סכום של כ-256 מיליון שקל, שמשקף את התזרים החופשי (לאחר מס) שנוצר לחברה. מבחינת רווח נקי, החברה ציינה כי העסקה תניב לה רווח שאינו מהותי. עם זאת, התרומה העיקרית לעסקי הקבוצה נובעת מההשפעה על מבנה ההון שלה: השלמת העסקה הובילה להפחתה של כ-3 מיליארד שקל בחוב המאוחד של הקבוצה (וכ-2.7 מיליארד שקל לעומת החוב בדוחות ל-31 במרץ השנה), מהלך שמחזק את הגמישות הפיננסית שלה.

מה כוללים הפרויקטים

קריית המודיעין, הפרויקט הגדול ביותר במהלך המעבר דרומה, מוקם בימים אלו בצומת ליקית על פני שטח של 2,500 דונם ובהיקף של כ-500 אלף מ"ר בנוי. בקרית המודיעין ישרתו כ-14 אלף חיילים וקצינים בסדיר ובקבע מהיחידות של אגף המודיעין.

קריית התקשוב עתידה לקלוט את היחידות הטכנולוגיות של אגף התקשוב וההגנה בסייבר וכן את מפקדת פיקוד דרום. הקריה כוללת כ-200 אלף מ"ר בנוי בשטח פרויקט של כ-180 דונם, ונמצאת בשלבי הקמה מתקדמים לקראת אכלוס של מעל 6,000 משרתים החל מסוף שנת 2025.

אופק רחב הוא מחנה רב חיילי שיוקם בסמוך למפקדת פיקוד העורף ברמלה, וישתרע על פני 360 דונם. אופק רחב יהווה את המחנה הרב-זרועי הגדול והמרכזי של צה"ל ויאכלס בתוכו, בין השאר, את לשכת הגיוס ושרשרת החיול (בקו"ם) החדשים, השלישות הראשית, מפקדת זרוע היבשה ויחידות נוספות, וישמש כ-9,000 משרתים וכ-5,000 מבקרים מידי יום.

שיכון ובינוי תמשיך להפעיל את הפרויקטים באופן מלא לאחר הקמתם.


מניית שיכון ובינוי נסחרת לפי שווי שוק של 9.26 מיליארד שקל לאחר זינוק של 140% ב-12 החודשים האחרונים.


גם אשטרום מצרפת מוסדיים לפרויקטים

קבוצת אשטרום מדווחת הבוקר גם היא כי החברה הבת ׳אשטרום אנרגיה מתחדשת׳ צירפה גופים מוסדיים לפרויקטים של חברה בת בתחום האנרגיה המתחדשת. הפרויקט, Tierra bonita הוא פרויקט סולארי בשלב ההפעלה המסחרית בטקסס ארה"ב בעל הספק של כ-400 MWdc. אשטרום הנפיקה 39% מהזכויות בפרויקט תמורת 79 מיליון דולר לגופים מוסדיים. במקור התכוונה החברה להנפיק 36% מהפרויקט בלבד, אלא שבדיווח על השלמת העסקה דיווחה החברה הקצאה גבוהה יותר של 39%. 
להרחבה המוסדיים מסתערים: אשטרום תצרף מוסדיים לפרויקט אנרגיה סולארית

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר קופצת 7%, קיסטון 6%; המדדים במגמה חיובית; הדולר ב-3.16 שקלים

טאואר מתרחבת לתחום חיישני LiDAR והעליות במניה מתחזקות - המדדים בירוק בוהק; גילת טלקום עם קפיצת מדרגה מדווחת על עסקת של 52 מיליון שקל; אלביט עם חוזים נוספים; סוגת ברכישה ראשונה מההנפקה - מה הרכישה מספרת לנו על מחיר המניה?

מערכת ביזפורטל |


טאואר טאואר 7.46%   מרחיבה את פעילות הסיליקון פוטוניקס שלה מעבר לתשתיות ה-AI והדאטה סנטרים, ונכנסת לתחום חיישני הרכב והרובוטיקה. החברה הודיעה היום על שיתוף פעולה עם LightIC Technologies, שבמסגרתו תייצר חיישני LiDAR מבוססי FMCW, המיועדים ליישומי רכב אוטונומי, רובוטיקה ו-Physical AI. בעקבות ההודעה טאואר (שעלתה אפילו קודם יחד עם מניות השבבים) מתחזקת עד 8% ונסחרת לפי שווי שוק של 45.3 מיליארד שקל. שיתוף הפעולה מתבסס על תהליכי הייצור של טאוור בתחום הסיליקון פוטוניקס, שכבר מיושמים כיום במערכות תקשורת אופטית עבור דאטה סנטרים. לפי החברות, הבשלות הייצורית של הפלטפורמה מאפשרת כעת שימוש בה גם ביישומי חישה, הדורשים שילוב הדוק בין רכיבים אופטיים ואלקטרוניים. חיישני ה-LiDAR שייוצרו עבור LightIC מבוססים על טכנולוגיית FMCW, המאפשרת מדידה בו-זמנית של מרחק ומהירות באמצעות ניתוח שינוי התדר של האור המוחזר. בניגוד לחיישנים מבוססי פולסים, הטכנולוגיה מספקת גם מידע על מהירות האובייקט הנמדד, נתון רלוונטי ליישומי רכב אוטונומי ורובוטיקה - מהדאטה סנטרים לכבישים: טאואר מתרחבת לשוק ה-LiDAR


