איציק פרנק
צילום: ליאת מנדל
הוועידה הכלכלית

"חברות התשתית הן צוואר בקבוק - ההשקעה עצומה אבל יש מחסור קשה בעובדים"

איתן גרסטנפלד | (3)

"בעשור הקרוב צפויות להיות השקעות אדירות בתשתיות. יש עודף ביקוש על ההיצע, יש המון עבודה ועדיין חברות התשית סובלות. זה קורה בגלל מחסור גדול בעובדי הקבלן,  אבל גם במהנדסים (מפקחים ומתכננים) ואין גם מספיק קבלנים וכלים כדי לבצע את הפרויקטים", אמר איציק פרנק, מנכ"ל ברן בוועידה הכלכלית של ישראל. "השאלה היא לא אם יהיו השקעות, כי הם יהיו, אין ברירה אחרת האוכלוסייה צומחת והם צריכים תשתיות בכל התחומים. למעשה אנחנו חברות התשתיות והפרויקטים צוואר בקבוק".  

"ברן היא חברת ההנדסה והפרויקטים הגדולה בישראל, עם מעל 900 עובדים רובם מהנדסים והנדסאים. אנחנו פועלים בהרבה סקטורים, התחבורה אנרגיה, תעשייה ומים, כך שיש לנו ראייה רחבה מאד וארוכת שנים על התעשייה בישראל", הוא סיפר. כחברת תשתית עד כמה אתם תלויים בתקציבי התשתיות של המדינות? "תחום התשתיות הוא איטי, הפרויקטים שאנחנו יוצאים אליהם היום ימומשו רק בעוד שנתיים-שלוש, אנחנו מתכננים את פרויקטי העתיד. לכן, אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות של עוד שנתיים ולא  עם הבעיות של עכשיו". כמה ישראל השקיעה בתשתיות בעשור האחרון? "אנחנו בעשור האחרון, ובטח בשנים האחרונות נמצאים בצמיחה מאד גדולה בהשקעה בתשתיות בישראל, אבל אנחנו עדיין בפיגור. חלק מההשקעה מגיעה מהמגזר הציבורי אבל חלק מגיע גם מהמגזר הפרטי, דבר שהניע הרבה מהצמיחה. לפעמים צריך שהמדינה לא תפריע". איציק פרנק בוועידה הכלכלית של ישראל. קרדיט ליאת מנדל מה המצב בחו"ל? "אנחנו פועלים בעיקר במדינות עולם שלישי האפריקה ואסיה. בתקופות משבר, תמיד ישנן השקעות בתשתיות, למרות שזה לא תמיד מחולל שינוי. למרות כל הבעיות אנחנו מאד אופטימיים בגלל ההזדמנויות בארץ ובחו"ל". מה הפרויקטים המשמעותיים שלכם כרגע? "בפעילות הבינלאומית יש 3 פרויקטים מאוד מרכזיים, 2 באפריקה ואחד באסיה, והם צפויים להימשך עוד בערך שנתיים. אנחנו פועלים כבר על פרויקטים ל-2025-2026 וצפונה. אנחנו במו"מ ישיר ובמכרזים לפרויקטים חדשים שנושקים למיליארד דולר, אבל הם עדין לא ביד ואי אפשר לדעת כמה מהם יתממשו. הפוטנציאל שלנו בחו"ל כפול ממה שיש לנו היום. רק לאחרונה דיווחנו על פרויקט במערב אפריקה של 150 מיליון יורו שמתווסף לפרויקט קודם. השוק היום הוא שוק מצוין. גם בישראל - יש ריבוי עצום של פרויקטים. המרכזיים היום הם בפעילות ניהול פרויקטים והנדסה. הפרויקטים היותר גדולים הם בעולמות הביצוע, יש לנו 3-4 פרוקיטים בתחום לפחות לשנה וחצי הקרובות. אנחנו מתמודדים על פרויקטים נוספים בעולמות המים, התפלה, אנרגיה ותחבורה. הביקוש בישראל עולה על ההיצע. זה מאפשר לנו להעלות מחירים ולהיות בררנים