בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל
ראיון

מניית אלביט בשיא - אתה תמשיך לייצר ערך למשקיעים? "התוצאות ימשיכו להיות טובות. אלביט היא חברה מצוינת"

בונה על הלייזר, על צמיחה מרשימה באירופה, מגדילה רווחיות - "אלביט יכולה היום להיות יותר בררנית ולקחת הזמנות רווחיות יותר", אומר בצלאל מכליס, מנכ"ל החברה - "ממשיכים לגייס אלפי עובדים"

אלביט אלביט מערכות -2.12%   סגרה את הרבעון הראשון עם שיא בתוצאות ובצבר ההזמנות - 23.1 מיליארד דולר. ההכנסות זינקו ב-22% והסתכמו בכ-1.9 מיליארד דולר, הרווח הנקי טיפס ל-117 מיליון דולר והרווח למניה טיפס ל-2.57 דולר, עלייה של יותר מ-40% לעומת התקופה המקבילה. התזרים החופשי הסתכם ב-161 מיליון דולר, וכל אלו תומכים בעלייה חדה של כ-87% במניית החברה בשנה החולפת, עלייה שמשקפת, בין היתר, את הציפיות להמשך צמיחה בשנים הקרובות.


מניית החברה נסחרת במכפיל של כ-40, היא תמיד נחשבה יקרה, אבל לא עד כדי כך. המכפיל לשנה הבאה הוא כ-30, אבל אלביט יכולה להמשיך להכות את התחזיות ובהתאמה המכפיל יירד . המכפיל הזה גבוה מהממוצע בסקטור והוא נובע מכמה מנועי צמיחה מרשימים בעיקר יכולת הלייזר של החברה שמשולבת בקרן אור וצפויה להתפתח למערכות מוטסות. מתי זה יקרה? הנהלת החברה לא מוסרת פרטים, אבל נראה שבטווח של שנתיים כבר יתחילו לדבר על יישומים קרובים.    


הביקושים למוצרי החברה נמשכים בכל האזורים, בעיקר מאירופה שמגדילה השקעות ביטחוניות עקב הפסקת התמיכה של ארה"ב, דרך אסיה וכמובן ישראל. ישראל מהווה 32% מהמחזור (כ-609 מיליון דולר) היא צמחה בשיעור הגבוה ביותר, הצמיחה תימשך, אבל מנכ"ל החברה בצלאל מכליס מסביר בשיחה עם ביזפורטל שהצמיחה הגדולה בעתיד תגיע מאירופה. אירופה מוציאה כ-2% מהתמ"ג על ביטחון, זה יעלה לקרוב ל-5%. הפוטנציאל המכירתי הוא מרשים. 


לפני התוצאות הטובות, השאלה היא האם המחיר בשוק לא מגלם את כל הטוב? לכאורה - התשובה של השוק היא לא. מניית החברה עולה ב-2.2%. לא בטוח שזה חזק מדי מכדי להיות מוצק, המשקיעים בוול סטריט יכולים לחשוב אחרת. מה שברור שהמניה כבר לא זולה. 

לפני שנה-שנתיים, היה אפשר לראות שתציפו ערך למשקיעים. בתמחור הנוכחי אתה יכול להגיד למשקיעים שמי שיחזיק ירוויח?

"אני לא מתייחס למניה. התוצאות שלנו טובות וימשיכו להיות טובות. אלביט היא חברה מצוינת". 

מה הדגשים שלכם לרבעון?

"אנחנו פותחים את השנה עם המשך צמיחה, תזרים חופשי של 160 מיליון דולר, שיא בצבר שחצה את 23 מיליארד דולר. גם קדימה ההזמנות הן בגודל שיא. 22% צמיחה במכירות", אומר מכליס. "יש לנו פורטפוליו מאוד בשל עם ביקושים שלא ראינו כמותם בעולם, גם באירופה, בארה"ב, באסיה, ובישראל. האסטרטגיה שלנו של פורטפוליו רחב ובינלאומי מוכיחה את עצמה. אירופה הולכת וגדלה בפעילות שלנו. רואים יותר ויותר הזדמנויות שם. בסך הכל הפוטנציאל עבורנו גדול מאוד באירופה. רק השבוע מזכ"ל נאט"ו הציג הצעה לגידול נוסף בהוצאה הביטחונית ל-5% מהתוצר. אלה מספרים ענקיים והזדמנות גדולה עבורנו".