נקסט ויז'ן קופצת היום. נזכיר שב-30 לדצמבר הודיעה נקסט ויז'ן 2.09%   כי היום בין השעות 15:30 ל-16:30 (זמן החלטת הריבית) החברה תפרסם את ההערכות שלה בקשר עם סך ההכנסות ב-2025 וכן את יעד ההכנסה שיציב דירקטוריון החברה לשנת 2026 רק בחודש האחרון היא הספיקה לדווח על עוד 2 הזמנות בהיקף של 31.6 מ' דולר בנוסף לעסקת הענק של ה-77 מיליון דולר חישבנו והיקף ההזמנות של נקסט ויז'ן רק בחצי השנה האחרונה עומד על 165.4 מיליון דולר. נקסט ויז'ן עשתה קפיצה מטורפת מאז ההנפקה שלה, למעלה מפי 42 תשואה (!) היא עקפה חברות ענק, נכנסה לת"א 35 והיא כיום במקום ה-18 בשווי השוק שלה בבורסה, מעל מליסרון, ביג קמטק, כלל ושופרסל. בסוף 2023 נקסט ויז'ן פרסמה תחזית שאז נשמעה שמרנית ל-2025, היא כללה צפי להכנסות של 160 מיליון דולר, גידול של 45% לעומת 2024, וזאת לאחר שההכנסות קפצו ביותר מ-110% בהשוואה ל-2023. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 רשמה החברה הכנסות של 120 מיליון דולר, כך שנכון לעכשיו (ובשקלול ההזמנות האחרונות) סביר להניח שהיא עומדת ואפילו עוקפת את התחזית השנתית שהציבה - מה יהיה היעד החדש ל-2026? יש הרבה ספקולציות בשוק, בפעם הקודמת התחזית נשמעה שמרנית - יש מי שמסמן את 270-290 מיליון שקל, צמיחה של קרוב ל-70% על 2025 ויש מי שמסמן את איזורי ה-220 מיליון שקל בהנחה שמרנית יותר.

החברה דיווחה על עסקאות מצטברות של כ-223 מיליון דולר במהלך 2025, נכון לסוף 2025, צבר ההזמנות של החברה התנפח לממדי ענק. עסקת ה-77 מיליון דולר והזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר מתחילת ינואר 2026 מיועדות לאספקה במהלך שנת 2026. בשוק מדברים על צמיחה של 45-50% נוספים. אם נגזור זאת מההכנסות הצפויות ב-2025, אנחנו מסתכלים על יעד של 240-260 מיליון דולר לפחות. אבל נמתין ונראה. אבל מה זה אומר על הרווח ומה זה אומר על המכפיל העתידי של נקסט ויז'ן - ניתחנו: אחרי שקפצה פי 42, החברה הזו תספק היום תחזית - האם היא תמשיך לעלות?



קיסטון מתחזקת. דיווחים כי חברת ההחזקות קיסטון אינפרא 5.95%   נערכת להנפיק את פעילות האנרגיה שלה, אחרי שבימים האחרונים השלימה מהלך ארגוני שבמסגרתו ריכזה את כלל החזקותיה בתחנות כוח בחברה חדשה בשם קיסטון פאוור. הקרן בוחנת להנפיק את החברה בתל אביב, אולי כבר בשנה הקרובה, כשהשווי שתבקש יכול להגיע עד 2 מיליארד שקל. קיסטון פאוור מרכזת כיום החזקות בחמש תחנות כוח פעילות בהספק מצרפי של כ-2.3 גיגה-ואט, המייצרות תזרים נקי שנתי מוערך של כ-115 מיליון שקל, לצד אופציה להחזקה של עד 49% בתחנת שורק העתידית בהספק של 900 מגה-ואט ושני פרויקטים נוספים בשלבי תכנון, עטרות וחגית 2. המהלך הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית של קיסטון למעבר למודל של פלטפורמות תשתית ייעודיות והכפלת ההון העצמי בתוך חמש שנים.