עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networks
עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networks
ראיון

"זו עסקה שממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, עם פוטנציאל גדול"

בראיון לביזפורטל מספר מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, על עסקת הענק החדשה למכירת פלטפורמת SkyEdge IV: "ככל שהלקוח ימכור יותר, הוא יצטרך לרכוש מאיתנו עוד רישיונות – וכך הרווחיות שלנו תגדל"; החברה ממשיכה את המעבר למודל מבוסס תוכנה בענן

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה גילת עדי צפדיה

גילת גילת 2%   רושמת בשבועות האחרונים רצף עסקאות שממקם אותה בחזית התעשייה הלוויינית, לאחר שדיווחה על הזמנות חדשות בהיקף של יותר מ-25 מיליון דולר עבור פתרונות תקשורת רב-מסלולית, בעיקר בתחום קישוריות בטיסה (IFC), הודיעה כעת החברה על עסקה נוספת, גדולה ומשמעותית, למכירת פלטפורמת SkyEdge IV הווירטואלית בהיקף של 40 מיליון דולר.


"זו עסקה מאוד חשובה, שממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, ועם פוטנציאל באמת גדול", אומר מנכ"ל גילת עדי צפדיה בראיון לביזפורטל. "הם קנו רק חלק מהלווין, ואנחנו מצפים שככל שהם ימכרו יותר מהשירותים שלהם, הם יצטרכו לקנות עוד רישיונות, וכך הרווחיות שלנו תגדל. צריך לזכור שבסוף אנחנו עוברים למכור תוכנה".


"העסקה עם מפעיל לווין מאוד גדול, לקוח שלנו המון שנים, הוא הזמין מספר לוויינים חדשים מסוג SDS - software define satellite, שאמורים לעלות בטווח של סוף שנה הבאה-תחילת שנה אחרי. הלוויינים האלה מאוד מתוחכמים, ניתן לנהל אותם מהקרקע. בדרך כלל כשמעלים לווין כזה קובעים מראש לאן הוא מסתכל, הוא יכול להסתכל עד שליש מכדור הארץ, אבל יש לו עשרות ואף מאות "בימים" (האיזור הגיאוגרפי אליו משדר הלווין אותות) ויודעים בדיוק לאן הוא מסתכל. אם הלקוחות של מפעיל הלווין זזים ימינה או שמאלה והוא לא תכנן את זה בהתחלה, זה מאפשר לו פחות אפשרות ניצול של הלווין. הלוויינים האלה למעשה מאפשרים להזיז דברים מהקרקע, וכך הלקוחות יכולים להשתמש בניצול גבוה יותר בעזרת ענן. זה פרויקט שמשולב פרויקט פיתוח ואספקת רישיונות, זה תהליך שלוקח קצת זמן פיתוח". "זו עסקה מאוד חשובה ממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, ועם פוטנציאל באמת גדול. הם קנו רק חלק מהלוויין, אנחנו מצפים שככל שהם ימכרו יותר מהשירותים שלהם, הם יצטרכו לקנות עוד רישיונות וכך הרווחיות שלנו תגדל. צריך לזכור שבסוף אנחנו עוברים למכור תוכנה".


אתם מדברים על מהפכת הווירטואליזציה עם SkyEdge IV, שעוברת מהתקני חומרה לפתרונות תוכנה מבוססי ענן. האם מדובר במגמה שתאפיין את כלל פעילות הקרקע של גילת בעתיד? ואם כן, כיצד אתם נערכים לשינוי במודל שבו פחות הכנסות ממכירת ציוד יוחלפו בהכנסות חוזרות מתוכנה, רישיונות ושירותים?


"אני חושב שכן, אבל אני חושב שרכישת ציוד לא תעלם לגמרי כי למפעילים קטנים יהיה יקר יותר להקים ענן משלהם לכן זה לא טריוויאלי. אבל אנחנו כן רואים אצל המפעילים הגדולים נכונות לעבור לניהול רשת בקלאוד מלא. זה עדיין לא תוכנה כשירות אלא תוכנה כמוצר, יכול להיות שזה אכן יגיע אבל אנחנו עוד לא רואים את הטרנד הזה מתחיל בשוק שלנו, ככל ונצטרך לעבור לתוכנה כשירות, נהיה ערוכים לזה".


רק לאחרונה דיווחתם על הזמנות נוספות של מעל 25 מיליון דולר בתחום התקשורת הרב-מסלולית, בעיקר ליישומי קישוריות בטיסה. האם מדובר בהזמנות ממגזר שונה מזה של עסקת SkyEdge IV הווירטואלית, או שיש כאן חפיפה בלקוחות? והאם אתם מזהים בתקופה האחרונה האצה בקצב החדירה של גילת לשוק התקשורת האווירית?


"גם הלקוח הזה, חלק גדול מהביזנס שלו מיועד לקישוריות בטיסה, כלומר זו הרשת הקרקעית של קישוריות בטיסה. רוב הביזנס שלנו היום מיועד לקישוריות בטיסה, ל"סלולר בק האול", האפליקציות היותר לקורלטיביות. אני לא יודע אם המילה האצה היא הנכונה, אבל ללא ספק נהיה יותר דומיננטיים עם הלקוחות איתם אנחנו עובדים. אנחנו מגדילים את היקף ההכנסות שלנו, הגדלנו את פורטפוליו המוצרים בזכות הרכישה שלסטלר בלו. הקישוריות בטיסה (IFC) נהפך למנוע צמיחה מאוד משמעותי יחד עם מכירה ללקוחות שהפוקוס המרכזי שלהם זה אנטרפרייז "סלולר בק האול" ומריטיים לדוגמה SCS, הם פחות בפוקוס של קישוריות בטיסה, רוב הפוקוס הנוכחי שלהם זה לוויני ה-meo. במקביל, אנחנו מנסים לחדור גם ללויינים הנמוכים ל-LEO, שגם שם ההתמודדויות שלנו בסוף כשנזכה זה לספק חומרה ולא את התוכנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הצגתם תחזית שנתית להכנסות של 435 מיליון דולר, שמשקפת צמיחה של כ-42%. כעת, עם הזמנות משמעותיות גם בתחום הקישוריות האווירית וגם בפתרונות הקרקע הווירטואליים – האם אתם שוקלים לעדכן את התחזית כלפי מעלה, או שמדובר בקצב שכבר מגולם בתחזיות הקיימות?


"מעט מוקדם לענות על השאלה, בגדול את העסקה תכננו כבר בתחילת השנה בתחזיות שלנו. בד"כ פעם ברבעון אנחנו מסתכלים בתחזיות קדימה ומשקללים את זה עם הרבה עסקאות אחרות שהגיעו ואז מחליטים אם לעדכן תחזיות. צריך יותר סבלנות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 04/06/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    כבר מעל לעשור המנייה הזו לא זזה חובת ההוכחה היא כל גילת ובמנכל שעשה עשרות מליונים ולא הביא שום תוצאה לבעלי המניות
  • 1.
    גילת 10 דולר. למי שיש סבלנות (ל"ת)
    אנונימי 04/06/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
  • ולמי שאין סבלנות (ל"ת)
    לכמה היא תגיע 14/07/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • בול (ל"ת)
    אנונימי 04/06/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: