זאת התזכורת שהעליות הכי חזקות נוטות להגיע בתקופות משבר
בסוף השבוע האחרון הבנו שהריבית השלילית הופכת מגורם שמחזק ומייצב את השווקים, לכזה שעלול להחמיר את המצב, בעיקר בגלל שינוי הפוקוס בעולם מהשווקים המתעוררים, הנפט והבעיות בסין לעבר הבנקים באירופה - ככל שהריבית שלילית יותר, כך יכולת הבנקים להרוויח קטנה, וזה ממש לא רצוי כשכולם חוששים ממצב הבנקאים באירופה.
למעשה, המודל הקלאסי של הבנקים - לשלם מעט על פיקדונות ולהרוויח כמה שיותר על הלוואות - מתערער בסביבת הריבית השלילית. ראשית, אין אפשרות להעניק ללקוחות פחות מאפס (אחרת הם עלולים למשוך את הכסף לבלטות), וכסף שאינו ניתן להלוואות עולה לבנק כסף, שכן ההפקדה בבנק המרכזי היא בריבית שלילית של 0.3%, ועוד עלולה לרדת. מכאן שהבנקים יכולים לתת הלוואות מסוכנות או להפסיד כסף - מצב שהוא ממש לא רצוי, ועכשיו גם מתחילים להבין את זה בעולם.
למרות התיקון החד שקיבלנו בסוף השבוע, עדיין קיים חשש שדויטשה בנק, אחד הבנקים הוותיקים והמוכרים בעולם, לא יצליח להחזיר את חובותיו. במצב כזה, סביר שממשלת גרמניה תחלץ את הבנק ואז משקיעי המניות ידוללו ויספגו הפסדים גבוהים. הפחד שחדר למשקיעים בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט וההאטה בשווקים המתעוררים, העביר את הפוקוס של המשקיעים מהיעדר האלטרנטיבות, הכסף הזול והריבית השלילית, אל עבר החובות העצומים של הבנקים באירופה. העניין הוא שברגע שהפחד נכנס לתמונה, תסריטי האימה מככבים וקולם של האופטימיים נדחק לפינה.
בהקשר זה נציין שמבדיקה שערכנו, תשואת שוק המניות ב-11 השנים האחרות הסתכמה בכ-97%, או בכ-6.5% בשנה. אולם, אם ננטרל את עשרת הימים החיוביים ביותר בתקופה הארוכה שנבחנה, נראה שהתשואה צוללת ל-16% בלבד או 1.3% בשנה. הפער המשמעותי מוסבר מאפקט הריבית דריבית. כלומר, פספוס עלייה של 5% לפני עשר שנים, משמעותי הרבה יותר, שכן ניתן היה להשקיע את הרווח הזה ולהמשיך להרוויח עליו שוב ושוב.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודה מעניינת נוספת היא מועד העליות. תשע מתוך עשר התצפיות החיוביות ביותר בשוק התרחשו בזמן המשבר הגדול של שנת 2008. כך למשל, עלה שוק המניות בכ-10% ביום ראשון, ה-21 בספטמבר 2008, ובכ-7% ב-24 בנובמבר באותה שנה משברית.
המסקנה, שמי שיודע לתזמן את הירידות שיעשה זאת, אבל מי שנכנס לירידות עם פוזיציה מנייתית וכבר ספג הפסד של 10%-20%, עדיף יעשה אם יחשוב היטב לפני שיחליט לצאת מהשוק עד יעבור זעם, זאת בכדי לא לפספס את התיקונים החדים שנוטים להגיע, דווקא לאחר ירידות משמעותיות, ומייצרים את מרבית התשואה לטווח ארוך. ייתכן והעליות האחרונות בשוק מהוות דוגמא נוספת לכך.
