יוני חנציס דוראל
צילום: מיכה לובטון

דוראל תקדם פרויקט סולארי לאומי ברמת הגולן

החברה הוסמכה לקדם תוכנית תשתית לאומית (תת"ל) בדרום הגולן בשיתוף פעולה אזורי על אדמות קיבוץ אורטל;  מדובר בפרויקט סולארי אסטרטגי במתח עליון, שצפוי להשתרע על שטח של כ-1,200 דונם

אביחי טדסה |

קבוצת דוראל אנרגיה דוראל אנרגיה 2.62%   הוסמכה לקדם תוכנית תשתית לאומית (תת"ל) בדרום הגולן בשיתוף פעולה אזורי על אדמות קיבוץ אורטל. מדובר בפרויקט סולארי אסטרטגי במתח עליון, שצפוי להשתרע על שטח של כ-1,200 דונם. הפרויקט, מהגדולים שמקודמים כיום בצפון המדינה, צפוי לספק חשמל ירוק לעשרות אלפי בתי אב ברמת הגולן והאזורים הסמוכים לה.


במסגרת החלטת ממשלה שניתנה מוקדם יותר השבוע, הסומכה דוראל להכין את התוכנית האסטרטגית לפיתוח הפרויקט ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה שעוסקת בקידום פרויקטי תשתיות לאומיות, בהתאם למדיניות משרד האנרגיה.


הפרויקט, אשר צפוי לכלול מתקן סולארי בשילוב מערכת אגירה במתח עליון, צפוי להזרים חשמל נקי לרשת הארצית ולחזק את ביטחונה האנרגטי של ישראל. המיזם מקודם בשיתוף פעולה עם היישובים המקומיים, כחלק ממדיניות כוללת של חיזוק הכלכלה האזורית באמצעות תשתיות לאומיות ויצירת מקורות הכנסה חדשים לרשויות בפריפריה. הקמת הפרויקט צפויה ליצור עשרות מקומות עבודה רמת הגולן, הן בשלבי הפיתוח וההקמה והן בשלב התפעול השוטף.


הקמת הפרויקט מהווה חלק מיישום החזון האסטרטגי של דוראל לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל באמצעות תשתיות מתחדשות בפריסה ארצית. החברה שואפת להוביל את המעבר לייצור מבוזר ונקי, ולשלב בין פיתוח מקומי לטכנולוגיות מתקדמות שיבטיחו עצמאות אנרגטית בטווח הארוך.


עו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל: "אישור הממשלה והסמכת דוראל בקידום תוכנית התשתית הלאומית מסמלת בעינינו הבעת אמון ברורה מצד המדינה ביכולות המקצועיות של דוראל ובתרומתנו למשק האנרגיה של ישראל. זהו רגע שמסמן את היכולת שלנו להוציא לפועל מהלכים בעלי משמעות לאומית, מתוך מחויבות לשמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. הפרויקט מחזק את עמדתה של דוראל כמובילת תחום המתחדשות בישראל, עם צבר מתקני אגירה מותקנים שעולה על 1,200 מגה-וואט שעה – תחנת כוח ירוקה של ממש. אך טבעי עבורנו לעשות כן עם שותפינו הטבעיים מקיבוץ אורטל, שתרומתם לקידום הפרויקט – מתוך שותפות אמת – לא תסולא בפז".


ירון לוי, מרכז משק קיבוץ אורטל: "אתמול קיבלנו את הבשורה שכל כך חיכינו לה – הממשלה הסמיכה רשמית את פרויקט הדגל האזורי שלנו. אחרי המלחמה הקשה שעברה על אזור הגולן – ימים של חרדה, חוסר ודאות ופגיעה עמוקה בקהילות – אנחנו מתחילים לראות את סימני ההתאוששות. הפרויקט הזה הוא אחד מהם. זו יוזמה שצמחה מהשטח, מחזון של קהילות שמאמינות שאפשר – וצריך – לייצר פרנסה ואנרגיה נקייה באותו זמן. אנחנו גאים לעשות את הדרך הזו עם דוראל, שותף אמיתי עם לב פתוח, מקצועיות בלתי מתפשרת ואמונה בגולן ובאנשים שלו. אני רוצה להודות לחברת דוראל, על הדרך המשותפת ועל כל מה שעוד נבנה יחד. הגולן זורח – ובזכותכם, זה אור מתחדש".


דוראל סיימה את הרבעון הראשון עם הכנסות מצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון הראשון של כ-109 מיליון שקל, לעומת כ-56.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-92%. ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון הראשון הסתכם לכ-47.5 מיליון שקל, לעומת כ-24.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-93%. ה-FFO המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון הראשון הסתכם לכ-31.6 מיליון שקל, לעומת כ-16.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-93%. ההון העצמי המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 במרץ 2025 הסתכם בכ-1.94 מיליארד שקל, לעומת כ-1.984 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2024.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


החברה סיימה את הרבעון עם הספק מתקנים מחוברים ומוכנים לחיבור העומד על MWp 1,222 בשילוב של MWh 1,227 אגירה, כאשר בחודשיים האחרונים חוברו כ-190 MWh וכ-40 MWp. החברה צופה הכנסות שנתיות של למעלה ממיליארד שקל לשנת 2025. בנוסף, החודש דיווחה החברה על חתימת הסכמי מימון בסך כולל של כ-1.3 מיליארד דולר עם קונסורציום של מלווים, להקמת הפרויקטים אינדיאנה מרכז 1, מרכז 2 ואינדיאנה דרום של Doral LLC. עוד דיווחה החברה על הסכם עם Truist Bank בנק להשקעתו כשותף מס בפרויקט אינדיאנה דרום בסך של כ-250 מיליון דולר בתאגיד אשר יחזיק בחברת הפרויקט.


שווי השוק של דוראל עומד על 2.53 מיליארד שקל, מניית החברה עלתה ב-12%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-45%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.