אמיר אביבי
צילום: ביז

"ישראל חייבת להגיב למתקפה האיראנית, לא בהכרח כאן ועכשיו"

כך אומר תא"ל במיל, אמיר אביבי, יו"ר תנועת הבטחוניסטים. לדבריו, משישראל הגיבה למתקפה האיראנית האגרסיבית בהצלחה, נשבר מחסום הפחד ומה הוא חושב על פעולה ברפיח?
הדס מגן | (17)
נושאים בכתבה איראן אמיר אביבי

"לא בטוח שישראל יכולה להרשות לעצמה לא להגיב למתקפה האיראנית", כך אומר תא"ל במיל, אמיר אביבי, יו"ר תנועת הבטחוניסטים, בהתייחס למתקפה האינטנסיבית של איראן אמש, בירי מאות כתב"מים.

לדברי אביבי, למעשה איראן מנהלת מלחמה מול ישראל מזה חצי שנה, "באמצעות הפרוקסים שלה: אם זה חמאס, אם זה החות'ים, ועכשיו באופן ישיר, כך שאנו במצב די הסלמתי. לגבי המתקפה הזו אני חושב שמבחינת האיראנים אפשר לסגור את האירוע ,וכל עוד  לא נגיב, הם לא ימשיכו".

וזה מה שנכון לעשות, לא להגיב?

"לא בטוח שאנו יכולים להרשות לעצמנו לא להגיב, והמדיניות האמריקנית מחריפה את הדילמה של ישראל. לישראל יש כאן הזדמנות היסטורית לטפל בגרעין האיראני ולתקוף את איראן,  אך כשהאמריקנים קוראים לנו לא להגיב ולעסוק בהגנה ולכנס את ה-7G למציאת פתרונות דיפלומטיים, זה לא ממש עוזר לישראל, מצד אחד האסטרטגיה שלנו אומרת,  שאנו רוצים קודם כל להכריע את חמאס. שמענו את הסירוב המוחלט של חמאס לדון בעיסקת חטופים , ובזה תם ונשלם הדיון ואנו צריכים להיכנס לרפיח, כך שיכול להיות שישראל תבקש מהאמריקנים, שיאפשרו לה חופש פעולה ברפיח, כנגד איפוק כלפי איראן".

אבל אי אפשר לנתק ביניהם: איראן אמרה הרי שאם ישראל תפעל ברפיח, היא תסלים. "בסוף ישראל תכריע את החמאס, כשניכנס לרפיח חמאס יוכרע .

"השאלה מה קורה אחרי זה: יש לנו עשרות אלפי מפונים ואנו לא יכולים להיות עם מציאות של חזיבאללה בדרום לבנון. ישראל תצטרך לקבוע מטרות ברורות, ואחרי רפיח לקבוע את המדיניות לגבי לבנון,  ואז השאלה מה עושים עם האיראנים ."ישראל לא חייבת להגיב באופן מיידי. היא יכולה להגיב בפעולה חשאית, ולכך לרתום את האמריקנים. יש פה הרבה אופציות והן יישקלו בכובד ראש. יש שאלה אם ישראל רוצה לפתוח חזית נוספת מלבד עזה, ופה יש הרבה שיקולים: של כוחות, תשומת לב וסדר עדיפויות. בכל מקרה, זה יהיה בעייתי מאוד אם ננרמל ירי מאיראן".

למרות כל אלה, אומר אביבי, הדבר החיובי בעקבות המתקפה האיראנית אמש, הוא שבירת מחסום הפחד. "כבר חודשים שאנו דנים בשאלה מה יהיה אם איראן תתקוף. אז עכשיו זה קרה, איראן תקפה אותנו עם הרבה יכולות,  והצלחנו לסכל את המתקפה. זה מעלה את סף הבטחון שלנו, וגם אם לא נשיב מחר בבוקר, שעון החול למתקפה על הגרעין האיראני החל. זה מסר  גם לארה"ב, שהדבר בר ביצוע ונכון לשקול תגובה, ואם זה לא יקרה עם הממשל הזה, אולי עם הממשל הבא.

"העמדה האמריקנית שבכל דרך לא רוצה עימות, מערערת את היציבות הגלובאלית ובהחלט יכולה לעודד את הסינים והרוסים וגם את האיראנים במובן הזה, להיות יותר אגרסיביים כל אחד באיזור שלו: טייוואן,  רוסיה, אוקראינה, ואם זה הפעילות האיראנית במזרח התיכון. ליציבות הגלובאלית ההתנהלות האמריקנית היא לא בגדר חדשות טובות, אך אולי השגנו משהו חשוב, שתשומת הלב הוסטה לאיראן, כך שיהיה לנו מרחב פעולה גדול יותר ברפיח".

