האם הריבית תרד מחר? אלה השיקולים המרכזיים בעד ונגד הורדה
האם הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תחליט מחר להוריד את גובה הריבית במשק? אם השאלה הזאת הייתה נשאלת לפני מספר שבועות כנראה שהתשואה הייתה "כן" ברור, אבל כעת זה בכלל לא בטוח.
רמת האינפלציה במשק נכנסה בחודשיים האחרונים לתוך היעד של בנק ישראל (עומדת על כ-2.5% ב-12 החודשים האחרונים ופחות מ-2% בששת החודשים האחרונים) אבל, מנגד, נרשמה עלייה חדה בשער הדולר מול השקל לאחרונה, התנודתיות בשווקים קפצה, המשק חזר לצמוח בקצב יפה ושיעור האבטלה נמוך יחסית, יש את הסיכונים הגיאו-פוליטיים ואיך אפשר לשכוח את הגירעון הממשלתי שממשיך להיות גבוה.
האג"ח הממשלתיות השקליות רשמו ירידות של עד 0.8% היום לקראת הודעת הריבית מחר ולאחר ירידות שנרשמו באג"ח של המימשל האמריקאי בסוף השבוע. התשואה על הסדרות הקצרות (מח"מ של עד 3 שנים) עלתה לכ-4.06%-4.08% והתשואות בארוכות טיפסו עד ל-5.09%.
עקום המק"מ מגלם כיום עוד 2-3 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה לרמה של 3.75% עד 4% בעוד שנה. כעת בשוק נותנים הסתברות של כ-30% בלבד להורדה מחר, לעומת כ-65% לפני כשבוע.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, כותב בסקירתו השבועית כי "בנק ישראל אמור להוריד את הריבית השבוע במסגרת הגישה שלו לבצע הורדות ריבית בצורה מדורגת ומתונה. הנתונים היבשים תומכים בכך. האינפלציה נמצאת בתוך היעד (2.5%). אינפלציית הליבה, ללא מזון, פירות וירקות ואנרגיה, עומדת על 1.9%. הקצב השנתי של האינפלציה ב-3 ו-6 החודשים האחרונים מנוכה עונתיות עומד על 1.5% ו-1.9% בהתאמה. גם אם בנק ישראל יחליט הפעם לא להוריד את הריבית, הוא לא צפוי לשנות את מדיניותו אלא רק לדחות את המשך הורדות הריבית. השוק כבר נערך לתוואי מתון יותר של הורדות ריבית כפי שמשתקף בעלייה בציפיות לריבית בעוד שנה".
עוד הוא כותב כי "אי הורדת ריבית יכולה להקטין סיכון לתנודתיות בטווח הקצר, אך היא מגבירה אותו לטווח ארוך יותר. המשך החזקת ריבית גבוהה על רקע קשיים פיננסיים של מגזרים שונים במשק שהוחרפו בתקופת המלחמה מגדילה סיכון להרעה בכלכלה. האטה משמעותית או אף מיתון בכלכלה עלול להוביל לפיחות מהיר של השקל, זאת כאשר יכולת להפעיל מדיניות מוניטארית ו/או פיסקאלית מרחיבה בתנאים אלה תהיה מוגבלת".
כלכלני הפועלים מציינים בסקירה שפרסמו היום כי "הסיכוי להפחתת ריבית מחר פחת – מעבר לגורמים העולמיים שמרחיקים את הפחתות הריבית בעולם, בישראל עלה סיכון האינפלציה בשל הפיחות בשער השקל וכן הרעה משמעותית במצב הפיסקאלי. אם מחפשים טיעונים שתומכים בהפחתת ריבית, אז אלו בעיקר מתבססים על ירידה מהירה באינפלציה בחודשים האחרונים, אם כי אלו הושפעו במידה רבה מהשפעות קצרות טווח של המלחמה. שיקול נוסף שתומך בהפחתת ריבית הוא סיוע לממשלה לגלגל את החוב בריביות נמוכות יותר, זה אמנם שיקול לגיטימי אך ריבית נמוכה שלא תואמת את סיכון המשק ולחצי האינפלציה עשויה להביא להתללה נוספת של עקום התשואות".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 6.בר 08/04/2024 09:01הגב לתגובה זוריב בית
- 5.ימית 08/04/2024 03:04הגב לתגובה זוכמובן שכן בתנאי שתנאי השוק יאפשרו ובכפוף להחלטתו כלכלנית במקצועי ומומחית, מאוניברסיטה ידועה בארץ.
- 4.הנגיד הזה מחכה לארה״ב , הוא נגרר בכל המדיניות שלו, 07/04/2024 23:37הגב לתגובה זוהנגיד הזה מחכה לארה״ב , הוא נגרר בכל המדיניות שלו, העלה את יתרות המט״ח בזמן מלחמה ויבוא צבאי, ועם שע״ח גבוה. אולי עשה זאת אף בכוונה, להצדיק את אי הפחתת הריבית. איפה סטנלי פישר.
- 3.אוהד 07/04/2024 23:00הגב לתגובה זוכאן . להורדה הקודמת היתה מטרה פסיכולוגית להחזיר ביקושים ולשדר שהריביות בדרך למטה
- 2.ברכה 07/04/2024 20:33הגב לתגובה זוגם תמריץ צמיחה וגם עזרה לאזרחי ישראל בעידן ממשלה מנותקת ומשותקת .
- 1.אורטל 07/04/2024 20:18הגב לתגובה זועד שיש ריבית נורמלית בפיקדונות, תנו להנות מזה עוד קצת.. ובתקווה מחירי הדיור גם יקבלו קצת שפיות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
