צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי
דוחות

מספנות ישראל: ההכנסות זינקו ב-43% ל-385 מיליון שקל

מגזר חומרי הבניה (סימנט) הציג את הגידול החד ביותר בהכנסות מבין המגזרים עם הכנסות של 262.1 מיליון שקל ברבעון, גידול של 65% לעומת רבעון מקביל; הרווח הכולל הסתכם ב-11.7 מיליון שקל

רוי שיינמן |

מספנות ישראל מספנות ישראל -5.07%   מדווחת כי ההכנסות ברבעון הראשון צמחו בכ-43% לכ-385.1 מיליון שקל, לעומת כ-269.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול נובע בעיקר בשל שיפור משמעותי במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל ביחס לתקופה המקבילה, אשר אופיינה בהאטה עקב השפעת פרוץ המלחמה. החברה רשמה גידול ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות לכ-11.7 מיליון שקל, לעומת כ-11.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. החברה ציינה כי ברבעון המקביל אשתקד החברה רשמה הכנסות אחרות נטו בסך כ-7.3 מיליון שקל הנובעות מרווח הון ממכירת אוניית מטען, לעומת הכנסות אחרות נטו בסך כ-2.7 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2025. בנטרול השפעת ההכנסות אחרות כאמור, גדל הרווח המתואם ברבעון הראשון של שנת 2025 בכ-4 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2024.


במגזר חומרי הבניה, בניהולו של מנכ"ל סימנט, איל הכט, ההכנסות ברבעון צמחו בכ-65% לכ-262.1 מיליון שקל בהשוואה לכ-158.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר טיפסו לכ-101% לכ-22.2 מיליון שקל (8% מההכנסות), בהשוואה לכ-11 מיליון שקל (כ-7% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024.


במגזר הנמל ההכנסות ברבעון צמחו בכ-47% לכ-43.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-29.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון המקביל אשתקד אופיין בהאטה משמעותית כתוצאה מפרוץ המלחמה, ומאז נרשמה חזרה הדרגתית לפעילות מלאה. הרווח המגזרי ברבעון הוכפל לכ-8.1 מיליון שקל (18% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.9 מיליון שקל (13% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024.


במגזר המספנה, בניהולו של מנכ"ל המספנה איתן צוקר, ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-54.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-60.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. רווחי המגזר הסתכמו לכ-2.2 מיליון שקל (4% מההכנסות), בהשוואה לכ-7.9 מיליון שקל (13% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מסיום פרויקטים, בעוד שפרויקט ספינות הרשף בהיקף של 2.4 מיליארד שקל שנחתם בסוף שנת 2024 מול משרד הביטחון, טרם קיבל ביטוי משמעותי במהלך הרבעון תקופת הדוח. צבר ההזמנות במגזר המספנה עומד נכון לפרסום הדוח על כ-2.5 מיליארד שקל, כשהרוב נובע מההזנה הגדולה ממשרד הביטחון, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-0.27 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במגזר ההובלה הימית, בניהולו של מנכ"ל ההובלה הימית, תמיר בן ליש, ההכנסות ברבעון צמחו בכ-49% לכ-26.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הגידול נובע מביצוע עסקאות הפעלת אוניות חכורות מצדדים שלישים, עבור לקוחות במגזר הנמל, כחלק מאסטרטגיית החברה למתן שירותים מקיפים ללקוחות אלו. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-8.1 מיליון שקל (30% מההכנסות), בהשוואה לכ-11.7 מיליון שקל (66% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024. יצוין כי הרווח במגזר ברבעון המקביל אשתקד כלל רווח הון ממכירת אוניה, בסכום של כ-7 מיליון שקל.


הרווח הגולמי של החברה ברבעון הראשון לשנת 2025 עלה בכ-23% לכ-43 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הרווח התפעולי של החברה ברבעון עלה בכ-25% לכ-16.8 מיליון שקל, לעומת כ-13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. לדברי החברה הגידול נובע מהצמיחה ברווח הגולמי, בקיזוז עם קיטון בהכנסות אחרות, נטו שנובע מרווחי הון גבוהים יותר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד ממכירת אוניות. ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-16% לכ-42.2 מיליון שקל, לעומת לכ-36.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024.


הונה העצמי של החברה, נכון ליום 31.3.2025 עומד על כ-983.2 מיליון שקל (מתוכו כ-976.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ומהווה 47% מסך נכסי החברה. נכון ל-31.3.2025 לחברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-546.8 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


"אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון של 2025 עם שיפור ניכר בתוצאות לעומת הרבעון המקביל ב-2024, שהושפע באופן משמעותי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "בהתאם לאסטרטגיה העסקית שלנו, אנחנו ממשיכים לפעול להנחת התשתית לקפיצת המדרגה הבאה בפעילות החברה. בחודשים האחרונים, עם קבלת ההזמנה בסך כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הבטחון ל-5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף', החברה החלה בביצוע הפרויקט על פי תכנית העבודה, כשאנו צופים שהוא יחל לבוא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות כבר בהמשך שנה זו. במקביל, אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפרויקט התשתיתי הגדול ביותר בקבוצה, בניית הממגורות, שצפוי להיות החדשני והיעיל ביותר בישראל. באפריל 2025 הקימה החברה את אירונאוס סיסטמס, חברה בת ייעודית שתעסוק בפיתוח, תכנון, ייצור ושיווק של פתרונות בתחום יירוט מל"טים. אנחנו ממשיכים לפעול כל העת להשבחת והרחבה של הפעילויות השונות של הקבוצה, תוך ראייה ארוכת טווח ומיקוד בצמיחה ורווחיות".


כזכור, בסוף השנה שעברה קיבלה מספנות ישראל הזמנה ממשרד הביטחון לבנייה ואספקה של 5 ספינות סער חדשות מסוג רשף בסך כולל של כ-2.4 מיליארד שקל, כשהספינה הראשונה תימסר תוך 42 חודשים ממועד ההסכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.