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נתניהו לא בנוי להחלטות גדולות. רק למסמוסים. (ל"ת)
    צרי 15/04/2024 06:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מי זה 15/04/2024 03:38
    הגב לתגובה זו
    כמה כמה חיסלו ה"חץ" ה"שרביט" וחבריהם.מה קצב האש וכמה סוללות.מה אם חברי קואליציית הברית לא הייתה עוזרת למעצמה הים תיכונית שנשלטת בידי בוגדי ה64..מילים כמו חול ותקציב בידי הגזלנים החרדים..
  • זהירות, בוט איראני (ל"ת)
    שי 15/04/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ביבי הרגיז את ביידן 14/04/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
    מחדליהו הרגיז את ביידן על שטויות של בן גביר ולכן אין לנו שותף אסטרטגילפעולה נגד הגרעין האיראני.
  • לא קשור 14/04/2024 22:39
    הגב לתגובה זו
    פשוט ביידן זה אותו חומר של הקפלניסטים... העיקר שקט ופוליטיקה
  • 10.
    בת אל 14/04/2024 17:19
    הגב לתגובה זו
    המתועבים בוזזים את קופת המדינה בזמן מלחמה ומסרבים לשירות צבאי!!
  • בוט איראני (ל"ת)
    שי 15/04/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
  • בת אל* 14/04/2024 22:40
    הגב לתגובה זו
    גם כשלא קשור. משועממת תמצאי עיסוק
  • 9.
    איזהו גיבור? 14/04/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
    היחידים בעולם שיכולים לספוג מתקפה כל כך גדולה על אדמתנו ולבחור בצורה אסטרטגית מתי להגיב. רמז- לא צריך להגיב מיד. לתת לאיראנים להתבשל הרבה יותר זמן ממה שהם בישלו אותנו. בינתיים, להמשיך באיומים ולהפחיד אותם
  • 8.
    מאיר 14/04/2024 17:01
    הגב לתגובה זו
    לא לקפוץ לפני הפוץ נתניהו . אסור לבנות על האינטרסים המושחתים שלו . יש הזדמנות לחזור ולשתף פעולה עם ארה"ב של בידן עם צרפת ואנגליה, סעודיה וירדן שהרי האינטרסים שלהם חופפים לשלנו בנושא האירני . המנוף אדיר וחובה לנצל את המומנטום .
  • 7.
    gbh 14/04/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
    נמאס לשמוע את על זבי החותם שמברברים את עצמם לדעת והכל בכדי להרוויח עוד כסף מלשבת ולפטפט
  • 6.
    בדיחה של מומחה (ל"ת)
    אלון 14/04/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מאייר 14/04/2024 16:29
    הגב לתגובה זו
    כבר דיברתי בתכוף לאירוע באוקטובר על תהליך ה SWOT ואמרתי שבפנינו חולשות חוזקות איומים והזדמנויות ,והתגלינו במערמוינו בחולשתינו ,וזה היה ברור ,והתקשורת הציפה את עניין החטופים ונתנו רמקול לחברים וסתם שופר אנטי ממשלתי ואנטי מדינת ישראל ,והאויב ניצל זאת והקשיח את התנאים ,וניצלנו זאת לעשות קצת ניקיון בעזה אבל לא מספיק כי אנחנו בשאלת רפיח וצריך למצות את התהליך ,לבי עם משפחות החטופים וזה קורע לב אבל ראיתם את הנייה גם הוא נקרע אבל מפגין חוזקה ,ואנחנו מנפנפים בחולשתינו ,וכעת לענין האירני יש לנו הזדמנות חד פעמית לתקוף את מתקני הגרעין עם לגיטימציה ענקית בעקבות המתקפה שלהם עלינו אבל כרגיל במחוזיתינו התקשורת השלילית משפיעה ומקבלי ההחלטות אצלינו מושפעים ,ונראה כעת את מבחנם כמנהיגים
  • 4.
    יכולה גם יכולה אמיר, פשוט שב ותביט סביב בשנים הקרובות (ל"ת)
    העורב 14/04/2024 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לוחם 14/04/2024 16:06
    הגב לתגובה זו
    ישראל חייבת להגיב בחלון זמן קצר ובמטרה איכותית שתכאיב לממשל האירני. למשל מפעל ליצור טילים
  • 2.
    ירושלמית 14/04/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
    פיו לא הפיק מרגליות. לא עתה ולא בעבר. תא"ל במיל. מטבע עם כוח קנייה דל.
  • 1.
    ג'ק 14/04/2024 14:57
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את ריבונותנו בצפון ובעוטף .להחזיר את החטופים . להחזיר את ההרתעה . במקביל לשכנע את ביידן וראשי המעצמות הידידות להפציץ ולהרוס את אתרי הגרעין ויצור הטילים עכשיו לפני שיהיה מאוחר .
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).