"חברות התשתית הן צוואר בקבוק - ההשקעה עצומה אבל יש מחסור קשה בעובדים"
"בעשור הקרוב צפויות להיות השקעות אדירות בתשתיות. יש עודף ביקוש על ההיצע, יש המון עבודה ועדיין חברות התשית סובלות. זה קורה בגלל מחסור גדול בעובדי הקבלן, אבל גם במהנדסים (מפקחים ומתכננים) ואין גם מספיק קבלנים וכלים כדי לבצע את הפרויקטים", אמר איציק פרנק, מנכ"ל ברן בוועידה הכלכלית של ישראל. "השאלה היא לא אם יהיו השקעות, כי הם יהיו, אין ברירה אחרת האוכלוסייה צומחת והם צריכים תשתיות בכל התחומים. למעשה אנחנו חברות התשתיות והפרויקטים צוואר בקבוק".
"ברן היא חברת ההנדסה והפרויקטים הגדולה בישראל, עם מעל 900 עובדים רובם מהנדסים והנדסאים. אנחנו פועלים בהרבה סקטורים, התחבורה אנרגיה, תעשייה ומים, כך שיש לנו ראייה רחבה מאד וארוכת שנים על התעשייה בישראל", הוא סיפר. כחברת תשתית עד כמה אתם תלויים בתקציבי התשתיות של המדינות? "תחום התשתיות הוא איטי, הפרויקטים שאנחנו יוצאים אליהם היום ימומשו רק בעוד שנתיים-שלוש, אנחנו מתכננים את פרויקטי העתיד. לכן, אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות של עוד שנתיים ולא עם הבעיות של עכשיו". כמה ישראל השקיעה בתשתיות בעשור האחרון? "אנחנו בעשור האחרון, ובטח בשנים האחרונות נמצאים בצמיחה מאד גדולה בהשקעה בתשתיות בישראל, אבל אנחנו עדיין בפיגור. חלק מההשקעה מגיעה מהמגזר הציבורי אבל חלק מגיע גם מהמגזר הפרטי, דבר שהניע הרבה מהצמיחה. לפעמים צריך שהמדינה לא תפריע". איציק פרנק בוועידה הכלכלית של ישראל. קרדיט ליאת מנדל מה המצב בחו"ל? "אנחנו פועלים בעיקר במדינות עולם שלישי האפריקה ואסיה. בתקופות משבר, תמיד ישנן השקעות בתשתיות, למרות שזה לא תמיד מחולל שינוי. למרות כל הבעיות אנחנו מאד אופטימיים בגלל ההזדמנויות בארץ ובחו"ל". מה הפרויקטים המשמעותיים שלכם כרגע? "בפעילות הבינלאומית יש 3 פרויקטים מאוד מרכזיים, 2 באפריקה ואחד באסיה, והם צפויים להימשך עוד בערך שנתיים. אנחנו פועלים כבר על פרויקטים ל-2025-2026 וצפונה. אנחנו במו"מ ישיר ובמכרזים לפרויקטים חדשים שנושקים למיליארד דולר, אבל הם עדין לא ביד ואי אפשר לדעת כמה מהם יתממשו. הפוטנציאל שלנו בחו"ל כפול ממה שיש לנו היום. רק לאחרונה דיווחנו על פרויקט במערב אפריקה של 150 מיליון יורו שמתווסף לפרויקט קודם. השוק היום הוא שוק מצוין. גם בישראל - יש ריבוי עצום של פרויקטים. המרכזיים היום הם בפעילות ניהול פרויקטים והנדסה. הפרויקטים היותר גדולים הם בעולמות הביצוע, יש לנו 3-4 פרוקיטים בתחום לפחות לשנה וחצי הקרובות. אנחנו מתמודדים על פרויקטים נוספים בעולמות המים, התפלה, אנרגיה ותחבורה. הביקוש בישראל עולה על ההיצע. זה מאפשר לנו להעלות מחירים ולהיות בררנים יותר בפרויקטים, לא ניקח כל עבודה היום. השוק בישראל טוב וזה ימשיך