ברן תקים מפעל בבלקן בתמורה ל-50 מ' אירו

אחרי שההכנסות במגזר אינטרנשיונל של ברן ברבעון השלישי הציגו ירידה, החברה מדווחת על הסכם עם לקוח במערב אירופה להקמת מפעל בתמורה ל-50 מיליון אירו; בחודשים האחרונים דיווחה החברה על הסכם נוסף בהיקף של 95 מיליון אירו באסיה; המניה זינקה ב-70% בשנה האחרונה לשווי של 340.5 מיליון שקל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ברן איציק פרנק

חברת התשתיות ברן 0%  מדווחת , דיווחה על חתימה על מזכר הבנות מחייב עם חברה במערב אירופה לתכנון, ניהול וביצוע של פרויקט להקמת מפעל לחומרים מורכבים במדינה בבלקן, בתמורה לסכום כולל של לפחות 50 מיליון אירו (בערך 184 מיליון שקל).


לפי ההסכמות בין הצדדים, החברה תקבל עבור שירותי הניהול והתכנון שיתחילו באופן מיידי תמורה של 8.3 מיליון אירו. עוד סיכמו הצדדים, כי עבור שירותי הביצוע תהיה זכאית החברה לסכום נוסף שלא יפחת מ-42 מיליון אירו, אשר ישולם בהתאם להוראות הסכם ה-EPC (Engineering, Procurement ו-Construction) עליו הסכימו הצדדים לחתום בתוך 8 שבועות מהיום. לפי התכנון, ייארך הפרויקט 18 חודשים.


"אנו גאים על כך שנבחרנו להיות אמונים על ניהול הרכש, התכנון וההקמה מא' ועד ת' של הפרויקט המורכב הזה, אשר דורש, בין היתר, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ושיטות עבודה ייחודיות ומורכבות", מסר איציק פרנק, מנכ"ל קבוצת ברן. "אנו שמחים להמשיך במגמת הצמיחה וההתפתחות של החברה, ומודים ללקוח על הבעת האמון. מדובר בפרויקט אחד מיני רבים אותם מובילה ברן בתחומי התעשיה, התשתיות, המבנים, המים והגז, בארץ ובעולם, אשר מצטרף לצבר הזמנות גדול שבכוחו להבטיח לחברה יציבות והמשך גדילה והתפתחות גם בשנים הקרובות".


מניית ברן נסחרת לפי שווי של 340.5 מיליון שקל אחרי שעלתה ב-70% בשנה האחרונה, ויש לה פעילות בישראל וגם מחוצה לה. תחום התשתיות נהנה מביקושים גדולים בשנה האחרונה, בין היתר כתוצאה מהמלחמה, שיצרה ביקושים לפרויקטי שיקום תשתיות חדשים, בעיקר באזור עוטף עזה ובצפון. ההשקעה בתשתיות בישראל ובעולם גדלה לצד הגידול באוכלוסיה אבל גם לצד טרנדים נוספים כמו הבינה המלאכותית, שיוצרת ביקושים גדולים לבניית תשתיות שיתמכו במרכזי הנתונים והשרתים:


"החדשנות הטכנולוגיה חשובה לתחום שלנו בגלל שהוא מטבעו תחום שמרני שלא אוהב שינויים, מה שיוצר הזדמנות", אמר פרנק בוועידה הכלכלית של ישראל לפני מספר חודשים. "היום ההשקעות הן בטכנולוגיה, בדאטה סנטרס, ואנחנו רק בהתחלה של האירוע הזה. זה מייצר הרבה פרויקטים בגלל שיש השקעות גם במתקני אנרגיה וגם במתקנים לייצור אמל"ח. לכן, אני חושב שהעתיד של ענף התשתיות הוא אופטימי".


את הרבעון השלישי של 2024 סיימה ברן עם הכנסות של 165 מיליון שקל, ירידה של 10% לעומת הרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-183 מיליון שקל, כאשר לדברי החברה הירידה בהכנסות מיוחסת לעונתיות הפרויקטים בחו"ל. הרווח הנקי עלה ב-40% והסתכם ב-12.2 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחלוקה למגזרים, מגזר אינטרנשיונל הציג הכנסות של 73 מיליון שקל לעומת 102.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ומגזר ישראל הציג הכנסות של 92 מיליון שקל לעומת 80.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


בנוסף, בחודשים האחרונים דיווחה ברן על שתי עסקאות נוספות - הראשונה היא לתכנון וביצוע של פרויקט להקמת תחנת כח לייצור חשמל בהיקף של כ-50 MW והפקת חום באסיה בתמורה ל-95 מיליון אירו (בערך 383 מיליון שקל) לתקופה של שנתיים, והשנייה היא לביצוע של פרויקט מסחרי באשקלון, בשטח כולל של כ- 16,000 מ"ר, בתמורה ל-76 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

ראש המוסד לשעבר מכוון להיות ראש ממשלה, אבל בדרך עוצרים באקזיט ענק וגם מה חשוב יותר לכהן - המדינה או כסף?

תמיר חכמוף |

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר התארח בפודקאסט של יסמין לוקץ' והסביר לנו למה הוא צריך להיות ראש הממשלה הבא. העיתוי של הראיון כנראה לא מקרי. כהן שמר על עמימות ובחר שלא להיכנס לפוליטיקה כדי לא לפגוע בכיס שלו. הוא בחר בכסף הגדול בשנים האחרונות ולא "בהצלת העם", ועכשיו אחרי שהכסף כבר בדרך, הוא נזכר שהוא סופרמן.  

