נכסים ובניין BRYNT
צילום: נכסים ובניין
דוחות

נכסים ובניין: NOI של 179 מ' שקל ברבעון, רווח של 135 מ' שקל

רוי שיינמן |

אחרי שבחודש שעבר מצאה שוכרת לשטחים בבניין Bryant 10 בניו יורק (אמזון), נכסים ובניין נכסים ובנין 0.91%   מדווחת על NOI מפעילות נמשכת של 179 מיליון שקל לעומת 168 מיליון שקל ברבעון המקביל, כשהרווח הנקי הסתכם ב-135 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA מפעילות נמשכת הסתכם ב-163 מיליון שקל לעומת 276 מיליון שקל ברבעון המקביל.


בחודש שעבר כאמור דיווחה נכסים ובניים כי התקשרה בהסכם שכירות עם אמזון לפיו, תשכור אמזון כ-31 אלף מ"ר משטחי המגדל לתקופת שכירות בת 15 שנים, הניתנת להארכה. השטח המושכר מורכב משטחי קומות 3 עד 11 בבניין המרכזי במגדל ומשטח מסוים של כ-68 מ"ר בלובי ואופציה להרחבת שטח המושכר בשטח נוסף.


ההכנסות מדמי שכירות של גב-ים ברבעון הסתכמו ב-208 מיליון שקל לעומת 195 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-NOI של הסתכם ב-179 מיליון שקל לעומת 169 מיליון שקל ברבעון המקביל, וה-NOI מנכסים זהים הסתכם ב-172 מיליון שקל לעומת 166 מיליון שקל ברבעון המקביל.


הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-169 מיליון שקל לעומצ 69 מיליון שקל ברבעון המקביל.


החברה ציינה כי גב-ים פועלת להקמתם של 9 פרויקטים שונים ברחבי הארץ, בהיקף כולל של כ-360 אלפי מ"ר בהשקעה כוללת של 4.6 מיליארד שקל. פרויקטים אלו צפויים להניב לגב-ים, עם השלמת הקמתם (הצפויה בהדרגה, עד לרבעון הרביעי של שנת 2027), דמי שכירות שנתיים צפויים בסך של 344 מיליון שקל. נכון למועד הדוח שיווקה גב -ים כ-53% מכלל השטחים העיליים בפרויקטים בייזום.


במהלך הרבעון הראשון של שנת 2025 השקיעה גב-ים סך של 332 מיליון שקל בפרויקטים שנמצאים בתכנון, רישוי והקמה וכן בפרויקטים שהקמתם הושלמה אשתקד וכן חתמה גב -ים על 55 חוזי שכירות, ביחס לשטח עילי של כ-41 אלף מ"ר המניבים 35 מיליון שקל בשנה. הסכמי השכירות נחתמו, תוך עלייה ריאלית בדמי השכירות בשיעור ממוצע של כ-6.6%.


מניית נכסים ובניין נסחרת לפי שווי של 1.92 מיליארד שקל, והיא נסחרת בכ-0.55 על ההון העצמי שלה, זאת אחרי עלייה של 4.8% מתחילת השנה ושל 38.6% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.