ערוץ הכנסת
צילום: מסך

חדשות 2 עותרת לבג"צ נגד זכיית RGE במכרז ערוץ הכנסת

חודש לאחר ההכרזה על זכייתה של RGE, עותרת כעת חדשות 2 לבג"צ, ואילו מנכ"ל החברה אבי וייס דורש מהיועמ"ש מנדלבליט לבדוק את תקינות המכרז
אלכסנדר כץ |

חדשות 2 עתרה היום (יום א') לבג"צ נגד זכייתה של חברת ערוץ 10 כנסת ישראל (RGE) במכרז להפעלת ערוץ הכנסת, ומצטרפת בכך לעתירה שהגיש לאחרונה גם ערוץ 20, שניצח במכרז המקורי, אבל זכייתו בוטלה בהמשך. העתירה שהוגשה נגד מועצת הכבלים והלוויין, מבקשת לבטל את תוצאות המכרז שקבעו כי RGE תתחיל להפעיל את ערוץ הכנסת כבר ב-1 באוגוסט הקרוב. במקביל, דורש מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבדוק את התנהלות מועצת הכבלים בכל הנוגע למכרז הבעייתי לכאורה של ערוץ הכנסת.

 

בעתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין ד"ר ישגב נקדימון ודקלה בירן, נטען כי ההחלטה להכריז על RGE כזוכה שתפעיל את ערוץ הכנסת, בעייתית בשם פגמים מהותיים לכאורה בהצעתה של RGE, ולכן יש להכריז על חברת החדשות כזוכה במכרז. לחילופין, אומרים בחדשות 2, בג"צ מתבקש להורות על ביטול המכרז לנוכח הפגמים בהתנהלות ועדת המכרזים.

 

בעתירה לבג"צ, ציינה חדשות 2 מספר פגמים בהצעת RGE: הראשונה היא שוועדת המכרזים הבליגה לטענת חדשות 2 על כך שהצעתה של הזוכה במכרז אינה עומדת בדרישה המנדטורית של המכרז להצגת רווח שנתי של 5% לפחות מתקציב הערוץ - ובכך פגעה בעקרון השוויון פגיעה מהותית. חדשות 2 טוענת כי בהצעת RGE נותרו חוסרים בסך של כ-320,606 שקלים כך שהרווח נמוך מ-5%, ובפועל עומד על 3.8% בלבד.

 

השגה נוספת מתייחסת לכך שהצעת RGE אינה עומדת בדרישת המכרז להשקעה של 84% לפחות מסכום התמורה (ללא מע"מ) בתכניות מהפקה מקומית. בחדשות 2 אומרים כי מדובר בדרישה שוועדת המכרזים עצמה רואה בה תנאי סף במכרז, ולמרות זאת, בחינה שנעשתה על-ידי חברת החדשות העותרת - בסיוע חברת הייעוץ הכלכלי TASC - מלמדת כי ועדת המכרזים שייכה להשקעה זאת הוצאות הכרוכות ברכש זר בסך כולל של 592,293 שקלים, שאינן יכולות להיות מחושבות כחלק מההשקעה בתכניות מהפקה מקומית.

 

בחדשות 2 טוענים עוד כי מועצת הכבלים והלוויין אפשרה ל-RGE לעשות שימוש בסעיף של הוצאות בלתי מתוכננות בהצעתה בסך של כ-255,000 שקלים כחלק מההשקעה בתכניות מהפקה מקומית, ואולם, חלק מכספים אלה הופנה לכיסוי עלויות מימון בסך 45 אלף שקלים בשנה ועלויות פיתוח אפליקציה בסך 15 אלף שקלים בשנה, שלא תוקצבו בהצעה ואשר אינן יכולות להיחשב – לטעת חדשות 2 - כהשקעה בתכניות מהפקה מקומית.

 

סעיף נוסף בהשגות של חדשות 2 מתייחס לסעיף הבלת"ם, שלטענתה מועצת הכבלים והלוויין ייחסה חלק מהכספים שבסעיף זה בהצעת RGE (בסך של 166,764 שקלים) להשקעה ברכש מקומי תחת סעיף הוצאות הפעלה. אולם, כך אומרים בחדשות 2, מדובר בכספים שRGE עלולה לעשות בהם שימוש לרכש זר, הוצאות הנהלה, הוצאות מימון או רווח ולפיכך אין להתיר שימוש בכספים שבסעיף זה כמיועדים להפקה מקומית.לכן, טוענים בחדשות 2, החסרת כלל הסכומים האמורים מסך ההשקעה בהפקה מקומית מעמידה אותו על שיעור של 82.66% בלבד מתקציב הערוץ, זאת בניגוד לדרישת המכרז בדבר היקף השקעה של 84% לפחות.

 

בחדשות טוענים לבעיות בהתנהלות ועדת המכרזים, כשרק חלק מחבריה ליוו את התהליך לכך אורכו, מה שפגם במקצועיות של המכרז. עוד נטען כי "שומרי הסף" של ועדת המכרזים - היועץ המשפטי עו"ד דודו קובסניאנו והיועצת הכלכלית כליפזאדה טוענים כי יו"ר הוועדה פוגעת בהם רק משום שהצביעו על פגמים בהצעה שיו"ר הוועדה מעוניינת בזכייתה הינו פסול מעיקרו ומטיל צל כבד על ההליך המכרזי כולו.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

בסוף השבוע פורסמו בגלובס כי היועצת הכלכלית הפנימית של ועדת המכרזים, אלינור כליפזאדה, התלוננה בפני מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת ובפני נציבות שירות המדינה, כי היא סובלת מהתנכלות ופגיעה במעמדה מצידה של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב, וזאת לאחר שהביעה ביקורת על ההתכנות הכלכלית של הצעת ערוץ 20.

 

במכתבו למנדבליט, מבקש וייס להורות "בדחיפות על בירור מקיף של טענות היועצת הכלכלית כליפזאדה נגד יו"ר ועדת המכרז ומועצת הכבלים יפעת בן חי שגב שיש בהן כדי להטיל צל כבד על אופן ניהול המכרז ופעל לעצור לאלתר את יישום תוצאות המכרז עד לתום בדיקת העניין".

 

לפני חודש הודיעה מועצת הכבלים והלווין כי בחרה ב-RGE להפעלת ערוץ הכנסת. כזכור, הזוכה המקורי במכרז להפעלת ערוץ הכנסת היה ערוץ 20, אולם 7 חודשים לאחר הבחירה בו, הזכייה בוטלה מטעמים של חוסר הלימה בין התכנית העסקית של הערוץ ואסטרטגיית התוכן של ערוץ הכנסת. מועצת הכבלים הודיעה בזמנו כי היא עדיין עומדת על כך שבחרה מראש את ההצעה הטובה ביותר מבחינת תוכן, אבל אין להצעה זו כנראה היתכנות במסגרת התקציב שהציג ערוץ 20. למרות הצהרה זו, הצהיר היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט לאחרונה כי יש לפסול את הצעת ערוץ 20 וכי הוא לא יכול להגן עליה בבג"צ.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.