איך אתם מתייחסים לרגיעה היחסית בזירה הגיאו-פוליטית ולרצון של טראמפ לשלום עולמי. זה סיכון לאלביט?

"בסך הכל אנחנו בתקווה שאכן יהיה שלום עולמי, אבל זה לא ישנה להערכתי את מגמת ההתעצמות הצבאית, לא באירופה שבונה יכולות שלא היו לה כדי לייצר הרתעה מול רוסיה, ובוודאי לא אצלנו עם הדרישה למילוי מחסנים, וגם לא בארה"ב מול האיום של סין. אנחנו רואים כתוצאה מזה גידול בהוצאה של הביטחון באירופה. אנחנו ערוכים מצוין לגידול באירופה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יש גידול בצבר אבל המכירות עלו יותר, אתם כבר במצב שאתם מממשים את הצבר הגדול שזכיתם בו בתחילת המלחמה וצפוי שבהמשך תהיה עלייה נמוכה יותר בצבר?

"לא. אני מסתכל על ההזדמנויות שעוד לא הפכו להזמנות, ההתמודדויות שלנו במכרזים ופוטנציאל ההזמנות שלנו הוא בגודל שיא. גם בארה"ב, באירופה ובישראל. אני חושב שמצד אחד אנחנו גדלים בקצב המכירות אבל זה מדביק את קצב צמיחת הצבר, מה שאומר שתהיה צמיחה עקבית שנים קדימה".


הצבר בשיעורי רווחיות טובים יותר מהרבעונים האחרונים?

"אני יכול להגיד שהיום יש לנו יכולת להיות בררנים ולקחת הזמנות עם רווחיות גבוהה יותר".


הרווחיות תישאר דומה או תעלה בשנה הקרובה?

"אנחנו רואים בהחלט מגמה של שיפור, וחושבים שנמשיך לראות אותה", אומר קובי כגן, סמנכ"ל הכספים של החברה. "אנחנו רואים את הגידול הגדול בצבר, לכן ברור שהחברה תמשיך לצמוח", מוסיף מכליס, "ואנחנו לוקחים הזמנות רווחיות יותר".


ישראל היוותה חלק גדול יותר ברבעון הזה ממקביל. ישראל ברווחיות דומה או נמוכה יותר?

"יש גידול של כמעט 1% ברווחיות התפעולית", אומר כגן. "גם בישראל אנחנו מוכרים ברווחיות נאותה".


אירופה היא מנוע צמיחה, ישראל מתישהו תרד בקצב ההצטיידות. זה באופק?

"זה תהליך ארוך. בסך הכל הטווחים של ההזמנות בישראל משמעותיים. זה לא משהו שיקרה בטווח הקרוב. כפי שאמרתי, לאלביט יש פורטפוליו מאוד רחב והיא פונה להרבה שווקים. המגמה הכוללת היא הקובעת", אומר מכליס.


יכולים להרחיב על קרן אור?

"נשקי אנרגיה שכוללים לייזר הם מנוע צמיחה משמעותי. משקיעים בזה הרבה מאמץ. מתקדמים היטב למקצע את המערכת הקרקעית עד סוף השנה. במקביל עובדים אינטנסיבית על הלייזר האווירי שיהווה קפיצה משמעותית. אנחנו מתקדמים בקצב מהיר למימוש הלייזר האווירי".


זה ייקח שנתיים-שלוש?

"אלה תהליכי פיתוח. עובדים על זה מאות מהנדסים ופיזיקאים מהשורה הראשונה".


