סופרין נכנסת לשותפות בפרויקט פינוי-בינוי בגוש דן
החברה מתקשרת בהסכם להקמת מאות דירות בגוש דן
חברת סופרין סופרין 0.04% מספרת לנו הבוקר על התקשרות בהסכמים לקידום וביצוע פרויקט פינוי-בינוי באזור גוש דן. ההסכם נחתם אתמול, באמצעות חברת הבת סופרין נכסים , עם שותף שאינו קשור לחברה. הפרויקט המתוכנן כולל הקמת מאות
דירות, במכפיל של כ-3.5, (כלומר על כל דירה שתהרוס היא תבנה כ-3.5 דירות) במתחם הממוקם באזור גוש דן.
במסגרת ההסכמים, סופרין תקבל 50% מההון של חברת הפרויקט, ותישא בעלויות ובהתחייבויות הפרויקט בהתאם לחלקה היחסי. הרווחים מהפרויקט יחולקו
בין הצדדים בהתאם לחלקם, בכפוף לשמירה על רווחיות מינימלית שנקבעה בהסכם. מימון הפרויקט יתבצע באמצעות הון עצמי שיועמד על ידי הצדדים, וכן באמצעות מימון חיצוני מגורם מממן. בנוסף, סופרין תעמיד הלוואות בעלים לחברת הפרויקט בסך כולל של כ-24 מיליון ש"ח לצורך קידומו.
איך זה יתבצע?
ההחלטות הנוגעות לקידום הפרויקט יתקבלו על ידי ועדת היגוי, שתכלול נציג מכל צד. במקרה של חוסר הסכמה, ההחלטה תועבר לדירקטוריון חברת הפרויקט. סופרין תהיה אחראית על הניהול ההנדסי, ניהול הביצוע, ניהול החשבונות והשיווק והמכירות של הפרויקט, בעוד השותף יהיה אחראי על ניהול בעלי הדירות הקיימות, כולל החתמתם, ניהול הליכים מולם ותיאום הפינוי והמסירה של הדירות החדשות.
חשוב לומר כי ההסכמים עדיין לא בשלב 'בשל' והם כוללים תנאים מתלים, כגון אישור תב"ע המאפשרת את הקמת הפרויקט, השלמת החתמת הדיירים בהיקף הנדרש, סיום הליכים משפטיים ועמידה בתנאים כלכליים נוספים. נכון לעכשיו, אין ודאות לגבי התקיימות התנאים המתלים, וסופרין אינה יכולה להעריך מתי היא תתחיל לבצע את הפרויקט.
- סופרין תקים כ-550 יח"ד במרכז ראשון לציון
- "סופרין לא בונה על שוק שיעלה - כל פרויקט חייב לעמוד על הרגליים כבר היום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
