שלמה אייזנברג יור מלם תים
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

כדי לצמצם את החוב - מלם תים לא תחלק דיבידנד; המניה נופלת

קבוצת שירותי ה-IT של שלמה אייזנברג סיימה את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 14.5% בהכנסות, אך שחיקה ברווחיות הגולמית הביאה ליציבות ברווחים שעמדו על כ-23 מיליון שקל; בהנהלה החליטו שלא לחלק דיבידנד בגין רווחי שנת 2024

איתן גרסטנפלד | (2)

קבוצת שירותי ה-IT מלם תים מלם תים 0%   סיימה את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 14.5% בהכנסות, אך שחיקה ברווחיות הגולמית הביאה ליציבות ברווחים שעמדו על כ-23 מיליון שקל. בהנהלת החברה החליטו שלא לחלק דיבידנד בגין רווחי שנת 2024, במטרה לצמצם את החוב הפיננסי שלה.


הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי חצו את רף המיליארד שקל, גידול של 14.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו נרשמו הכנסות של כ-919 מיליון שקל. הצמיחה נבעה בעיקר מגידול אורגני בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה, בדגש על מגזר תשתיות וענן.


בשורה התחתונה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי שמר על יציבות והסתכם בכ-22.6 מיליון שקל. בתוך כך, ה-EBITDA ברבעון הרביעי ירד בכ-1.3% והסתכם בכ-79.6 מיליון שקל.


הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-103.7 מיליון שקל, גידול של 5.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הרבעוני מהמכירות הסתכם בכ- 9.8% לעומת 10.7% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הושפע גם מקיטון בכמות ימי העבודה מול הרבעון המקביל אשתקד.


בתוך כך, הנהלת החברה החליטה שלא לבצע חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2024 ושלא לקבוע מדיניות חלוקת דיבידנד עבור שנת 2025, לאור "הרצון להמשיך ולצמצם את החוב הפיננסי". ההחלטה של החברה מגיע לאחר שמאז שנת 2018 היא אימצה מדיניות של חלוקת דיבידנדים קבועה לפחות פעמיים בשנה. בתחילת השנה שעברה החליטה הנהלת החברה שלא לעדכן את המדיניות עבור שנת 2024 בשל המלחמה, וכעת היא מודיעה שהחליטה שלא להקצות חלק מהרווחים לבעלי המניות.


שלמה איזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים: "הקבוצה ממשיכה את מגמת ההתרחבות ומציגה צמיחה אורגנית בכל הפרמטרים לצד איתנות פיננסית גבוהה ופיזור עסקי במגוון רחב של תחומי פעילות. לצד הגידול האורגני בפעילות הקבוצה בישראל, הקבוצה המשיכה להרחיב את נתח פעילותה בחו"ל ".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 18/03/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
    לדעתי המהלך נכון ועדיף לטווח הארוך הדוחות טובים והירידה לדעתי מוגזמת ומהווה הזדמנותאין לראות בכך כהמלצה דעה אישית
  • 1.
    שלמה 18/03/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות רק עולות החוב קטן בקרוב יחזרו לחלק דיבידנד נסחרת במחיר זול יחסית למתחרות ולחברות דומות בחול
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.