ניתוח האיתנות הפיננסית של הבנקים בישראל מלמד שוב שבעסקי הבנקאות - השמרנות משתלמת. יחס החוב הבעייתי לסך האשראי בבנקים המקומיים משופר ביחס לבנקים האירופים. כך למשל, סך האשראי הפגום, חוב שהבנק צופה כי לא יוכל לגבות את הסכומים המגיעים לו לפי הסכם החוב, בתוספת שירות חוב הנמצא בפיגור של למעלה מ-90 ימים, עומד בשני הבנקים הגדולים בישראל על כ-2.25% בממוצע, זאת בזמן שהיחס המקביל של הבנקים האירופים עומד על כ-6.4% בממוצע. הפערים בין הבנקים המקומיים לאירופים אולי נראים לא משמעותיים, אבל צריך לזכור שבשל המינוף המאפיין את מערכת הבנקאות, כל מחיקה של 1% בנכסים שקולה למחיקה של כ-10% מההון העצמי.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
בנוסף לנתונים המאזניים המעידים על איתנות יחסית של הבנקים בארץ, פרסם בנק לאומי לפני כחודשיים מצגת בה התייחסו, בין היתר, למבחני הלחץ שביצעו בבנק ישראל לבנקים המקומיים. הנחות היסוד במבחני הלחץ היו מחמירות - צמיחה שלילית של 4.6%, עלייה דרסטית בשיעור האבטלה ל-12.4%, פיחות של 24% בשער החליפין של השקל מול הדולר, ירידה של כ-50% במחירי המניות ו-25% במחירי הדיור.
התוצאות היו טובות והן מספקות רמת ביטחון גבוהה למשקיעים באיגרות החוב של הבנקים. מתברר שגם בתרחיש כלכלי קשה, יחס ההון ליבה של הבנקים בישראל אינו צפוי לרדת מתחת ל-6.4% במקרה הפסימי ביותר. נזכיר שבכדי שחוב ה-COCO שהנפיק בנק לאומי יומר למניות, יחס ההון ליבה צריך להגיע ל-5%.
נקודה חיובית נוספת שאנו מזהים במשבר הנוכחי קשורה לתמחור בחוב ובמניות. מרווחי התשואה בתל בונד צמודות בנקים שוב נפתחו לרמות אטרקטיביות של 1.3%. נציין שבשנים האחרונות נעו מרווחי התשואה בתל בונד צמודות בנקים בטווח של 0.7%-1.2%, כך שכל רמה מעל 1.2% נחשבת להערכתנו להזדמנות קנייה אטרקטיבית יחסית, במיוחד כשציפיות האינפלציה השנתיות הגלומות בשוק נמצאות בשפל שלא נראה כמוהו מאז שיא הפאניקה של 2008.
משקיעי המניות הסתערו בסוף השבוע על הבנקים הגדולים כמוצאי שלל רב. בנקים רבים נסחרים בכ-50% על ההון ומטה. המשמעות, שאם בנק יודע להניב תשואה שמרנית ומייצגת של 6%-8% לאורך זמן, המשקיעים רואים תשואה בטווח של 12%-16% בשנה - לא רע בעולם שסביר שהריביות יישארו אפסיות לתקופה ממושכת. מכאן שאפשר להבין את מנכ"ל ג'יי פי מורגן שרכש מניות בכמעט 30 מיליון דולרים.
למעשה, התנהגות המניות בעולם ביום שישי הזכירה למשקיעים כי העליות הכי חזקות נוטות להגיע בתקופות משבר, ולכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שמוכרים את תיק ההשקעות. להערכתנו, השקעה סלקטיבית ודינמית יכולה להפוך את האיומים להזדמנות, בטח עבור משקיעים שרוצים לשמור על פוטנציאל תשואה גבוה יחסי ומתאפיינים באופק השקעה של יותר ממספר חודשים.
- 4.סוחר נוסטרו 17/02/2016 17:49הגב לתגובה זואין מה לתזמן.לקנות כל פעם בירידות ולהנות מהעליות שמגיעות.תזכרו תמיד,גל ירידות שווה הזדמנות
- 3.רויטל 17/02/2016 14:21הגב לתגובה זומנסים לתת עצות אבל לא מצליחים לנהל את ההשקעות בחברה
- 2.מנורה 17/02/2016 12:50הגב לתגובה זומשווק שכשל ורק פודה כספים בקרנות מעיז לתת לנו עצות ?? מבייש את המקצוע ואת החברה
- מגיב אנלפאבית (ל"ת)עמי 17/02/2016 22:38הגב לתגובה זו
- 1.איציק 17/02/2016 11:12הגב לתגובה זונק יודע להניב תשואה שמרנית ומייצגת של 6%-8% לאורך זמן, המשקיעים רואים תשואה בטווח של 12%-16% בשנה ?איפה זה קיים אבל?לא בישראל כנראה

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.
