קרן כהן חזון מנכלית תורפז
צילום: ששון משה

תורפז רוכשת חברה בלגית תמורת 8.5 מיליון דולר

יצרנית הטעמים והריחות הודיעה על רכישת חברת Doucy הבלגית, שמחזיקה במחזור מכירות שנתי של כ-5 מיליון דולר; לחברה אתר יצור ומעבדת פיתוח המשתרעים על שטח של 5,600 מ"ר מתוכו 2,644 מ"ר שטח בנוי, אשר נרכשו גם כן במסגרת העסקה

איתן גרסטנפלד |

יצרנית הטעמים והריחות תורפז תורפז -2.19%  מדווחת על רכישת חברת Doucy הבלגית תמורת 8.5 מיליון דולר, וכן תשלום נוסף המותנה בביצועי ה-EBITDA של החברה הנרכשת עד מרץ 2027.


על פי הודעת החברה, מחזור המכירות השנתי של Doucy, הסתכם בכ-5 מיליון דולר בשנת 2024, עם שיעורי רווחיות התואמים את אלו של חטיבת הטעמים של תורפז. החברה, שנוסדה בשנת 1968, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של טעמים מתוקים לתעשיית המזון ותוספי התזונה, בעיקר לשוק המקומי הכולל גם את הולנד ולוקסמבורג.  בתוך כך, היא מפעילה אתר יצור ומעבדת פיתוח המשתרעים על שטח של 5,600 מ"ר מתוכו 2,644 מ"ר שטח בנוי, אשר נרכשו גם כן במסגרת העסקה.


קרן כהן חזון, יו"ר ומנכ"לית תורפז תעשיות: "רכישת Doucy מהווה אבן דרך נוספת באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של תורפז. הסינרגיה בין הידע והניסיון של Doucy בתחום הטעמים המתוקים לבין היכולות הקיימות של תורפז בתחום ה-Savory בבלגיה, תאפשר לנו להציע ללקוחותינו סל מוצרים רחב אף יותר ופתרונות מקיפים ואיכותיים. זוהי רכישה נוספת בתחום הליבה של תורפז המבססת את מעמדנו בתחום הטעמים העולמי. אני מברכת את הנהלת Doucy שתצטרף לצוות הניהולי של תורפז ותמשיך להוביל את פעילות החברה בשנים הבאות, דבר שיבטיח המשכיות עסקית ויאפשר צמיחה ומינוף של הסינרגטיות בין החברות".


גיא פרמאנס, מנכ"ל :Doucy "הצטרפות לקבוצת תורפז היא אבן דרך משמעותית עבורנו. היכולות של תורפז, הטכנולוגיה המתקדמת שלה, וסל המוצרים המרשים והייחודי שלה באירופה יוצרים הזדמנות חשובה עבור Doucy להרחיב באופן משמעותי את פעילותה, לשדרג את יכולותיה הטכנולוגיות, לגוון את סל המוצרים שלה ולחזק את נוכחותה בבנלוקס."



אסטרטגיה של צמיחה באמצעות רכישות


כתבנו כאן מספר פעמים על האסטרטגיה של הנהלת תורפז לצמוח באמצעות רכישות אסטרטגיות ולאו דווקא באמצעות צמיחה אורגנית. מה שבא לידי ביטוי בדוחות של החברה, שאמנם מציגה צמיחה מרשימה ועקבית בהכנסות, אך מבט על נתוני הפרפורמה (המסייעים בניכוי הרכישות), מעלה שהחברה צמחה בשיעורים נמוכים בהרבה. 


בראיון שערכנו לפני מספר חודשים עם המנכ"לית קרן כהן חזון היא ניסתה להסביר לנו מה עומד מאחורי זה - "היופי באסטרטגיה הזו הוא שאתה בעצם משלב בין הצמיחה האורגנית לבין הצמיחה של מיזוגים ורכישות. יהיו שנים שהצמיחה האורגנית יותר חלשה ויהיו שנים שהצמיחה הלא אורגנית תהיה חלשה יותר. אם מסתכלים על תורפז של 2021, סמוך להנפקה, בהשוואה להיום זו לא אותה חברה. אנחנו מוערכים בעולם גם על הצמיחה האורגנית וגם על הרכישות. זה לא מובן מאליו לעשות 4-5 רכישות בשנה ולמזג אותן בצורה מוצלחת, בטח עם כל המשברים שאנחנו חווים בעולם - מלחמה, קורונה ועוד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כשנשאלה האם בכוונתה להמשיך בקצב הרכישות גם ב-2025, היא ענתה, כי הם "תמיד מנסים לשפר את הצמיחה האורגנית וגם דרך רכישות. אני יכולה להגיד שרק בשבוע שעבר אמרנו לא לשתי חברות שהיינו בשיחות איתן לגבי רכישה, כי אני לא חושבת שזה נכון למשקיעים כרגע. זה היה עושה כותרות אבל זה לא היה נכון לחברה. אנחנו בונים את החברה להיות חברת טופ 10 בעולם לתמציות טעם וריח ואנחנו עושים את זה באופן רציני. אני לא אעשה רכישה שלא נותנת ערך אמתי לחברה או לא תורמת לצמיחה. אני יודעת שזה נשמע קל, אבל לדעת להגיד לא לרכישה זה לא פחות חשוב".


מניית תורפז רשמה מתחילת השנה עליה של כ-30% תוך שהיא משלימה זינוק של כ-84% מתחילת השנה, והיא נסחרת הבוקר לפי שווי של כ-2.55 מיליארד שקל.


מניית תורפז בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').