פריים אנרג'י פריים אנרג'י 1.55%   אחת מחברות האנרגיה המתחדשת הבולטות בישראל מפתחת פרויקטים סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה. פריים עוסקת בייזום, תכנון והקמה של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות, בשטחים חקלאיים או במתכונת דו-שימושית תוך שילוב מערכות אגירה לניהול עומסי רשת ואספקת חשמל בשעות שיא.

לאחרונה חתמה החברה על הסכם מימון עם להב אל.אר להב 2.98%   , בהיקף של כ-780 מיליון שקל, לפרויקט הכולל 13 מתקנים סולאריים דו-שימושיים בשטחים חקלאיים פעילים ברחבי הארץ, בשילוב מערכות אגירה בהיקף של עד 500 מגה-וואט-שעה. ההסכם הובל על ידי בנק לאומי במסגרת קונסורציום בנקאי, עם השתתפות חברת הביטוח מגדל כגוף מוסדי.

בשיחה עם ביזפורטל מדגיש ירון קיקוז כי הסכם המימון עם לאומי ומגדל, שבמסגרתו גויסו כ-780 מיליון שקל, הוא רק חלק ראשון מתוך צבר פרויקטים רחב בהרבה. לדבריו, פריים מצויה במשא ומתן מתקדם למימון נוסף בהיקף של עד 1.2 מיליארד שקל- כולו לפרויקטים בישראל - והחברה מתכננת להרחיב משמעותית את פעילותה המקומית.

לגבי מודל השותפות של פריים עם להב להב הוא שיתף שלהב העמידה את מלוא ההון העצמי כולל עבור חלקה של פריים. כתוצאה מכך, פריים נהנית מרווח יזמי של עשרות מיליוני שקלים כמעט ללא השקעת הון עצמי מצידה.

• "אנחנו יודעים לקחת פרויקטים קיימים ולהשביח אותם"
• פריים אנרג'י וסולאיר בעסקה של כ-222 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קיקוז התייחס גם לשילוב מערכות אגירה בפרויקטים שיאפשרו לחברה למכור חשמל בשעות השיא, וכן לחוזים ארוכי טווח שנחתמו מול בזק ואלקטרה. לדבריו, החברה צופה תזרים שנתי של כ-300 מיליון שקל והיא צפויה לעבור לרווחיות מלאה בשנת 2027 עם חיבור מלא של כלל המתקנים לרשת והשלמת שלב ההפעלה המסחרית.

תן לנו סקירה קצרה על הסכם המימון והפרויקט המדובר

"מדובר בפרויקט שאנחנו מקדמים כבר מספר שנים" פותח ירון קיקוז מנכ"ל פריים אנרג'י ומבעלי השליטה בחברה, "זה כולל את כל הפרויקטים בישראל. בעקבות ההסכם עם להב יצאנו כבר להקמה של רוב הפרויקטים, ובקרוב אפשר יהיה להתחיל בהקמה מלאה."

הפרויקט כולל 13 מתקנים סולאריים – האם כולם צפויים להתחבר לרשת עד סוף 2026 כפי שצוין? 

"האמת שזה יהיה אפילו לפני סוף 2026. כל פרויקט עומד בפני עצמו ומחובר לפי קצב ההתקדמות שלו. האחרון שבהם צפוי להתחבר לרשת במהלך הרבעון השני של 2026."

• מגדל מנפיקה את האג"ח הראשונה בישראל לסיכוני רעידת אדמה
• דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

על אילו סוגי פרויקטים מדובר?

"כל הפרויקטים דו-שימושיים ומבוצעים מעל מבנים חקלאיים פעילים. זה פיתוח של פריים מאפס. זה התחיל ממכרז רשות החשמל בשנת 2021, כשהמדינה עדיין לא אישרה מתקנים כאלה בתמ"א. במשך שלוש שנים עבדנו להשיג אישורים, והמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה זאת רק בשנה שעברה. זו יזמות 100% של פריים, שיכולה לאפשר הקמה של כמעט 2 ג'יגה-ואט בפרויקטים דומים בישראל."

"כמו כן מתקני האגירה עוזרים לנו לחבר מתקנים מוקדם יותר, למרות מגבלות הרשת. בנוסף, היא מאפשרת למכור חשמל בשעות השיא, כמו אחה"צ וערב – יש לנו הסכמים עם בזק, אלקטרה ועוד."

הפרויקט הממומן כולל רק חלק מהצבר, נכון?

"נכון. זה פרויקט אחד מתוך צבר גדול יותר. יש לנו עוד 25 פרויקטים באותו סטטוס. אנחנו במשא ומתן עם גופים נוספים למימון נוסף בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל."

האם ההסכם הזה משפר את הסיכוי שלכם לקבל מימון בתנאים טובים יותר לפרויקטים הבאים? 

"בהחלט. קיבלנו הבעת אמון מלאה מלאומי וממגדל. יכול להיות שנרחיב את ההסכם מולם, אבל יש גם גופים נוספים שמעוניינים להיכנס. אנחנו בודקים את זה עכשיו, ובשבועות הקרובים נחליט."

בהסכם ציינתם ריבית קבועה צמודת מדד – מרווח של 2.3–2.9 מעל הממשלתי. יש סיכוי לשפר תנאים בגיוס הבא? 

"מאמין שכן. מדובר בעסקה הרבה יותר גדולה, ואני מעריך שיהיה אפשר לשפר גם את הריבית וגם פרמטרים נוספים."

האם כלל הפרויקטים שלכם גם אלה הנוכחיים וגם בצבר העתידי מבוססים על תעריפים צמודי מדד?

