אלביט מערכות בדוחות חזקים; הצבר הגיע ל-23 מיליארד דולר
אלביט מערכות מציגה זינוק חד של 150% במנייתה בתוך שנה וחצי, על רקע צמיחה דו-ספרתית בתוצאות הכספיות והרחבת צבר ההזמנות. החברה נסחרת במכפיל רווח גבוה, אך ממשיכה להצדיק את הפרמיה בזכות חדשנות וצמיחה – והעתיד עשוי להישען על מערכות הלייזר שמתחילות להיכנס
לשוק. בצלאל מכליס״אלביט נמצאת בעמדה מצוינת להרוויח ולממש את ההזדמנויות שנובעות מהגידול בתקציבי הביטחון ברחבי העולם״
פי 2.5 בשנה וחצי זו התשואה של מניית אלביט מערכות. התוצאות היום תומכות בעליית המניה, אם כי, על פניו התמחור נראה גבוה. אלביט תמיד נראית במכפיל רווח גבוה לעומת המתחרות שלה, אבל היא צומחת יותר ויש לה מיזמים שיכולים להביא אותה למקומות גבוהים. ה"דבר הבא" באלביט הוא מערכות הלייזר. הוא עדיין לא מופיע במספרים של הדוחות, אבל הוא מופיע באופן חלקי בשווי. הצלחה שלו תמשיך את המומנטום החיובי, אבל זה לטווח בינוני-ארוך, המכירות רק מתחילות עכשיו עם מערכת קרן אור לצה"ל, אבל יש ביקושים גדוים גם בעולם.
הלייזר יכול להיות שינוי כללי המשחק במלחמת העתיד. מטוסים שיורים לייזר לא היו בפועל אפקטיביים והצליחו רק במשחקי המחשב. אם אלביט תעביר אותם למציאות, זה יהיה המנוע הגדול שלה לשיפור העסקי בעשור הבא. בינתיים היא מדווחת על תוצאות טובות והמשך גידול בצבר.
צבר הזמנות של 23.1 מיליארד דולר; ההכנסות הסתכמו ב- 1.9 מיליארד דולר; הרווח הנקי לפי (US-GAAP) 107.1 מיליון דולר ; הרווח הנקי (Non-GAAP) - 117.2מיליון דולר; הרווח הנקי למניה לפי - (US-GAAP) 2.35 דולר; הרווח הנקי למניה (Non-GAAP) - 2.57 דולר.
קצב הרווחים הוא כ-10 דולר למניה והמניה נסחרת ב-400 דולר - מכפיל 40, גבוה. גם אם מסתכלים על הצפי לשנה הבאה, הרי שהמכפיל העתידי הוא כ-30. לא נמוך, אבל כאמור אלביט תמיד יקרה. השאלה היא לא אלביט אלא אתם - האם אתם מוכנים להחזיק לאורך שנים רבות ולראות בדרך ירידות? וזה לא שאין סיכונים - עולם בלי מלחמות לפי החזון של טראמפ יוביל בהמשך לירידה בהצטיידות של הצבאות.
- אלביט ורפאל מגיבות לסלון האווירי: "ניסיון הסתרה מביך"
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר במקביל לפרסום הדוחות: "אלביט מערכות מודיעה היום על שורה נוספת של תוצאות פיננסיות חזקות, עם צמיחה דו-ספרתית בהכנסות, ברווח התפעולי וברווח למניה מזה רבעון רביעי ברציפות, בעוד סכסוכים גלובליים רבים מובילים לעלייה בתקציבי ביטחון. ההכנסות שצמחו באופן מרשים ב- 22% משקפות את הביקוש הגדל למוצרים ולפתרונות שלנו ברחבי העולם. צבר ההזמנות המשיך לגדול במהלך הרבעון ועומד על למעלה מ- 23 מיליארד דולר, עלייה של כ- 14% ביחס לרבעון הראשון של שנת 2024. תזרים המזומנים החופשי שנוצר במהלך הרבעון עמד על 161 מיליון דולר. אנו מאמינים כי אלביט נמצאת בעמדה מצוינת להרוויח ולממש את ההזדמנויות שנובעות מהגידול בתקציבי הביטחון ברחבי העולם ובאירופה בפרט, באמצעות החברות הבנות המבוססות שלנו ברחבי היבשת, כפי שניתן לראות בזכיות חוזים שפורסמו. אנו ממשיכים להשקיע בהגדלת יכולות הייצור שלנו ובאופטימיזציה של שרשראות האספקה שלנו כדי להיענות לצבר ההזמנות והביקוש הגבוה למוצרים שלנו. התוצאות הללו לא היו אפשריות ללא העובדים המסורים שלנו ברחבי העולם, ועל כך אני אסיר תודה."
