אופיר פלדי שמיים
צילום: יחצ

אחרי ששוויה נחתך ב-90% חברת הטייסים רוצה לשוב ולהמריא

אחרי שנכשלה בניסיון להכניס לשוק העסקי את "תרבות התחקירים של חיל האוויר" וראתה כיצד שוויה צונח לפחות מ-10 מיליון שקל, מנהלי חברת שמיים רוצים לצאת לדרך עם פלטפורמה חדשה המיועדת לבתי חולים, אך בדרך הם יצטרכו להתמודד עם הערת עסק חי שמלווה את דוחותיה, ועם מזומנים שהולכים ואוזלים

איתן גרסטנפלד | (8)

ההנפקה של חברת שמיים שמיים -5.98%  לפני קצת פחות מ-4 שנים יצרה לא מעט רעש ועניין תקשורתי. אלא ש"חברת הטייסים", שביקשה להכניס לשוק האזרחי את "תרבות התחקירים של חיל האוויר" לא ממש הצליחה להמריא. על כן, בשנה האחרונה החליטה החברה לזנוח את תחום הפעילות המקורי ולהתמקד בתחום חדש - אוטומציה של תהליכי בטיחות בבתי חולים, שיחזיר אותה אל מסלול של צמיחה. אלא שבדרך היא תצטרך להתמודד עם הערת עסק חי שמלווה את דוחותיה, ועם מזומנים שהולכים ואוזלים.


שמיים, שהוקמה לפני עשור על ידי קבוצה של יזמים בוגרי חיל האוויר, שמה לה למטרה ליישם את "תרבות התחקיר של החיל" במגזר העסקי. לצורך כך, היא פיתחה פלטפורמה של הפקת לקחים על בסיס בינה מלאכותית, אותה היא מספקת ללקוחות במודל של "תוכנה כשירות" (SaaS). אבל מה שנשמע אולי טוב בפרזנטציות ובמצגות שיווק התקשה להשיג תוצאות בעולם האמיתי. החברה אמנם השיגה לקוחות ואף רשמה הכנסות מהפעילות, אך התקשתה להשיג צמיחה משמעותית, כאשר בחמש השנים האחרונות צמחו הכנסותיה השנתיות בכ-1 מיליון שקל בלבד. במקביל, היא רשמה הפסדים כבדים, שהביאו לכך שקופת המזומנים של החברה הלכה והתרוקנה.


הביצועים החלשים הביאו לכך ששוויה של החברה נחתך בכמעט 90% מאז ההנפקה בשנת 2021. החברה שהונפקה לפי שווי שוק של כ-75 מיליון שקל (לפני הכסף), זינקה בשיאה לכ-202 מיליון שקל (בסמוך להנפקה), נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליון שקל בלבד.



גרף מניית החברה מאז ההנפקה


הפיקו לקחים?


מי שחרטו על דגלם את "תרבות הפקת הלקחים" גילו על בשרם עד כמה זה קשה לתחקר ולהפיק לקחים בזמן אמת, לפחות בעולם העסקי. אבל בסוף זה הגיע, ובשנה האחרונה החליטה החברה לפנות לכיוון חדש - בניית מערכות לדיווח ותחקור אירועי בטיחות במוסדות רפואיים (Incident Reporting). זאת, כחלק משיתוף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא, שמחזיקה גם בחלק מזכויות המסחור של התוכנה שנקראת Medinsight. בכך, הם מבקשים לייעל את תהליך הדיווח על אירועי בטיחות, בו מחויבים מוסדות רפואיים ברחבי העולם.


בחברה אמנם לא מציינים את גודלו של שוק היעד או הפוטנציאל הכלכלי של המערכת, אך מפנים את המשקיעים אל החברה המובילה בתחום - RLDATIX, אשר רשמה בשנה החולפת הכנסות של כ-750 מיליון דולר, ונסחרת לפי שווי של כ-1.3 מיליארד דולר. עם זאת, החברה לא מציינת מה יתרונותיה של הפלטפורמה ביחס למתחרות ומסתפקת בכך שהיא מציגה את כי הצורך בפלטפורמה הנובע מכך שבארצות הברית אחד ממקורות ההכנסה של המרכזים הרפואיים נגזר מהעמידה ביעדי איכות שמציבות חברות הביטוח, תחום שבו הפלטפורמה שלהם עשויה לעזור.


