איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

אלקטרה רוכשת 51% מחברות התשתיות והתעשיה הטרומית של קבוצת "טר ארמה"

מחזור הפעילות השנתי של החברות הנרכשות מוערך בכ-320 מיליון שקל; צבר העבודות של 'טר ארמה' נכון למועד חתימת ההסכם עומד על כ-800 מיליון שקל

אביחי טדסה |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.51%   מרחיבה את פעילות אלקטרה תשתיות בישראל. החברה, באמצעות אלקטרה תשתיות, חברה בת בבעלות מלאה של אלקטרה, התקשרה בהסכם לרכישת 51% מהון המניות של החברות טר ארמה בע"מ וחברת טר ארמה תעשיות בע"מ, העוסקות בתחומי התשתיות והתעשייה הטרומית. התמורה הכוללת שתשלם אלקטרה תשתיות בגין העסקה תסתכם לסך של 36-50 מיליון שקל, בכפוף להתאמות שסוכמו בין הצדדים.


חברות התשתיות והתעשייה הטרומית מקבוצת טר ארמה, הנרכשות על ידי אלקטרה תשתיות, מתמחות בביצוע עבודות מנהור, גשרים ומחלפים ועבודות פיתוח ותשתיות בכל רחבי הארץ, חניונים תת-קרקעיים, תחנות רכבת, מבני ציבור ובנייה למגורים בכל הארץ. בנוסף, החברה הינה מובילה בתחום ה"קרקע משרויינת", כאשר בבעלותה מפעלים לייצור אלמנטים טרומיים ואקוסטיים ומחלקת תכנון עצמאית. כמו כן, החברה מספקת פתרונות מיגון בארץ ובעולם, שילוב לוחות דוריסול בין אדני הרכבת לספיגת רעש הגלגלים. עם לקוחות החברה נמנים, בין היתר, החברות נתיבי איילון, נתיבי ישראל ורכבת ישראל.


בין הפרויקטים בהם היתה מעורבת החברה בתחום התשתיות: גשר מחלף השריון, בניית תחנה מרכזית המפרץ בחיפה, החניונים וחדרי הבקרה בפרויקט שרונה, ביצוע הנתיבים המהירים בנתיבי איילון ותכנון וביצוע של גשר 10 שהינו הגשר הגבוה בישראל. בין הפרויקטים בהם היתה מעורבת החברה בתחום התעשיה הטרומית: הנתיבים המהירים בנתיבי איילון, כביש 531, כביש 20, הולילנד ירושלים וביצוע פרויקטים למשרד הבטחון.


מחזור הפעילות השנתי של החברות הנרכשות מוערך בכ-320 מיליון שקל, וצבר העבודות של 'טר ארמה' נכון למועד חתימת ההסכם עומד על כ-800 מיליון שקל. במסגרת העסקה הוענקו לצדדים אופציות רכש ומכר הדדיות בנוגע ליתרת 49% מהון המניות של כל אחת מהחברות הנרכשות בתום 72 חודשים לאחר השלמת העסקה, וזאת בהתאם לשווי אשר ייקבע על בסיס מכפיל בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם הרכישה.


איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אלקטרה ממשיכה ומבססת את מעמדה כחברה מובילה בענף הביצוע והתשתיות בישראל. רכישת חברות התשתיות והתעשיה הטרומית מקבוצת 'טר ארמה' תאפשר לנו להגביר באופן משמעותי את פעילות אלקטרה בתחומים אלה, תעשיר את יכולותיה של אלקטרה בבואה להתמודד במכרזים מורכבים, בפרויקטים הכוללים עבודות מיוחדות, ולהרחיב את צבר העבודות שלנו בתחומי התעשיה והתשתיות. החברות הנרכשות בעלות ניסיון רב שנים ויכולות מוכחות בתחומי פעילותן, עם לקוחות מהשורה הראשונה בשוק התשתיות בישראל. בכוונתנו לפעול להמשך הרחבת הפעילות שלנו וחיזוק יכולותינו בענפי התשתיות, הבנייה והביצוע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?