בשיחה עם ביזפורטל, התייחסו מנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס ומסנכ"ל הכספים קובי כגן לתוצאות הרבעון ודיברו על העתיד:
"אנחנו פותחים את השנה עם המשך צמיחה, תזרים חופשי של 160 מיליון דולר, שיא בצבר שחצה את 23 מיליארד דולר. גם קדימה ההזמנות
הן בגודל שיא. 22% צמיחה במכירות. יש לנו פורטפוליו מאוד בשל עם ביקושים שלא ראינו כמותם בעולם, גם באירופה, בארה"ב, באסיה, ובישראל. האסטרטגיה שלנו של פורטפוליו רחב ובינלאומי מוכיחה את עצמה. אירופה הולכת וגדלה בפעילות שלנו. רואים יותר ויותר הזדמנויות שם. בסך הכל
הפוטנציאל עבורנו גדול מאוד באירופה. רק השבוע מזכ"ל נאט"ו הציג הצעה לגידול נוסף בהוצאה הביטחונית ל-5% מהתוצר. אלה מספרים ענקיים והזדמנות גדולה עבורנו".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
שנשאלו על הצבר, התייחסו לקצב המימוש והרווחיות
של ההזמנות החדשות
"אני מסתכל על ההזדמנויות שעוד לא הפכו להזמנות, הפאנל שלנו, והוא בגודל שיא. גם בארה"ב, באירופה ובישראל. אני חושב שמצד אחד אנחנו גדלים בקצב המכירות אבל זה מדביק את קצב צמיחת הצבר, מה שאומר שתהיה צמיחה עקבית
שנים קדימה".
"אני יכול להגיד שהיום יש לנו יכולת להיות בררנים ולקחת הזמנות עם רווחיות גבוהה יותר".
אחת הנקודות המסקרנות היא מערכת קרן אור, יכולים להרחיב על זה?
"נשקי אנרגיה שכוללים לייזר הם מנוע צמיחה משמעותי. משקיעים בזה הרבה מאמץ. מתקדמים היטב למקצע את המערכת הקרקעית עד סוף השנה. במקביל עובדים אינטנסיבית על הלייזר האווירי שיהווה קפיצה משמעותית. אנחנו מתקדמים בקצב מהיר למימוש הלייזר האווירי".
ומה לגבי רכישות ומיזוגים?
זה באסטרגיה שלנו וזה תמיד היה. יש פה מכונה ותרבות ארגונית שיודעת לזהות הזדמנויות. אנחנו בוחנים הזדמנויות באופן רציף בשני צירים - הרחבת הפורטפוליו ותחיף מופ, הציר
השני זה פוזיציות לוקאליות במדינות מסוימות.
- 3.R.l. 20/05/2025 14:01הגב לתגובה זוחברה פרטית היודעת להתנהל בחוכמה מעשיה מדברים חזק ואמץ.
- 2.לסבלנים כשנשק הלייזר יפרוץ אלביט תטוס. (ל"ת)חיים 20/05/2025 11:25הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 20/05/2025 10:07הגב לתגובה זורק לא לעשות שטויות כמו בטבע ולקנות חתול בשק שירוקן את כל הקופה.אתם בדרך הנכונה גם למשקיעים.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.