עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networksעדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networks
ראיון

"זו עסקה שממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, עם פוטנציאל גדול"

בראיון לביזפורטל מספר מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, על עסקת הענק החדשה למכירת פלטפורמת SkyEdge IV: "ככל שהלקוח ימכור יותר, הוא יצטרך לרכוש מאיתנו עוד רישיונות – וכך הרווחיות שלנו תגדל"; החברה ממשיכה את המעבר למודל מבוסס תוכנה בענן

אביחי טדסה | (4)
נושאים בכתבה גילת עדי צפדיה

גילת גילת 5.64%   רושמת בשבועות האחרונים רצף עסקאות שממקם אותה בחזית התעשייה הלוויינית, לאחר שדיווחה על הזמנות חדשות בהיקף של יותר מ-25 מיליון דולר עבור פתרונות תקשורת רב-מסלולית, בעיקר בתחום קישוריות בטיסה (IFC), הודיעה כעת החברה על עסקה נוספת, גדולה ומשמעותית, למכירת פלטפורמת SkyEdge IV הווירטואלית בהיקף של 40 מיליון דולר.


"זו עסקה מאוד חשובה, שממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, ועם פוטנציאל באמת גדול", אומר מנכ"ל גילת עדי צפדיה בראיון לביזפורטל. "הם קנו רק חלק מהלווין, ואנחנו מצפים שככל שהם ימכרו יותר מהשירותים שלהם, הם יצטרכו לקנות עוד רישיונות, וכך הרווחיות שלנו תגדל. צריך לזכור שבסוף אנחנו עוברים למכור תוכנה".


"העסקה עם מפעיל לווין מאוד גדול, לקוח שלנו המון שנים, הוא הזמין מספר לוויינים חדשים מסוג SDS - software define satellite, שאמורים לעלות בטווח של סוף שנה הבאה-תחילת שנה אחרי. הלוויינים האלה מאוד מתוחכמים, ניתן לנהל אותם מהקרקע. בדרך כלל כשמעלים לווין כזה קובעים מראש לאן הוא מסתכל, הוא יכול להסתכל עד שליש מכדור הארץ, אבל יש לו עשרות ואף מאות "בימים" (האיזור הגיאוגרפי אליו משדר הלווין אותות) ויודעים בדיוק לאן הוא מסתכל. אם הלקוחות של מפעיל הלווין זזים ימינה או שמאלה והוא לא תכנן את זה בהתחלה, זה מאפשר לו פחות אפשרות ניצול של הלווין. הלוויינים האלה למעשה מאפשרים להזיז דברים מהקרקע, וכך הלקוחות יכולים להשתמש בניצול גבוה יותר בעזרת ענן. זה פרויקט שמשולב פרויקט פיתוח ואספקת רישיונות, זה תהליך שלוקח קצת זמן פיתוח". "זו עסקה מאוד חשובה ממקמת אותנו בחזית הטכנולוגיה, ועם פוטנציאל באמת גדול. הם קנו רק חלק מהלוויין, אנחנו מצפים שככל שהם ימכרו יותר מהשירותים שלהם, הם יצטרכו לקנות עוד רישיונות וכך הרווחיות שלנו תגדל. צריך לזכור שבסוף אנחנו עוברים למכור תוכנה".


אתם מדברים על מהפכת הווירטואליזציה עם SkyEdge IV, שעוברת מהתקני חומרה לפתרונות תוכנה מבוססי ענן. האם מדובר במגמה שתאפיין את כלל פעילות הקרקע של גילת בעתיד? ואם כן, כיצד אתם נערכים לשינוי במודל שבו פחות הכנסות ממכירת ציוד יוחלפו בהכנסות חוזרות מתוכנה, רישיונות ושירותים?


"אני חושב שכן, אבל אני חושב שרכישת ציוד לא תעלם לגמרי כי למפעילים קטנים יהיה יקר יותר להקים ענן משלהם לכן זה לא טריוויאלי. אבל אנחנו כן רואים אצל המפעילים הגדולים נכונות לעבור לניהול רשת בקלאוד מלא. זה עדיין לא תוכנה כשירות אלא תוכנה כמוצר, יכול להיות שזה אכן יגיע אבל אנחנו עוד לא רואים את הטרנד הזה מתחיל בשוק שלנו, ככל ונצטרך לעבור לתוכנה כשירות, נהיה ערוכים לזה".


רק לאחרונה דיווחתם על הזמנות נוספות של מעל 25 מיליון דולר בתחום התקשורת הרב-מסלולית, בעיקר ליישומי קישוריות בטיסה. האם מדובר בהזמנות ממגזר שונה מזה של עסקת SkyEdge IV הווירטואלית, או שיש כאן חפיפה בלקוחות? והאם אתם מזהים בתקופה האחרונה האצה בקצב החדירה של גילת לשוק התקשורת האווירית?


"גם הלקוח הזה, חלק גדול מהביזנס שלו מיועד לקישוריות בטיסה, כלומר זו הרשת הקרקעית של קישוריות בטיסה. רוב הביזנס שלנו היום מיועד לקישוריות בטיסה, ל"סלולר בק האול", האפליקציות היותר לקורלטיביות. אני לא יודע אם המילה האצה היא הנכונה, אבל ללא ספק נהיה יותר דומיננטיים עם הלקוחות איתם אנחנו עובדים. אנחנו מגדילים את היקף ההכנסות שלנו, הגדלנו את פורטפוליו המוצרים בזכות הרכישה שלסטלר בלו. הקישוריות בטיסה (IFC) נהפך למנוע צמיחה מאוד משמעותי יחד עם מכירה ללקוחות שהפוקוס המרכזי שלהם זה אנטרפרייז "סלולר בק האול" ומריטיים לדוגמה SCS, הם פחות בפוקוס של קישוריות בטיסה, רוב הפוקוס הנוכחי שלהם זה לוויני ה-meo. במקביל, אנחנו מנסים לחדור גם ללויינים הנמוכים ל-LEO, שגם שם ההתמודדויות שלנו בסוף כשנזכה זה לספק חומרה ולא את התוכנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הצגתם תחזית שנתית להכנסות של 435 מיליון דולר, שמשקפת צמיחה של כ-42%. כעת, עם הזמנות משמעותיות גם בתחום הקישוריות האווירית וגם בפתרונות הקרקע הווירטואליים – האם אתם שוקלים לעדכן את התחזית כלפי מעלה, או שמדובר בקצב שכבר מגולם בתחזיות הקיימות?


"מעט מוקדם לענות על השאלה, בגדול את העסקה תכננו כבר בתחילת השנה בתחזיות שלנו. בד"כ פעם ברבעון אנחנו מסתכלים בתחזיות קדימה ומשקללים את זה עם הרבה עסקאות אחרות שהגיעו ואז מחליטים אם לעדכן תחזיות. צריך יותר סבלנות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 04/06/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    כבר מעל לעשור המנייה הזו לא זזה חובת ההוכחה היא כל גילת ובמנכל שעשה עשרות מליונים ולא הביא שום תוצאה לבעלי המניות
  • 1.
    גילת 10 דולר. למי שיש סבלנות (ל"ת)
    אנונימי 04/06/2025 10:54
    הגב לתגובה זו
  • ולמי שאין סבלנות (ל"ת)
    לכמה היא תגיע 14/07/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • בול (ל"ת)
    אנונימי 04/06/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.