5 סיבות בגללן כדאי להשקיע במדד תל בונד תשואות השקלי החדש

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על השקת המדד החדש וכדאיות ההשקעה

גלעד גרומר | (8)

לא בכל יום משיקה הבורסה מדד קונצרני מעניין, בטח לא בתקופה בה צריך להפוך כל אבן בכדי לאתר מקורות תשואה שישפרו את ביצועי תיקי ההשקעות. ביום ראשון (15/11) השיקה הבורסה, כאמור, את מדד תל בונד תשואות שקלי, אשר מהווה להערכתנו הזדמנות עבור המשקיעים בבורסה הישראלית.

נכון ליום השקתו, המדד החדש מתאפיין במרווח תשואה של כ-400 נקודות בסיס ביחס לאיגרת הממשלתית המקבילה, לעומת מרווח תשואה של 170 נקודות בסיס בלבד בתל בונד שקלי הרגיל. המח"מ של המדד עומד על קצת פחות מארבע שנים והדירוג הממוצע הנו A-.

על מנת להבין את מלוא הפוטנציאל עבור למשקיעים, בחרנו לנתח את השקת התל בונד תשואות צמוד המדד שהונפק לפני כשנתיים וחצי. ימי המסחר הראשונים היו מתונים יחסית והמדד עוד הניב ביצועי חסר ביחס לתל בונד 60. אולם ככל שהימים חלפו ותעודות הסל נערכו להנפקת מכשירים עוקבים, עלה המדד בכ-12% לעומת כ-6.5% בלבד בתל בונד 60. כאמור, להערכתנו, גם הפעם, מי שניצל את הימים הראשונים בכדי להצטייד בסחורה ממדד התל בונד תשואות השקלי שהונפק ביום ראשון, ייהנה מרוח גבית שיביאו איתן חברות תעודות הסל בעוד כשלושה חודשים.

למעשה, ישנן לפחות חמש סיבות שמצדיקות השקעה במדד החדש. הראשונה, בתקופה האחרונה' נראה כי האפיק הממשלתי מציג תנודתיות (סטיית תקן) שמתאימה לאפיק הקונצרני. בנסיבות אלו אנו שואלים מדוע לא להגדיל חשיפה לאפיק הקונצרני שמתנהג בתנודתיות דומה אך טומן בחובו תוחלת רווח גבוהה יותר.

התועלת השנייה, שסוף סוף יש מדד קונצרני שקלי עם פוטנציאל לתשואות גבוהות יחסית. במילים אחרות, יש פה אפשרות לשפר את תמהיל התיק הקונצרני וליצור חשיפה לאפיק חדש בעל דירוג ממוצע של A-. גם המח"מ שאינו גבוה ועומד על קצת פחות מארבע שנים מהווה להערכתנו הצדקה להשקעה במדד החדש. מכאן שגם אם התשואות בארה"ב יחזרו לעלות בסמוך להחלטת הריבית בדצמבר, התנודתיות במדד לא צפויה להיות גבוהה במיוחד.

יתרה מזו, אם הריבית בארה"ב עולה בשל שיפור במצב הכלכלי בארה"ב, אזי שמרווחי התשואה באיגרות החוב הקונצרניות אמורים לרדת - וזה עשוי לזלוג גם לשוק המקומי. ראינו את זה בשבועיים וחצי האחרונים, כשלמרות עליית התשואות באיגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, התשואות בבורסה הישראלית דווקא ירדו.

נוסף על כך, אנו נמצאים בתקופה של מדדי מחירים נמוכים, ובכלל האינפלציה בשנתיים האחרונות היא אפסית ולא נראה שהיא הולכת להשתנות. כך למשל, ראוי לשים לב מה קרה למחירי הנפט בשבוע האחרון, כאשר אלו ירדו בכ-8% לכ-40 דולר לחבית. גם האירועים בפריז לא צפויים לעודד את האינפלציה ובכל מקרה עד מארס אנו בעונת המדדים הנמוכים. מכאן שחשיפה לאיגרות חוב קונצרניות שקליות יכולה להערכתנו להיות מעניינת.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תועלת חמישית, אחרונה והכי חשובה - מבחינה רגולטורית, תעודות הסל יכולות להוציא מכשירים שיעקבו אחר המדד רק בעוד כשלושה חודשים. זה אומר שמי שיקדים להצטייד במדד החדש ייהנה להערכתנו מרוח גבית בסמוך להשקת תעודות הסל על המדד החדש בעוד כשלושה חודשים.