כהן, מתקרב לאקזיט של 40-60 מיליון דולר. כהן מחזיק באופציות בדוראל LLC (דוראל ארה"ב) המוחזקת על ידי דוראל, קרן אפולו וקבוצת מגדל ומרכזת פעילות רחבה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. דוראל הודיעה ממש לאחרונה באופן רשמי על קידום ההנפקה בוול סטריט. זה היה אחד מהתפקידים של כהן - לפתוח דלתות, לקדם את הפעילות בארה"ב, לקדם את ההנפקה ועל זה הוא קיבל שכר ובעיקר אופציות בהיקף גדול.

ההנפקה צפויה להיות לפי שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, לכהן יש אופציות ל-3% מהחברה לפי מחיר מימוש של מתחת ל-1 מיליארד דולר. השווי של האופציות צפוי להיות 40 עד 60 מיליון דולר, ויש עוד בונוסים ומענקים נוספים. 

יוסי כהן בשני אקזיטים - כסף ופוליטיקה 

לכהן יש עדיין תפקיד בקידום ההנפקה, אבל פחות קריטי מבעבר - המהלכים שעשה או לא עשה (מספיק שיודעים שראש המוסד הישראלי לשעבר הוא דירקטור בחברה) כנראה עזרו, פתחו דלתות. הפעילות גייסה כסף גדול ממשקיעי עוגן וקרנות השקעה, נכנסה לפרויקטים ענקיים בארה"ב ונערכת להמשך הרחבת הפעילות. כלומר, העסק כבר רץ טוב פנימית וחיצונית; ועכשיו זה זמן טוב לעשות אקזיט נוסף - עוד צעד לכיוון הפוליטיקה ולספק הערכה על התמודדות על תפקיד ראש הממשלה. 

זה לא מפתיע. חשוב להזכיר שכהן כבר אמר בעבר דברים בסגנון: הציבור רוצה אותי, הציבור קורא לי, יש לי אחריות. כן, כהן רוצה שתבינו שהוא עושה את זה בשבילנו, הוא לא בא בשביל כבוד, לא בשביל כוח, ובטח שלא כסף וטובות הנאה (את זה הוא כבר השיג, והאמת שעדיף ראש ממשלה עשיר, כזה שכנראה יהיה קשה יותר לשחד). הוא בא להציל אותנו. 

מיכאל קלמן מנכל מנורה מבטחים
צילום: נטי לוי
דוחות

גם מנורה עקפה את הבינלאומי: רווח של 716 מ' שקל ברבעון, תשואה להון של 38.5%

סך הנכסים המנוהלים של קבוצת מנורה מבטחים צמח ב-16.7% מ-345 ל-403 מיליארד שקל; רווח של 1.1 מיליארד במחצית ותשואה להון שנושקת ל-40% ברבעון ול-30% במחצית; אחרי חלוקת 150 מיליון שקל דיבידנד מנורה תחלק 450 מיליון שקל נוספים כ-40% מהרווח של המחצית  

מנדי הניג |

קבוצת מנורה מבטחים מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2025, ומציגה עלייה חדה ברווח הכולל, עלייה בתשואה להון, והתרחבות של פעילות הביטוח והפיננסים. ברבעון השני לבד הסתכם הרווח ב-716 מיליון שקל, לעומת 186 מיליון שקל ברבעון המקביל, והתשואה על ההון הגיעה ל-38.5% במונחים שנתיים. בכך היא גם עוקפת את הבנק הבינלאומי שדיווח על 637 מיליון שקל ברבעון השני.

הקבוצה חילקה במהלך המחצית 150 מיליוני שקל כדיבידנד בגין רווחי שנת 2024. כמו כן, לאחר תאריך הדוח הכריזה החברה על חלוקת 450 מיליוני שקל נוספים, המהווים כ-40% מרווחי הקבוצה במחצית הראשונה של השנה.

הביצועים החזקים של מנורה מבטחים באים לידי ביטוי גם במניה. ב-12 החודשים האחרונים זינקה מנורה מב החז 0%   ביותר מפי שלושה - כ-238% ובכ-121% רק מתחילת השנה. רק בחודש האחרון, רושמת המניה עלייה של כ-9.4% ושווי השוק של הקבוצה עומד על כ-20.2 מיליארד שקל.

תוצאות הרבעון השני

 רווח כולל של 716 מיליון שקל ותשואה על ההון של 38.5% הרווח הכולל לאחר מס גדל ברבעון השני בכ-285.6% והסתכם לסך של כ-716 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-186 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון (במונחים שנתיים) עמדה על 38.5% - זאת בהשוואה ל-12% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח המותאם לאחר מס ברבעון גדל בכ-8.7% והסתכם לסך של כ-427 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-393 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


תוצאות המחצית 

זינוק של כ-107% ברווח הכולל הרווח הכולל לאחר מס גדל במחצית הראשון של 2025 בכ-107% והסתכם לסך של כ-1,107 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-536 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה על ההון במחצית הראשון של השנה (במונחים שנתיים) עמדה על 29.8% - זאת בהשוואה ל-17.4% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח המותאם לאחר מס בתקופת הדוח גדל בכ-8.8% והסתכם לסך של כ-818 מיליוני שקל - זאת בהשוואה לכ-752 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח המותאם מייצג את הרווחיות הנורמטיבית, והוא מחושב בנטרול השפעות חד פעמיות, השפעות שוק ההון וריבית.