בלב זה, בשמיים מציינים כי לחברה 5 פיילוטים פעילים ב-5 מדינות שונות, ועוד 5 שנמצאים בשלבים שונים של אישור טכנולוגי/משפטי, רובם בארה"ב. עדות להשפעה של הפעילות החדשה ניתן ללמוד, מהדברים של מייסד החברה והרוח החייה מאחוריה, אופיר פלדי, "בעקבות שיחות ראשוניות עם בתי החולים, בשלב זה אנחנו שואפים לכך שהמרה של פיילוטים ללקוחות משלמים אצל הלקוחות הגדולים יהיו בתמורה לדמי רישיון בסך של כ-1 מיליון שקל לשנה לכל רשת בתי חולים". פלדי גם מנסה להסביר מה מייחד את הפעילות, כאשר לדבריו רק 15% מאירועי הבטיחות מדווחים, ויש "המון עבודה ידנית לצוותי הבטיחות לנתח כל אירוע ולא מספיק זמן לעסוק בשיפור הבטיחות והטמעת המסקנות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הקופה הולכת ומתרוקנת

כדי להניע את תחום הפעילות החדש היא תצטרך להתמודד עם הערת עסק חי שמלווה את דוחותיה. לחברה אין אמנם חוב אך היא מחזיקה במזומנים בהיקף של 1.5 מיליון שקל. להערכת החברה, הכסף בקופה יאפשר לה להתקיים לתקופה של 18 חודשים, אך היא תצטרך לצאת בתקופה הקרובה למהלך של גיוס הון או חוב כדי שתוכל להמשיך בפעילותה.


לצורך כך, בשנתיים האחרונות יישמה הנהלת החברה תוכנית לצמצום משמעותי בהוצאות התפעוליות ולשיפור התזרים. כך, הצליחה החברה לצמצם את ההפסד התפעולי שלה מכ-8 מיליון שקל בשנת 2022 לכ-5.3 מיליון שקל בשנת 2023 וכ-1.7 מיליון שקל בשנת 2024. במקביל, ההפסד התזרימי מפעילות שוטפת הצטמצם מכ-10.8 מיליון שקל בשנת 2022 לכ-5.4 מיליון שקל בשנת 2023 לכ-0.9 מיליון שקל בשנת 2024. זאת, בין היתר הודות לקיצוץ רוחבי של כ-25% מהוצאות השכר לצד צמצום בכוח האדם, אשר הביאו לכך שהוצאות השכר קטנו בשנה החולפת בכ-36%.


הצמצום המשמעותי בהוצאות הוא אמנם מרכיב חשוב ביכולת של החברה להמשיך להתקיים ואף מעיד על כך שבחברה נכונים להתייעל, אך זה כאמור לבדו לא מספיק. החברה תצטרך להוכיח בראש ובראשונה שהפעילות החדשה אליה היא נכנסת היא בעלת פוטנציאל הכנסות משמעותי, דבר שייבחן בשלב הראשון ביכולת של החברה להבשיל את הפיילוטים לכדי הכנסות. בנוסף היא תצטרך לגייס כסף בתנאים סבירים, באין אם באמצעות הון ובין אם באמצעות חוב, משימה שעשויה להיות לא פשוטה במצבה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 10/04/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
    כזה כיף שיש מניות מעולות כאלה רק באחד העם
  • 6.
    משקיען 02/04/2025 22:49
    הגב לתגובה זו
    הנהלת הבורסה לניירות ערך היא זו שאפשרה וגם עודדה חברות ביזיוניות כמו שמיים להיכנס לבורסה להנפיק את המניות שלה במחירים ובשווי מטורף ואז לגרום להפסדי עתק למשקיעים הקטנים.ככה הם עשו בעוד מאות חברות לאורך השנים ארורים.
  • 5.
    אנונימי 02/04/2025 20:45
    הגב לתגובה זו
    מדובר בחברת פח. למה לא כתבה על גרופ 107
  • 4.
    סווינגר 02/04/2025 16:24
    הגב לתגובה זו
    אילו חברות נעזרות בשיטת התחקירים של חיל האוויר בזבוז כספים.מתרגלים ומייעלים תהליכים בתוך הארגון עי שיטות התייעלות יפניות מוכחות בשטח ומתקדמים יפה בחינם.בעיה פה זו התרבות הארגונית סמוך על סמוך ועבודה לא יעילה.עדיף למחוק אותו ממסחר.
  • 3.
    חיל הים 02/04/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    אין שום כלום ושום דבר ! עוד השחלה של המוסדיים! קשרים רבותיי לא כישורים!
  • 2.
    אנונימי 02/04/2025 12:25
    הגב לתגובה זו
    של בורסת תאיש בורסה מגעילה יותר מזו
  • 1.
    קפלניסט 02/04/2025 12:13
    הגב לתגובה זו
    קניתי
  • נחמן 02/04/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    הערת עסק חי בדוחות
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.