גל הרשקוביץ
צילום: משרד האוצר

תקציב הביטחון יגדל, אבל - "צריך ועדה שתבחן את סדרי העדיפויות; צריך תוכנית התייעלות לצבא"

כך אומר גל הרשקוביץ, לשעבר ראש אגף התקציבים על רקע הגירעון הגדל בשל הגידול בתקציב הביטחון
הדס מגן | (10)

תקציב הביטחון מעיק על התקציב ויוצר גירעון גדול שיימשך גם לתוך 2025. הדרכים להימנע ממנו הם בעיקר הגדלת מסים, אבל יש פתרונות נוספים - תקציב הביטחון כולל שומנים רבים ולמרות שכעת זמן מלחמה והצבא מקבל כל מה שהוא צריך, לא נכון ולא הגיוני לאשר הוצאות פרמננטיות שישפיעו על השנים הבאות. לפני שעושים זאת, צריך לקצץ וכל חייל וכנראה כל אזרח יודעים שתקציב הביטחון מנופח ויש בו בורות שומן, לרבות הפנסיה התקציבית, פנסיית הגישור ועוד. עלייה בתקציב הביטחון תפגע בכולנו - דרך העלאת מסים ודרך פגיעה בשירותים החברתיים - חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד. לכן כבר חודשים רבים שהחשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג מקיים מעררכה מול הממשלה ומשרד הביטחון ודורש הקמת ועדה שתבחן את סדרי העדיפויות ותביא את הצבא להתייעל במקומות שאפשר. הוא חושש מאוד מגידול פרמננטי בתקציב הביטחון והוא לא לבד. 

"יש להפריד בין הצורך המיידי בהגדלת תקציב הבטחון, לבין הצורך הפרנמנטי". כך אומר גל הרשקוביץ, לשעבר ראש אגף התקציבים, וכיום בעלים של חברת סיטרין, בהתייחס לדיון הנוכחי סביב תקציב הבטחון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש להגדיל את תקציב הבטחון ללא הקמת ועדה שתבחן את הצרכים, ואילו אגף התקציבים מתנגד להגדלת התקציב  שלא על סמך המלצות ועדות.

לדברי הרשקוביץ, "כולנו מבינים שתקציב הביטחון יגדל, אך חלק מהגידול הדרוש הוא זמני,  וחלק הוא קבוע.  הדיון צריך להיות לכיוון הגידול הקבוע, כי הזמני הוא זמני וכולנו מבינים שאנו עכשיו במלחמה. 

"עניין נוסף זה היקף הגידול, כי ברור שזה יבוא על חשבון תקציב המדינה והשאלה באיזו מידה. עוד דבר שיש להתייחס אליו, זה הרכב התקציב:  האיומים גדלים ושונים היום, והם לא ייעלמו, ולכן  צריך להיות גם דיון לגבי ההרכב של התקציב בראייה ארוכת טווח. הרי ניתן להגדיל הכל מכל, אבל זה צריך להיבחן לא  בצורה של סלמי אלא על בסיס מסודר, שייבחן את האיומים העתידיים, סדרי העדיפויות, וההתייעלות, ולא בכל פעם לתת תוספת ללא ראייה כוללת. ראייה כוללת צריכה לבחון הכל: פנסיית הגישור, התייעלות, האיומים וסדרי העדיפויות, וזה צריך להיבחן במסגרת עבודת מטה מסודרת".

-אז גם אתה חושב שלפני שמגדילים את תקציב הבטחון, יש מקום להקים ועדה. 

"אני חושב שזה יהיה נכון להקים אותה. ועדה שתסתכל על כל הנושאים - גם הכלכליים וגם הבטחוניים וגם סדרי עדיפויות. לכן לבוא ולזרוק עכשיו התחייבויות ללא דיון כולל, זה לא נכון לעשות, אלא יש מקום להקים ועדה שתבחן הכל".  

למרות שקשה במצב הנוכחי לבחון צרכים עתידיים. 

"לגבי כל מה שנדרש כרגע -  אם זה חימוש, עוד כיפות ברגל, כל מה שנדרש כרגע - אלה לא יחכו לוועדה. אבל צריך להפריד בין המיידי לבין הצורך של תהליך ארוך הטווח וגם הצורך בתוכניות התייעלות ארוכות טווח, בהינתן שהמלחמה מסתיימת. צריך להסתכל  מה הצרכים לשנים הקרובות, אי אפשר לקבל החלטות בשליפה. זה דיון שבכל מקרה צריך להתקיים. 

"נקודת ההנחה היא שהתקציב יגדל פרמננטית, כי המציאות השתנתה. זו הנחת העבודה. אבל עדיין זה אומר שצריך לגבש תוכנית שלמה רב שנתית. לגבי התוכנית, הרכבת התקציב, זה צריך להיות בראייה רב שנתית ולא חד שנתית".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אבנר 13/05/2024 16:47
    הגב לתגובה זו
    לאחר גיוס כל החרדים לצבא, אפשר יהיה לשחרר אנשי קבע ולחזור לתקציב מוקטן.
  • 9.
    נטליה 13/05/2024 16:45
    הגב לתגובה זו
    יש לכפות שוויון בנטל על ההנהגה החרדית הארורה. כולם חייבים להתגייס: ערבים, חרדים, ימין ושמאל.
  • 8.
    סווינגר 12/05/2024 19:54
    הגב לתגובה זו
    ההיגיון הוא שיש להכשל עוד יותר, ובכך התקציב יתפח עוד ועוד. מדינה לעם מטומטם, זה מה שמגיע לנו. יש פה 5% בקושי שעושים שם טוב למדינה. כל השארבקושי בינוני. בהצלחה לדור העתיד (כמה חובות יש להם על הראש)
  • 7.
    מזרח תיכון חדש 12/05/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    גם כך חסרי היכולת ישבו לנו על הפנסיה השמנה ובדרך יעשו נזק לאיזה חברה בורסאית שנכנסו אליה ..
  • 6.
    אמונחטאפ 12/05/2024 17:30
    הגב לתגובה זו
    ראשית יש לבטל את תוספת הרמטכל שגנץ שדד בממשלה הקודמת של בנט
  • 5.
    שי 12/05/2024 17:00
    הגב לתגובה זו
    יאפשר חסכון משמעותי באנשי קבע. יש לפעול לשכנע את ראשי ההנהגה החרדית הארורה לפעול לטובת המדינה.
  • 4.
    המיידי 12/05/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    "צבא האלוהים" השאר יכול לחכות
  • 3.
    חברה אמריקאית בדקה בעבר התקציב והצבא חירבן על הדוחות (ל"ת)
    אפק 12/05/2024 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוחמים שגוייסו בצו 8 - עושים עבודות רסר בבסיס עורפי... (ל"ת)
    יש הרבה בזבוזים בצהל 12/05/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גל, אתה לא תוכל להוריד את הפנסיות, תוותר. (ל"ת)
    דני 12/05/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).