כדי לצמצם את החוב - מלם תים לא תחלק דיבידנד; המניה נופלת
קבוצת שירותי ה-IT של שלמה אייזנברג סיימה את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 14.5% בהכנסות, אך שחיקה ברווחיות הגולמית הביאה ליציבות ברווחים שעמדו על כ-23 מיליון שקל; בהנהלה החליטו שלא לחלק דיבידנד בגין רווחי שנת 2024
קבוצת שירותי ה-IT מלם תים מלם תים 1.58% סיימה את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 14.5% בהכנסות, אך שחיקה ברווחיות הגולמית הביאה ליציבות ברווחים שעמדו על כ-23 מיליון שקל. בהנהלת החברה החליטו שלא לחלק דיבידנד בגין רווחי שנת 2024, במטרה לצמצם את החוב הפיננסי שלה.
הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי חצו את רף המיליארד שקל, גידול של 14.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו נרשמו הכנסות של כ-919 מיליון שקל. הצמיחה נבעה בעיקר מגידול אורגני בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה, בדגש
על מגזר תשתיות וענן.
בשורה התחתונה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי שמר על יציבות והסתכם בכ-22.6 מיליון שקל. בתוך כך, ה-EBITDA ברבעון הרביעי ירד בכ-1.3% והסתכם בכ-79.6 מיליון שקל.
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם
בכ-103.7 מיליון שקל, גידול של 5.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הרבעוני מהמכירות הסתכם בכ- 9.8% לעומת 10.7% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הושפע גם מקיטון בכמות ימי העבודה מול הרבעון המקביל אשתקד.
- מלם-תים צונחת: למרות צמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי נשחק
- מלם: עלייה בהכנסות וברווחיות בכל המגזרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, הנהלת החברה החליטה שלא לבצע חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2024 ושלא לקבוע מדיניות חלוקת דיבידנד עבור שנת 2025, לאור "הרצון להמשיך ולצמצם את החוב הפיננסי". ההחלטה של החברה מגיע לאחר שמאז שנת 2018 היא אימצה מדיניות של חלוקת דיבידנדים קבועה לפחות פעמיים בשנה. בתחילת השנה שעברה החליטה הנהלת החברה שלא לעדכן את המדיניות עבור שנת 2024 בשל המלחמה, וכעת היא מודיעה שהחליטה שלא להקצות חלק מהרווחים לבעלי המניות.
שלמה איזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים: "הקבוצה ממשיכה את מגמת
ההתרחבות ומציגה צמיחה אורגנית בכל הפרמטרים לצד איתנות פיננסית גבוהה ופיזור עסקי במגוון רחב של תחומי פעילות. לצד הגידול האורגני בפעילות הקבוצה בישראל, הקבוצה המשיכה להרחיב את נתח פעילותה בחו"ל ".
- 2.אנונימי 18/03/2025 19:19הגב לתגובה זולדעתי המהלך נכון ועדיף לטווח הארוך הדוחות טובים והירידה לדעתי מוגזמת ומהווה הזדמנותאין לראות בכך כהמלצה דעה אישית
- 1.שלמה 18/03/2025 16:52הגב לתגובה זוההכנסות רק עולות החוב קטן בקרוב יחזרו לחלק דיבידנד נסחרת במחיר זול יחסית למתחרות ולחברות דומות בחול

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