"כן, כל הפרויקטים שלנו צמודי מדד, גם בתחום ה-PV וגם במתקני האגירה. ההסכמים שנחתמו למשל עם בזק ואלקטרה כוללים רכיב הצמדה מלא למדד המחירים לצרכן. זה מעניק לנו ודאות פיננסית ותמיכה בתזרים לאורך זמן, במיוחד בתקופות של עליית מחירים. למעשה מבחינת תכנון כלכלי, זה אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בפרויקטים ארוכי טווח כמו שלנו."

האם תבחנו מימון מחדש של סדרות האג"ח הקיימות, לאור הירידה בתשואות בשוק? 

"אולי. כרגע אנחנו עסוקים בקידום העסקאות ובבדיקות למיזוג עם להב, אז עוד לא פנינו לזה. ייתכן שנבחן את זה לאחר השלמת הבדיקות."

בעסקאות מהסוג הזה נדרש לרוב הון עצמי מצד היזמים. במקרה של הפרויקט הנוכחי איך ממומן ההון העצמי בפועל? האם פריים נדרשת להשקיע מכספה, או שיש הסדר אחר במסגרת השותפות עם להב?

"בנוסף ל-667 מיליון ש"ח שאישרו לנו, יש גם מסגרת למימון ההון העצמי. אבל ספציפית בעסקה הזאת, להב מעמידה את מלוא ההון העצמי גם עבור החלק שלה וגם עבור החלק של פריים. מבחינתנו, מדובר במהלך יוצא דופן: אנחנו נהנים מהכנסות יזמיות מבלי שנדרשנו להשקיע הון עצמי כלל ולכן, זו עסקה עם תשואה אינסופית עבור פריים."

מה המדיניות שלכם לגבי הכנסת שותפים - זו בחירה אסטרטגית או אילוץ מימוני?

"זו מדיניות. אנחנו כל הזמן בוחנים הכנסת שותפים. לדוגמה, בפרויקט תלמים קרן הליוס הייתה שותפה ובהמשך קנינו מהם את החלק שלהם. בעסקה הזאת עם להב היא מעמידה את כל ההון העצמי, ואנחנו מקבלים את הרווח היזמי."

מה הרווח היזמי בעסקה הזאת?

"אנחנו מוכרים לשותפות כל מגה-וואט מותקן ב-2.7 מיליון ש"ח. זה מייצר רווח יזמי של כ-50 עד 70 מיליון ש"ח שמגיע לפריים בלבד."

האם הרווח היזמי מהעסקה עם להב צפוי לבוא לידי ביטוי בשורה התחתונה של פריים כבר בטווח הקרוב? מתי לדעתך תסיים החברה שנה עם רווח נקי?

"אם עסקת המיזוג עם להב לא תושלם, הרווח יירשם כולו בפריים ויופיע בדוחות. לעומת זאת, אם המיזוג כן יושלם, הנתונים יאוחדו וייכללו יחד. לגבי הרווח הנקי אני מעריך שבשנת 2027 פריים תציג לראשונה שנה מלאה של הפעלה מסחרית של כל הפרויקטים, ובאותה שנה גם תסיים עם שורה תחתונה חיובית."

האם אתם ממשיכים לפעול גם ברומניה או שמתרכזים בשוק הישראלי? ובנוסף, האם אתם בוחנים להיכנס בעתיד לתחומי אנרגיה מתחדשת נוספים, כמו רוח?

"נכון לעכשיו, אנחנו ממוקדים בעיקר בישראל. עד לסיום הקמה של הצבר הנוכחי, נגיע לכ-350 מגה-וואט של מתקני PV מחוברים, ולכ-1.7 ג'יגה-וואט-שעה של מתקני אגירה. יש לנו תזרים צפוי של כ-300 מיליון שקל בשנה, על בסיס הסכמים ל-20 שנה עם גופים כמו בזק ואלקטרה. הפעילות ברומניה עדיין נמצאת בשלבים ראשוניים, אבל בעתיד נבחן אפשרות להתרחב לשווקים נוספים וגם לשקול כניסה לתחומים נוספים כמו אנרגיית רוח."

מה שיעור התשואה שאתם מכוונים אליו בפרויקטים?

"בעסקה עם להב כמו שאמרתי התשואה היא 'אינסופית' בגלל שאין הון עצמי. בפרויקטים רגילים אנחנו רואים IRR של כ-25%, בהנחה של 80% חוב ו-20% הון עצמי."

היעד הלאומי של ישראל הוא להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. מנקודת מבטך כמי שנמצא בתחום כבר למעלה מ-16 שנה עד כמה היעד הזה ריאלי, ומה לדעתך יכריע אם נעמוד בו או לא?

"מדובר ביעד שאפתני, ואין ספק שהדרך לשם מורכבת בעיקר בגלל חסמים רגולטוריים, תכנון איטי והיעדר זמינות קרקעות במקומות מסוימים. עם זאת, אני מאמין שזה יעד אפשרי. גם אם תהיה סטייה של שנה או שנתיים, אין סיבה שלא נעמוד בו. אנחנו רואים בשנים האחרונות דחיפה אמיתית מצד משרד האנרגיה, יותר ויותר אסדרות, עידוד מתקנים דו-שימושיים ושיפור ביכולת של השוק ליישם פרויקטים בקנה מידה גדול. 

"הבשורה מבחינתי היא שיש רצון אמיתי גם מצד המדינה וגם מצד הגופים הפרטיים. אם הקצב יישמר והמוסדות ימשיכו להוריד חסמים ישראל בהחלט יכולה להגיע ל-30% ואף יותר בשנים שאחר כך. כמובן שאנחנו בפריים מתכוונים לקחת בזה חלק משמעותי."