צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי
דוחות

מספנות ישראל: ההכנסות זינקו ב-43% ל-385 מיליון שקל

מגזר חומרי הבניה (סימנט) הציג את הגידול החד ביותר בהכנסות מבין המגזרים עם הכנסות של 262.1 מיליון שקל ברבעון, גידול של 65% לעומת רבעון מקביל; הרווח הכולל הסתכם ב-11.7 מיליון שקל

רוי שיינמן |

מספנות ישראל מספנות ישראל -1.37%   מדווחת כי ההכנסות ברבעון הראשון צמחו בכ-43% לכ-385.1 מיליון שקל, לעומת כ-269.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול נובע בעיקר בשל שיפור משמעותי במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל ביחס לתקופה המקבילה, אשר אופיינה בהאטה עקב השפעת פרוץ המלחמה. החברה רשמה גידול ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לכ-11.7 מיליון שקל, לעומת כ-11.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. החברה ציינה כי ברבעון המקביל אשתקד החברה רשמה הכנסות אחרות נטו בסך כ-7.3 מיליון שקל הנובעות מרווח הון ממכירת אוניית מטען, לעומת הכנסות אחרות נטו בסך כ-2.7 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2025. בנטרול השפעת ההכנסות אחרות כאמור, גדל הרווח המתואם ברבעון הראשון של שנת 2025 בכ-4 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2024.


במגזר חומרי הבניה, בניהולו של מנכ"ל סימנט, איל הכט, ההכנסות ברבעון צמחו בכ-65% לכ-262.1 מיליון שקל בהשוואה לכ-158.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר טיפסו לכ-101% לכ-22.2 מיליון שקל (8% מההכנסות), בהשוואה לכ-11 מיליון שקל (כ-7% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024.


במגזר הנמל ההכנסות ברבעון צמחו בכ-47% לכ-43.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון המקביל אשתקד אופיין בהאטה משמעותית כתוצאה מפרוץ המלחמה, ומאז נרשמה חזרה הדרגתית לפעילות מלאה. הרווח המגזרי ברבעון הוכפל לכ-8.1 מיליון שקל (18% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.9 מיליון שקל (13% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024.


במגזר המספנה, בניהולו של מנכ"ל המספנה איתן צוקר, ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-54.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-60.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר הסתכמו לכ-2.2 מיליון שקל (4% מההכנסות), בהשוואה לכ-7.9 מיליון שקל (13% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מסיום פרויקטים, בעוד שפרויקט ספינות הרשף בהיקף של 2.4 מיליארד שקל שנחתם בסוף שנת 2024 מול משרד הביטחון, טרם קיבל ביטוי משמעותי במהלך הרבעון תקופת הדוח. צבר ההזמנות במגזר המספנה עומד נכון לפרסום הדוח על כ-2.5 מיליארד שקל, כשהרוב נובע מההזנה הגדולה ממשרד הביטחון, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-0.27 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במגזר ההובלה הימית, בניהולו של מנכ"ל ההובלה הימית, תמיר בן ליש, ההכנסות ברבעון צמחו בכ-49% לכ-26.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הגידול נובע מביצוע עסקאות הפעלת אוניות חכורות מצדדים שלישים, עבור לקוחות במגזר הנמל, כחלק מאסטרטגיית החברה למתן שירותים מקיפים ללקוחות אלו. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-8.1 מיליון שקל (30% מההכנסות), בהשוואה לכ-11.7 מיליון שקל (66% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024. יצוין כי הרווח במגזר ברבעון המקביל אשתקד כלל רווח הון ממכירת אוניה, בסכום של כ-7 מיליון שקל.


הרווח הגולמי של החברה ברבעון הראשון לשנת 2025 עלה בכ-23% לכ-43 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הרווח התפעולי של החברה ברבעון עלה בכ-25% לכ-16.8 מיליון שקל, לעומת כ-13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. לדברי החברה הגידול נובע מהצמיחה ברווח הגולמי, בקיזוז עם קיטון בהכנסות אחרות, נטו שנובע מרווחי הון גבוהים יותר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד ממכירת אוניות. ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-16% לכ-42.2 מיליון שקל, לעומת לכ-36.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024.


הונה העצמי של החברה, נכון ליום 31.3.2025 עומד על כ-983.2 מיליון שקל (מתוכו כ-976.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ומהווה 47% מסך נכסי החברה. נכון ל-31.3.2025 לחברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-546.8 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


"אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון של 2025 עם שיפור ניכר בתוצאות לעומת הרבעון המקביל ב-2024, שהושפע באופן משמעותי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "בהתאם לאסטרטגיה העסקית שלנו, אנחנו ממשיכים לפעול להנחת התשתית לקפיצת המדרגה הבאה בפעילות החברה. בחודשים האחרונים, עם קבלת ההזמנה בסך כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הבטחון ל-5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף', החברה החלה בביצוע הפרויקט על פי תכנית העבודה, כשאנו צופים שהוא יחל לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות כבר בהמשך שנה זו. במקביל, אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר בקבוצה, בניית הממגורות, שצפוי להיות החדשני והיעיל ביותר בישראל. באפריל 2025 הקימה החברה את אירונאוס סיסטמס, חברה בת ייעודית שתעסוק בפיתוח, תכנון, ייצור ושיווק של פתרונות בתחום יירוט מל"טים. אנחנו ממשיכים לפעול כל העת להשבחת והרחבה של הפעילויות השונות של הקבוצה, תוך ראייה ארוכת טווח ומיקוד בצמיחה ורווחיות".


כזכור, בסוף השנה שעברה קיבלה מספנות ישראל הזמנה ממשרד הביטחון לבנייה ואספקה של 5 ספינות סער חדשות מסוג רשף בסך כולל של כ-2.4 מיליארד שקל, כשהספינה הראשונה תימסר תוך 42 חודשים ממועד ההסכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.