השלכות האירועים בפריז

נעבור לעולם. דבר אחד כנראה ברור עקב מצב השווקים - בדצמבר נראה הרחבה מוניטארית נוספת באירופה. היא יכולה להתבצע בצורה של הורדת ריבית אל מתחת ל-0 (כרגע היא עומדת על 0.05% ושלילית על פיקדונות הבנקים בבנקים המרכזיים). ישנה אפשרות שנגיד הבנק המרכזי, מריו דראגי, יודיע על הדפסת יותר כסף כל חודש. היום מדפיסים באירופה כ-60 מיליארד אירו בחודש ובכסף הזה רוכשים איגרות חוב, בעיקר ממשלתיות, וייתכן שהסכום יעלה. אפשרות נוספת היא הערכת תקופה הרכישות אל מעבר לספטמבר 2016, יעד סיום התוכנית הנוכחי.

אם נתחשב בעובדה שבינתיים לפחות, בעיקר אם לא יהיו פיגועים נוספים, העלאת הריבית בארה"ב בחודש דצמבר ממשיכה להתקדם כמתוכנן, אזי פער הריביות בין אירופה לארה"ב מתרחב - מה שאמור להחליש את האירו. בהנחה שאנו לא בתחילתו של גל פיגועים, לעניות דעתנו הירידות שאנו רואים בימים האחרונים יבלמו ובסופו של דבר המדיניות המרחיבה באופן קיצוני באירופה תתמוך במחירי הנכסים בכלל ושוק המניות בפרט.

המדד - לא הפתיע

בינתיים בישראל, המדד שפורסם שלשום היה בהתאם לצפי ועלה ב-0.1%, ונראה שהייתה קצת הפתעה בכך שהוא לא הפתיע - שכן חודש אוקטובר התאפיין בהסלמה ביטחונית ואנשים הקטינו צריכה. בנוסף, אנו עדיין בעונת המדדים הנמוכים ובעשר השנים האחרונות, מדד אוקטובר הסתכם ב-0.1% בלבד - זה בדיוק מה שקיבלנו הפעם. אם נסתכל קדימה אזי מדד נובמבר צפוי להערכתנו לרדת ב-0.2%, בעיקר בשל עונתיות ומחירי הסחורות שחזרו לרדת. אשר לדצמבר, נראה כרגע שהמדד יישאר ללא שינוי. כך, נקבל לראשונה בהיסטוריה שנתיים רצופות של אינפלציה שלילית.

אווירה זו צפויה לגרום לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא ולשמור על שתי הפסקאות המרחיבות (הערכה למדיניות מוניטארית מרחיבה לאורך זמן וחשש מאינפלציה וצמיחה נמוכות מידיי). כל אלו אמורים להערכתנו לתמוך באפיק השקלי בכלל ובקונצרני השקלי, כמו התל בונד תשואות השקלי בפרט.

בשורה התחתונה, אופציית ההשקעה במדד התל בונד תשואות השקלי בתקופה שבה אין אינפלציה מאפשרת לשפר את תמהיל התיק הקונצרני ולהגדיל את פוטנציאל התשואה ללקוחות. אנו מעריכים שהפיגוע בפריז מקרב מאוד הרחבה כמותית נוספת באירופה, וזאת בזמן שהעלאת הריבית בארה"ב צפויה להתבצע כמתוכנן בדצמבר. מדדי המחירים הקרובים ימשיכו להיות נמוכים ואף שליליים ולתמוך באפיק השקלי בכלל ובקונצרני השקלי בפרט. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דן 24/11/2015 06:51
    הגב לתגובה זו
    מסוכן מדי לטעמי
  • 7.
    אילנית חדד 23/11/2015 17:56
    הגב לתגובה זו
    פדו יותר מ - 2 מיליארד ש"ח מתחילת השנה. האם כדאי למכור ? האם יש שם בעיה ?
  • 6.
    חובבן 20/11/2015 17:15
    הגב לתגובה זו
    והרבה זמן לא נכנסתי לשורט כל כך גדול על חלק מהאגחים שבמדד. במבחן סיכוי סיכוי נראה שיש פה השחלה גדולה . עכשיו כל מה שנשאר זה לחכות לגשם הראשון ולגלות שאין כלל קונים לניירות האלו שעפו 3-4% על נאדא.
  • 5.
    כ״כ שקוף 20/11/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם החברה הזו?!?!כל המוסדיים שמחים להיפטר מכל האגחים שבמדד וסוף סוף, נוצר פרייאר שיקנה בכל מחיר - הקרנות המחקות של מנורה.
  • 4.
    יונתן 19/11/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    יש להראל קרן וגם למנורה. הם עדיין לא קרנות מחקות אבל בפועל מחזיקות את הניירות במשקל המתאים.
  • 3.
    אז איך אפשר לרכוש מדד לא באמצעות תעודת סל? (ל"ת)
    רועי יבין 19/11/2015 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 18/11/2015 14:19
    הגב לתגובה זו
    איך משקיעים במדד החדש אם אין עדיין תעודות סל?
  • 1.
    מדד מסוכן 17/11/2015 21:17
    הגב לתגובה זו
    יוצאים עם קרן ומשקרים על מדד גרועתסתכלו מה קרב לתל בונד תשואות הצמוד בהתחלה עלה ואז התפרקזה אותו הדבר
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.