המשקיעים יראו רמזים בדוחות בטווח של שנה-שנתיים?

אני יכול רק להגיד שאנחנו לא מדברים על טווח מאוד רחוק בנוגע לנושא הזה".


הצבר חצה את 23 מיליארד דולר, כמה מתוכו ימומש השנה?

"דיווחנו ל-2025-2026 זה 51% מהצבר".


מחיר המניה עלה, אלביט לכאורה תמיד הייתה יקרה, עכשיו היא בפרמיה מבחינת מכפיל עתידי לעומת מה שהייתה בעבר. זה בעיקר בזכות הלייזר והצמיחה או שזה משהו אחר?

"זה משקף את הפוטנציאל הגלום בחברה, בפורטפוליו ובפריסה הבינלאומית. הלייזר הוא חלק מזה. זו גם תעודת כבוד לעובדים. יש 22 אלף עובדים בארץ ובעולם מהטובים שיש ואלביט מגיעה להישגים שלה בזכותם". 


אתם ממשיכים לגייס עובדים? 

"גייסנו 2,000 עובדים ב-2024 ונגייס אלפי עובדים גם השנה, בארץ ובחו"ל".


מסתכלים על רכישות?

"זה באסטרטגיה שלנו וזה תמיד היה. יש פה מכונה ותרבות ארגונית שיודעת לזהות הזדמנויות. אנחנו בוחנים הזדמנויות באופן רציף בשני צירים - הראשון הוא הרחבת הפורטפוליו ותחליף מו"פ, והציר השני זה פוזיציות לוקאליות במדינות מסוימות".


רפאל בעבר הסבה טכנולוגיות אזרחיות לסוג של חממת סטארטאפים, זה משהו ששוקלים לעשות גם באלביט?

"יש לנו מספר פעילויות שיצאו מהצבאי לאזרחי, אבל יש לנו בעיקר שיתופי פעולה הפוכים, מאזרחי לצבאי ושימוש כפול. להוציא טכנולוגיות מאלביט החוצה זה כרגע לא בלב העשייה שלנו. הכיוון כרגע הוא בעיקר שימוש כפול. דוגמא אחת היא AI, יש לנו הרבה פעילות כזו, גם בתפעול וגם במוצרים וגם בהנדסות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה 21/05/2025 12:09
    הגב לתגובה זו
    אני עקבתי אחר ביצועי המניה בשנה האחרונה. היא עלתה בערך ב 100 אחוז. המניה הגיע לשיא לפני כחודשיים לשער של יותר מ 152000 . נכון ליום היא בשער של 142000 כלומר בירידה מהשיא.לכן לא נכון לומר שהמניה בשיא .בזמן שתהיה הפסקת אש לדעתי המניה תרד לכיוון ה 100000.
  • 3.
    סער 20/05/2025 21:26
    הגב לתגובה זו
    חבל יש להם כל כך רווח טוב אבל לשלם לעובדים ולתת להם אין אני שמעתי שרוב העובדים בורחים להם כי תנאי העסקתם לא טובים .. אין מענקים אין קרן השתלמות אין ימי גיבוש.... ברפאל ותעשייה האווירית יותר טובבב
  • אנונימי 21/05/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    הורידו את כל ההטבות שהיו השכר נשחק לאורך זמן העובדים בורחים בהמוניהם
  • 2.
    בראל 20/05/2025 18:00
    הגב לתגובה זו
    כמה חולרות של שחקנים דאגו לתת להבראש לאלביט אם יחדה אחתבכל קבוצה יש זבלים שכואב להם שחברה מצליחה מאד
  • 1.
    עובד ממורמר 20/05/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    חצי מהעובדים מחכים לנטוש כשהמצב בשוק יתאושש.תנאים כמו בסיס טירונים ומנכל עם מנטליות של רספ שעוד לא הפנים מהי סביבת עבודה מתקדמת והיברידית שמכבדת ומשוחחת עם העובדים
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.