ככה בטווח הנראה לעין". ואי אפשר בלי שאלה על הטכנולוגיה, איפה תחום הבינה המלאכותית פוגש את התשתיות? "החדשנות הטכנולוגיה הם חשובים לתחום שלנו בגלל שמטבעו הוא תחום שמרני שלא אוהב שינויים, מה שיוצר הזדמנות. היום ההשקעות הן בטכנולוגיה, בדאטה סנטרס, ואנחנו רק בהתחלה של האירוע הזה. זה מייצר הרבה פרויקטים בגלל שיש השקעות גם במתקני אנרגיה וגם במתקנים לייצור אמל"ח. לכן, אני חושב שהעתיד של ענף התשתיות הוא אופטימי". שאלנו את פרנק גם על הדוחות האחרונים של החברה: "המסר המרכזי הוא לא להסתכל על ברן דרך רבעון ספציפי אלא לאורך זמן", אמר פרנק. "הרבעון היה טוב בסך הכל עם ביצועים טובים בכל היחידות והרבעון הזה משקף את העשייה הרבה שלנו ברבעונים האחרונים. יש לנו צבר חזק ומגוון ואנחנו מממשים את מה שאמרנו לשוק תוך עמידה בתחזיות. הצבר והפעילויות שיש לנו מאפשרים לנו להמשיך את המגמה הזו לפחות עוד 6-7 רבעונים קדימה. אנחנו היום עובדים על 2025-2026 ומסתכלים קדימה והרבעון הוא עוד חותמת לתקופה הטובה בברן". אתם בוחנים עוד רכישות? "ברן תמיד מנסה לצמוח גם דרך רכישות רכישות. אנחנו מחפשים דברים שסינרגטיים לפעילות אבל כאלה שגם מייצרים ערך נוסף לשני הצדדים. הרכישה של בלאו למשל - יש לנו ריבוי פרויקטים בעולם המים אז במקום שנפתח יכולת להתמודד עם הפעילות הזו בבית בבית רכשנו חברה מבחוץ. זה גם מאפשר לחברה הזו לבצע פרויקטים גדולים אז זה win-win. בגדול ברן מחפשת הזדמנויות אבל הכל בהתאם ליכולות. יש לנו יותר מזומנים מבעבר וקשר טוב עם המערכת הבנקאית אבל לא נסכן את הפעילות עם השתוללות ברכישות. כשיגיעו ההזדמנויות הנכונות אנחנו נבחן אותן ברצינות הראויה. לא הייתי אומר שהיום כאסטרטגייה ברן רוכשת כל מה שזז בשוק. אנחנו מסתכלים כבר על 2025. יש הרבה רכישות בתחום כי יש מחסור במשאבים".
- 3.לרון 17/09/2024 19:46הגב לתגובה זוש ברן הייתה EVER כ'כ מוצלחת,לא המלצה לאף כיוון ,נו שוין יש ציפיות,אז?? השוק תמיד מצפה זו מהותו!
- 2.מהנדס מים 16/09/2024 21:49הגב לתגובה זוהמעסיקים בעולם התשתיות משלמים חצי מהייטק והרבה פחות מכל תעשיה אחרת. מהנדסים מוכשרים לא נשארים שם, עבודה שוחקת המון אחריות ומשכורת מעליבה. מנהל פרוייקטים או מתכנן עם נסיון מרווחים אחרי עשור בסביבות 20-25, ומתמודדים עם סביבות עבודה מיושנות ומתסכלות. מי שיכול עושה הסבה להייטק או לתעשיה בטחונית. אין עובדים= לא רוצים לשלם לעובדים
- 1.אלי 16/09/2024 11:16הגב לתגובה זואם שם אתה מחפש עובדים אז נכון שיהיה מחסור

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים
המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
השוק עלה אתמול על
חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך
פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.