הפסקת האש עם איראן מפילה את הביטחוניות
הפסקת האש עם איראן שעשויה להיות יריית הפתיחה לרגיעה אזורית רחבה בולמת את תנופת העליות במניות הביטחוניות שנמשכה למעלה משנתיים - היא מכה בדיוק בציפיות שעליהן נבנה שוויין של רבות מהחברות - בעיקר החברות הקטנות יותר; יש את מי שממהרים להספיד ואת אלו שחושבים
שהמגמה תתחדש בזכות "הצגת היכולות" וההצטיידות המחודשת במלאים
המניות הביטחוניות נסחרות היום בירידות בבורסה בתל אביב - אלביט, נקסט ויז'ן, ארית, סולרום, טיאסג'י, טכנופלס, עין שלישית, אירודרום, אימקו ואחרות מאבדות גובה - גם מקרב החברות הוותיקות והגדולות יותר בענף וגם מבין החברות הקטנות, כולן נהנו מתשואות מרשימות בשנה החולפת של עשרות ומאות אחוזים. על הסיבה עליות לא צריך להרחיב יתר על המידה, עליונות של ישראל בתחום הצבאי על איראן זאת לאחר תקופה מתמשכת של לחימה בעזה, בצפון וחזיתות נוספות הביאו לגל של הגדלת חוזים והצבר אצל החברות הביטחוניות.
הירידות שהחלו בשבוע האחרון מתחזקות הבוקר בעקבות הודעת נשיא ארה"ב טראמפ כי הושגה הפסקת אש בין ישראל לאיראן - "הפסקת אש לנצח" כדברי הנשיא, מילים שהופרכו במהרה עם חידוש הירי מכיוון איראן דקות ספורות לאחר 7 בבוקר וגם בשעה 10:30 עם שיגורים נוספים לצפון - מתקפה שעליה הובטחה כבר תגובה הולמת "שתרעיד את טהרן" מגורמים בממשלה.
מניות הסקטור הביטחוני הגיבו בצורה הפוכה למדדים, בעוד האחרונים טיפסו במשך שישה ימים רצופים המניות הביטחוניות איבדו גובה. איראן הגדולה והמאיימת נתפסת כ"נמר מנייר" וזה משליך על הסקטור, הפסקת האש שגובשה-נשברה אך כנראה תחודש בתנאים כאלו ואחרים בטווח הקרוב יכולה להיות יריית פתיחה לרגיעה אזורית רחבה יותר, מה שעשוי לפגוע בציפיות הצמיחה של החברות הביטחוניות.
אמנם, המלאים התרוקנו, ויידרש מסע הצטיידות מחודש מה שיכול לרסן את הירידות, אך עדיין רמת האיומים יורדת, פרמיות הסיכון יורדות וכפועל יוצא אולי גם צפי החוזים העתידיים. אולי נראה יותר הצטיידות מחו"ל בעיקר בשל הצגות התכלית המרשימות של מגוון הטכנולוגיות הישראליות אבל עדיין תרחיש של רגיעה גובר על כל הצטיידות עתידית.
- עשות מעמיקה את ההסכם עם משהב"ט: פוטנציאל של חצי מיליארד שקל
- עלות הפיוס של טראמפ והאיום הפוטנציאל מצד רוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנחת העבודה משתנה
התקיפה
הממוקדת במתקני הגרעין שבוצעה על ידי ארה"ב ושעל פי הערכות גרמה לנזק ממשי למתקני הגרעין הצליחה להשיג את המטרה. היא גם השמידה את האיום המרכזי של איראן גרעינית וגם הלחיצה את טהרן לבוא לשולחן המו"מ. כדי לבוא לשולחן עם חזה קצת יותר נפוח האיראנים תיאמו עם האמריקאים
את התגובה לבסיס בקטאר - 18 טילים שרק אחד מהם הצליח לפגוע בשטח פתוח. ההכרזה על הפסקת האש שהגיעה שעות לאחר התגובה השלימה את התמונה - איראן רוצה רגיעה ומבינה שעוד שטות אחת יכולה לעלות להם בחיי המשטר. גם בעיני המשקיעים איראן היא כבר לא אותה מעצמה מאיימת, אפופת
מסתורין, אלא מדינה שחטפה מהלומות צבאיות ישירות, איבדה את האחיזה האזורית, ומתמודדת עם חולשה פנימית הולכת וגוברת.
היכולות שישראל הפגינה בעיקר בעומק, בדיוק ובחופש האווירי ערערו את מאזן האימה שהתקיים במשך שני עשורים ומסמנות שלב חדש במזרח
התיכון, שלב עם פחות טילים באופק, פחות הסתברויות למלחמה כוללת, ובעיקר פחות סיבה להזרים עוד ועוד מיליארדים לתקציבי ביטחון. אם בעבר מדינות האזור והעולם מיהרו להזמין מערכות נשק, אמצעי הגנה, רחפנים ואמצעי מודיעין, מתוך פחד מהתעצמות גרעינית איראנית, הרי שכעת, עם
התפוגגות התחושה הזאת, השוק מעריך שגם קצב ההתחמשות יכול להאט.
