מאות אלפי ססמאות דלפו עקב פירצת אבטחה במיקרוסופט
לפעמים תקלות באבטחת מידע יכולות להיות גם בתוכנות ששייכות לחברות הגדולות בעולם. סיסמאות יכולות לדלוף מחוץ לארגון מבלי שאף אחד ממחלקות ה-IT או אבטחת מידע יהיה מודע לכך. פוטנציאל הנזק במקרה כזה הוא כמובן גבוה. כפי שמדגים המקרה הבא:
הותר לפרסום כי חוקר סייבר ישראלי, עמית סרפר מחברת הסייבר גארדיקור, גילה פרצה במנגנון של תוכנות מיקרוסופט MICROSOFT . אך לביזפורטל נודע כי מייקרוסופט בינתיים לא מתקנת את התקלה.
הפרצה שנחשפה איפשרה לחברה 'לגנוב' שמות משתמש וסיסמאות של המשתמשים, במה שעלול לשמש תוקפים כדי להתפשט בתוך הארגון במהלך התקפת סייבר, ובמקרים מסוימים אף לבצע את הפריצה הראשונית לתוך הארגון.
מדובר בבעיה שמקורה בדרך בה תוכנן המנגנון על ידי מיקרוסופט, ששולח את השמות והסיסמאות לדומיינים באופן אוטומטי. צוות החוקרים של Guardicore Labs שאיתר את הפרצה, רכש מספר דומיינים אליהם נשלח המידע. זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע לדומיינים שמות משתמש וסיסמאות. בין התאריכים 16 באפריל עד ה-25 באוגוסט הגיעו לחוקרים מעל ל-372 אלף שמות משתמש וסיסמאות, מתוכם סיסמאות שדלפו מאפליקציות שונות כמו Outlook.
- מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
- סיד בהשתתפות חיים סבן גייס 9.5 מיליון דולר לסטארטפ אבטחת מידע ישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמית סרפר שגילה והוביל את המחקר, שימש בעברו כחוקר סייבר במשרד ראש הממשלה. בעבר הוא זכה לחשיפה עולמית לאחר שהיה החוקר הראשון לפתח חיסון כנגד תוכנת הכופרה NotPetya אשר תקפה מאות ארגונים ברחבי העולם וגרמה לנזקים המוערכים ביותר ממיליארד דולרים. בנוסף גילה חיסון כנגד מתקפת הכופרה Bad Rabbit שפגעה בחברות תשתית, תחבורה ושדות תעופה ברוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות. סרפר חשף גם מחקר שהיה ממוביליו, של תקיפה מתוחכמת על ספקיות סלולר בעולם שנמשכה מספר שנים בלי שהתגלתה ואשר חשפה מידע על מיליוני מינויים במטרה לעקוב באופן ספציפי אחרי אנשים בתפקידים רגישים.
חברת הסייבר Guardicore הוקמה על ידי דרור סלעי, פבל גורביץ' ואריאל צייטלין ומפתחת תוכנת הגנה למערכות ארגוניות בענן ובשרתים פנימיים עבור חברות בתחומי הפיננסיים, המסחר האלקטרוני והטכנולוגיה ובארגוני חינוך. החברה מעסיקה 350 עובדים ברחבי העולם.
מחברת מיקרוסופט נמסר בתגובה כי "החברה בודקת את הנושא ותנקוט צעדים מתאימים להגנה על ארגונים. כחברה, אנו מחויבים לגישה של שיתוף פעולה בתחום איומי הסייבר עוד לפני שהם הופכים לפומביים וזאת על מנת להפחית סיכון מיותר לארגונים. לצערנו, נושא זה לא דווח לנו לפני שצוות השיווק של החברה הציג אותו לתקשורת, כך שנודע לנו על הטענות רק היום".
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל...
- 1.שחר 28/09/2021 19:18הגב לתגובה זומאידך גיסא, קשה לדמיין חברה מסחרית שאינה משתמשת בתוכנת אקסצנ׳ג של מיקרוסופט
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
