אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל
דוחות

הסיבים עשו טוב לפרטנר: ההכנסות ירדו מעט, אך היא עברה מהפסד לרווח

החברה רשמה ירידה של 3% בהכנסות והציגה ירידה בכמות מנויי הטלוויזיה והסלולר, אבל עברה מהפסד של 100 מיליון שקל לרווח של 163 מיליון בזכות הסיבים האופטיים, שגייסו עוד 82 אלף מנויים

איציק יצחקי |

הרווח הנקי של פרטנר פרטנר 1.4% בשנת 2023 עמד על 163 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של 100 מיליון שקל שנה קודם (בעיקר בשל הכרה בהפסד מירידת ערך במוניטין בסוף השנה). נראה כי הכניסה לשוק הסיבים האופטיים עשתה טוב לחברה. מצבת מנויי הסיבים הסתכמה ב-369 אלף בסוף שנת 2023, עם שיא שנתי בגיוס מנויים - 82 אלף. כיום, רשת ה-5G של החברה מכסה כ-70% מהאוכלוסייה. גם ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר עלתה ועמדה בנטרול דמי קש"ג ב-42 שקל, גידול של 3 שקלים לעומת 2022.

התוצאות העיקריות:

ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (קישור גומלין) הסתכמו ב-2.97 מיליארד שקל, ירידה של כ-1.7% בהשוואה ל-3.022 מיליארד שקל בשנת 2022 (גם ללא הנטרול יש ירידה, הכנסות של 3.347 מיליארד שקל, שינוי של כ-3% בהשוואה ל-3.463 מיליארד שקל בשנת 2022). הירידה נבעה מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כתוצאה מהפחתת תעריפי הקש"ג באמצע יוני 2023.

ההכנסות משירותים בנטרול דמי קש"ג הסתכמו ב-2.439 מיליארד שקל, גידול של כ-2% בהשוואה ל-2.388 מיליארד שקל בשנת 2022, שהושפע ברבעון הרביעי מירידה מהכנסות משירותי נדידה כתוצאה מהשפעות המלחמה. ללא הנטרול, הסתכמו ההכנסות משירותים ב-2.816 מיליארד שקל, ללא שינוי מהותי בהשוואה ל-2.829 מיליארד שקל אשתקד.

ההכנסות מציוד הסתכמו ב-531 מיליון שקל, ירידה של 16% בהשוואה ל-634 מיליון שקל בשנת 2022, שהושפע מירידה במכר ציוד קצה ברבעון הרביעי כתוצאה מהפגיעה ברציפות התפקודית במשק עקב המלחמה.

לעומת זאת, הרווח התפעולי הסתכם ב-264 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של 6 מיליון שקל בשנת 2022 (שנבע מהכרה בהפסד מירידת ערך מוניטין ברבעון הרביעי של שנת 2022). להערכת החברה, הרווח בשנת 2023 הושפע בעיקר מעלייה בעלויות התקנות סיבים שהחלו להירשם כהוצאות ואינן מהוונות להשקעה ומירידת ערך שהוכרה בגין ציוד מדף המשמש לפריסת סיבים והסתכמה בכ-15 מיליון שקל.

ה-Adjusted EBITDA הסתכם ל-1.052 מיליארד שקל, ללא שינוי מהותי בהשוואה ל-1.057 מיליארד שקל בשנת 2022.

תזרים המזומנים הציג שיא של 6 שנים והסתכם ב-143 מיליון שקל, עלייה של 4% בהשוואה ל-137 מיליון שקל בשנת 2022.

לגבי המנויים: כאמור, מצבת מנויי הסיבים האופטיים הסתכמה ב-369 אלף בסוף שנת 2023, עם שיא שנתי בגיוס מנויים - 82 אלף, 16 אלף מתוכם ברבעון הרביעי. משקי הבית בבניינים המחוברים לתשתית הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר הסתכמו ב-1.063 מיליון בסוף שנת 2023.

קצב חבילה ממוצע למנוי סיבים ממשיך במגמת עלייה ועמד על 639 מגה בסוף שנת 2023. מצבת מנויי אינטרנט הסתכמה ב-439 אלף בסוף שנת 2023. כ-84% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. מצבת מנויי טלוויזיה הסתכמה ב-207 אלף בסוף שנת 2023, ירידה של שלושת אלפים מנויים ברבעון הרביעי ושל 13 אלף מנויים בשנת 2023, לאור המשך מיקוד החברה בחבילות ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מצבת מנויי הסלולר של החברה הסתכמה בכ-2.644 מיליון בסוף שנת 2023, ירידה של כ-11 אלף מנויים ברבעון הרביעי ושל 100 אלף מנויים בשנת 2023 (77 אלף מתוכם מנויי פריפייד). הירידה נובעת מהחלטה אסטרטגית של החברה להתמקד בחבילות ערך, שמוכיחה את עצמה: למרות הירידה, מדדי רווחיות המגזר שמרו על יציבות: רווח תפעולי של 284 מיליון שקל ב-2023, בהשוואה ל-286 מיליון שקל ב-2022; ו-EBITDA של 692 מיליון שקל ב-2023, בהשוואה ל-695 מיליון שקל ב-2022.

אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "פרטנר של סוף 2023 טובה משמעותית מזו של תחילת השנה ואנחנו ממשיכים להשתפר ומרוצים מהתוצאות שלנו. לצד זאת, אנחנו חלק ממדינת ישראל שנמצאת במלחמה לא פשוטה מזה חמישה חודשים. מאות עובדים שלנו גויסו ומגויסים למילואים, חלק מהלקוחות שלנו מפונים מבתיהם ולכן חלק ניכר מהפעילות שלנו היא סביב המלחמה ולמען המדינה וכוחות הביטחון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?