יותר בפרויקטים, לא ניקח כל עבודה היום. השוק בישראל טוב וזה ימשיך ככה בטווח הנראה לעין". ואי אפשר בלי שאלה על הטכנולוגיה, איפה תחום הבינה המלאכותית פוגש את התשתיות? "החדשנות הטכנולוגיה הם חשובים לתחום שלנו בגלל שמטבעו הוא תחום שמרני שלא אוהב שינויים, מה שיוצר הזדמנות. היום ההשקעות הן בטכנולוגיה, בדאטה סנטרס, ואנחנו רק בהתחלה של האירוע הזה. זה מייצר הרבה פרויקטים בגלל שיש השקעות גם במתקני אנרגיה וגם במתקנים לייצור אמל"ח. לכן, אני חושב שהעתיד של ענף התשתיות הוא אופטימי". שאלנו את פרנק גם על הדוחות האחרונים של החברה: "המסר המרכזי הוא לא להסתכל על ברן דרך רבעון ספציפי אלא לאורך זמן", אמר פרנק. "הרבעון היה טוב בסך הכל עם ביצועים טובים בכל היחידות והרבעון הזה משקף את העשייה הרבה שלנו ברבעונים האחרונים. יש לנו צבר חזק ומגוון ואנחנו מממשים את מה שאמרנו לשוק תוך עמידה בתחזיות. הצבר והפעילויות שיש לנו מאפשרים לנו להמשיך את המגמה הזו לפחות עוד 6-7 רבעונים קדימה. אנחנו היום עובדים על 2025-2026 ומסתכלים קדימה והרבעון הוא עוד חותמת לתקופה הטובה בברן". אתם בוחנים עוד רכישות? "ברן תמיד מנסה לצמוח גם דרך רכישות רכישות. אנחנו מחפשים דברים שסינרגטיים לפעילות אבל כאלה שגם מייצרים ערך נוסף לשני הצדדים. הרכישה של בלאו למשל - יש לנו ריבוי פרויקטים בעולם המים אז במקום שנפתח יכולת להתמודד עם הפעילות הזו בבית בבית רכשנו חברה מבחוץ. זה גם מאפשר לחברה הזו לבצע פרויקטים גדולים אז זה win-win. בגדול ברן מחפשת הזדמנויות אבל הכל בהתאם ליכולות. יש לנו יותר מזומנים מבעבר וקשר טוב עם המערכת הבנקאית אבל לא נסכן את הפעילות עם השתוללות ברכישות. כשיגיעו ההזדמנויות הנכונות אנחנו נבחן אותן ברצינות הראויה. לא הייתי אומר שהיום כאסטרטגייה ברן רוכשת כל מה שזז בשוק. אנחנו מסתכלים כבר על 2025. יש הרבה רכישות בתחום כי יש מחסור במשאבים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 17/09/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    ש ברן הייתה EVER כ'כ מוצלחת,לא המלצה לאף כיוון ,נו שוין יש ציפיות,אז?? השוק תמיד מצפה זו מהותו!
  • 2.
    מהנדס מים 16/09/2024 21:49
    הגב לתגובה זו
    המעסיקים בעולם התשתיות משלמים חצי מהייטק והרבה פחות מכל תעשיה אחרת. מהנדסים מוכשרים לא נשארים שם, עבודה שוחקת המון אחריות ומשכורת מעליבה. מנהל פרוייקטים או מתכנן עם נסיון מרווחים אחרי עשור בסביבות 20-25, ומתמודדים עם סביבות עבודה מיושנות ומתסכלות. מי שיכול עושה הסבה להייטק או לתעשיה בטחונית. אין עובדים= לא רוצים לשלם לעובדים
  • 1.
    אלי 16/09/2024 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם שם אתה מחפש עובדים אז נכון שיהיה מחסור
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.