מכפילים גבוהים וציפיות בשמיים
שווי המניות הביטחוניות בישראל טיפס בעשרות ואף מאות אחוזים תוך כשנתיים. העלייה לא נשענה רק על רווחים בפועל, אלא בעיקר על ציפיות לעתיד, עתיד מלחמתי, שיביא הזמנות חדשות ותקציבי ענק ממדינות אירופה, הודו וכו'. רק לאחרונה הכריז האיחוד האירופי על העמקת תקציבי הביטחון, מה ששימש רוח גבית לסקטור, בנוסף המתיחות בין הודו לאפגניסטן תרמה לסנטימנט. אבל השוק, כמו תמיד, מסתכל קדימה ולא אחורה. כשהסנטימנט משתנה, התמחור מתעדכן. כלומר, גם אם הביקוש לביטחון לא ייעלם, הפסקת האש עם איראן מסירה איום מערכתי מעל ישראל וגם מעל המערב, דבר עשוי להתבטא בהאטה בגידול התקציבים הביטחוניים. אפשר ללמוד את זה מהגב שקיבלה ישראל לאורך המלחמה ממדינות אירופאיות רבות שמיהרו לגבות את ישראל (להוציא את צרפת של מקרון, שלצד הגיבויים ביקש דה-אסקלציה, וכמו"כ בצעד של צביעות או קנאה כיסה ביריעות שחורות את תצוגת הבטחון הישראלית בסלון בפריז).
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
הפער בין הגדולות לקטנות: שווי שוק, מכפילים וציפיות
הירידות האחרונות לא פסחו על אף אחת מהמניות הביטחוניות, אבל ההשפעה עלולה להיות מהותית הרבה יותר עבור החברות הקטנות. אלביט מערכות אלביט מערכות 1.16% החברה הגדולה והוותיקה בענף, נסחרת בשווי שוק של כ-67.5 מיליארד שקל עם מכפיל
רווח של 53 אמנם מכפיל גבוה בל הוא נתמך ברווחים משמעותיים ופעילות גלובלית שצומחת. גם נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -0.67% , אף שהיא צעירה בהרבה, ביססה את עצמה עם שווי שוק של 8.9 מיליארד שקל ומכפיל רווח גבוה של כ-35 המשקף ציפיות אדירות
לעתיד, בעיקר מהשוק האמריקאי. גם את עשות עשות 0% וארית ארית תעשיות -0.11% אפשר לשים בקטגוריה עם שווי שוק של 1.2 ו-2 מיליארד שקל בהתאמה ומכפיל רווח של 27 ו-31
בהתאמה.
מנגד, חברות קטנות יותר כמו אירודרום אירודרום קבוצה 2.06% (39 מליון), עין שלישית עין שלישית -1.56% (114 מיליון), טכנופלס טכנופלס ונצרס (118 מיליון) וטיאסג'י טיאסגי -2.23% , (644 מיליון), אימאג'סט אימאג'סט 1.18% (645 מיליון), אראסאל אראסאל -1.45% (112 מיליון) מדגימות את הפער התמחורי והעסקי: רובן עם מכפילי רווח שליליים או נמוכים במיוחד. הביטחוניות הקטנות מציגות שווי שוק שנע סביב עשרות עד מאות מיליוני שקלים בלבד רמות שמציבות אותן בסיכון יותר גבוה לתנודתיות ולפגיעות מהותיות יותר במידה שציפיות הצמיחה לא יתממשו.
חלק סובלות כבר כעת מהפסדים תפעוליים, ולמרות תשואות יפות ב-3 שנים האחרונות (עין שלישית עם 47%, אימקו עם כ-354%, טכנופלס 24%), הן עשויות למצוא את עצמן מתקשות להחזיק את שווי השוק הגבוה שנבנה סביב נרטיב של הסלמה מתמשכת. מכפילי ההון הדו-ספרתיים והפער בין מחירי השוק לרווח הנקי הנוכחי מעידים על פרמיות גבוהות שנשענו בעיקר על תחזיות ולא על תזרים בפועל.
בזווית אחרת, צריך גם לומר ביושר שלא כל ירידה היא מהותית. חלק מהירידות עשויות להיות מימוש רווחים מתבקש לאחר גל עליות חד שנמשך כמעט ללא עצירה. שוק ההון נע בגלים והוא נוטה לתקן, בין אם בשל תמחור יתר, סנטימנט חולף, או רצון של שחקנים לממש.
עם זאת, אם הפסקת האש תצליח להניע מציאות חדשה במזרח התיכון, ייתכן שמניות הסקטור הביטחוני יידרשו לא רק לתקן, אלא גם להמציא מחדש את סיפור הצמיחה שלהן. בטווח הקצר
יש להן במה להיאחז אבל בטווח הארוך הן יצטרכו להמציא נרטיב צמיחה חדש. החברות הגדולות כמו אלביט, נקסט ויז'ן אולי ימשיכו ליהנות מביקושים גלובליים, בעיקר בשל היוקרה הישראלית אבל עבור החברות הקטנות שצמחו מתוך העימותים, ייתכן והדרך קדימה יכולה להפוך לקשה יותר.
- 5.נפיח 25/06/2025 09:18הגב לתגובה זוהן לא תלויות בהגדלות היצור שהמלחמה חייבה.עכשיו יבוא שלב היצור המוגבר להחזרת כשירות ומלאים שהתרופפו.
- 4.אנונימי 24/06/2025 22:51הגב לתגובה זוסתם פאניקה של מוכרים עוד שירדו אני אקנה עוד כל 15% ירידה שלהם
- 3.ריצי 24/06/2025 16:14הגב לתגובה זואחרי המלחמה זה הזמן.
- 2.אראסאל 24/06/2025 15:58הגב לתגובה זווגם רוב ההזמנות שלה הן מחול בעיקר מהודו
- 1.אחרי רגיעה מדינות שלא קנו מאיתנו קודם ירוצו להתחמש במערכות ישראליות (ל"ת)אנונימי 24/06/2025 15:50הגב לתגובה זו

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.