וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

גם באפט מפסיד לפעמים - פאראמאונט נפלה ב-85% מהשיא - האם זאת הזדמנות לקנייה?

וורן באפט ידוע בבחירת המניות שלו שהביאה ביצועי יתר על השוק על פני השנים; אבל גם באפט לפעמים מפספס, ופאראמאונט היא דוגמא לכך; האם יש שם הזדמנות?
רוי שיינמן | (5)

וורן באפט הוא משקיע אגדי. השוקי המניות. הוא ייצר במעל 60 שנות השקעה תשואה של רבבות אחוזים. ברקשייר האת'אווי, בשליטתו דרכה באפט משקיע, מייצרת תשואה עודפת מול המדדים הנבחרים (רוב הזמן, אך לא תמיד). השיטה של באפט ושותפו ז"ל מאנגר היא בחירת מניות ערך.

בין ההשקעות הבולטות והמצליחות בתיק של ברקשייר תוכלו למצוא את אפל APPLE וקוקה קולה COCA COLA .

אבל מסתבר שגם באפט טועה. ככה קרה עם מניית פאראמאונט PARAMOUNT GLOBAL , חברת הפקות שהיום עיקר הפעילות שלה הוא משירות הסטרימינג פאראמואנט פלוס, שמאז השיא בתחילת 2021 כבר ירדה ב-85%.

מניית פאראמאונט ב-12 החודשים האחרונים

מניית פאראמאונט ב-12 החודשים האחרונים

למה פאראמאונט ירדה ככה?

רוב הקריסה במנייה של פאראמאונט התרחשה במספר ימים ספורים במרץ 2021 - אז החברה, שעוד הייתה רשומה כ-ViacomCBS, הודיעה על הנפקת מניות חדשות בהיקף של 3 מיליארד דולר כאשר רוב הסכום יועד להשקעה בשירות הסטרימינג החדש. דילול ערך המניות של משקיעים קיימים הוא דבר שלרוב מביא לנפילה של מניות, וכך בדיוק קרה גם כאן.

בנוסף, אנליסטים רבים הורידו את הדירוג שלהם למניה, כאשר הרבה אנליסטים חשבו שהגידול של מעל ל-650% ברווחים של החברה ב-12 החודשים שהתחילו במרץ 2020 היה מנופח מדי. כמובן שהגידול העצום במספרים נבע בעיקר מהעובדה שהרבה מאוד אנשים היו תקועים בבתים שלהם ולכן צרכו הרבה יותר תוכן, אבל האנליסטים זיהו שזוהי לא מגמה שהולכת להימשך גם בעתיד.

ואם זה לא מספיק גרוע, המנייה קיבלה דחיפה נוספת כלפי מטה - אחת המשקיעות הגדולות של החברה, קרן ההשקעות Archegos, הייתה מצויה בהפסדים די גדולים באותה תקופה. הבנקים המושקעים בקרן לחצו עליה להנזיל השקעות בהיקף של 20 מיליארד דולר, ולרוע מזלה של פאראמאונט גם היא הייתה באותה קבוצה.

למה באפט אוהב את המניה?

ברקשייר נכנסה לפוזיציה בפאראמאונט ברבעון הראשון של 2022 (מאז המנייה ירדה במעל ל-50%) והיא אפילו הגדילה את הפוזיציה בארבעת הרבעונים העוקבים. ברקשייר מחזיקה כיום ב-15% מהמניות כאשר סכום ההשקעה עומד על בערך 1.3 מיליארד דולר. 

כשמנסים לחשוב מה באפט אוהב במנייה הזאת, התשובה הראשונה שעולה לראש היא את המחיר. פאראמאונט נסחרת כיום במכפיל רווח עתידי של 11, כאשר ברוב התקופה בה ברקשייר רכשה מניות שלה היא נסחרה במכפיל של מתחת ל-16.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל למעשה, באפט בכלל לא אוהב את המנייה, לפחות לפי איך שהוא מדבר עליה - בראיון לרשת CNBC בחודש אפריל האחרון הוא נשאל על ההשקעה, והוא השיב ש"סטרימינג זה לא עסק כל כך טוב", והוסיף ש"עד כה הם מצליחים למשוך מנויים חדשים, אבל הם עושים את זה במחירים נמוכים מדי". המראיינת לחצה על באפט ואמרה לו שהוא נותן סיבות רק למה לא להשקיע במנייה, לכך השיב: "טוב, נראה מה יהיה". לפי התגובות האלה של ברפט בראיון, ההערכות בשוק הן שבאפט עצמו בכלל לא קיבל את ההחלטה להשקיע בחברה, אלא אחד ממנהלי ההשקעות שלה: טוד קומבס או טד וושלר.

האם יש הזדמנות קניה?

ללא קשר למי קיבל את ההחלטה לרכוש את המניה, פאראמאונט היא "מניית וורן באפט" מאחר והיא חלק מהתיק של ברקשייר שהיא גם בעלת המניות הכי גדולה בחברה, ולהשקיע בעקבות משקיעים מצליחים היא אסטרטגיה שלא מעט משקיעים נוקטים בה. כמו שראינו, המחיר של פאראמאונט נראה אטרקטיבי על הנייר, ולמען האמת שגם התוצאות שלה משתפרות - ברבעון השלישי של 2023 החברה הציגה עלייה של 71% ברווח למניייה לעומת הרבעון המקביל, והמנכ"ל, בוב באקיש, אמר שהוא "צופה גידול משמעותי ברווחים ב-2024".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שכח את החוק הראשון והשני (ל"ת)
    ירון 14/01/2024 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי 14/01/2024 04:33
    הגב לתגובה זו
    מילה נכונה
  • 3.
    תודה על ההמלצות השבועיות, (ל"ת)
    אורן 13/01/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יחזקאל 13/01/2024 07:16
    הגב לתגובה זו
    מספיק להצליח בגדול ב 80 אחוז וזה יכול להביא לרווח נאה גם אם 20 אחוזים הפסידו
  • 1.
    בקרוב 12/01/2024 23:07
    הגב לתגובה זו
    בתירוץ להחזרת החטופים כאילו שאכפת לו מהם. המדינה עסוקה בהחזרת האגו שלה אחרי שסוס וחמור ניצחו טנק . וילד בן 16 לקח בשבי בת 28. ואז הלחימה תפסיק בכל החזיתות כולל תימן ההזויה וכיל תקפוץ 10% ביום אחד והבורסה תעלה . אמנם תמיד תהיה כמו הפרצוף של ממשלת ישראבלוף שקר ומרמה . אבל תהיה הזדמנות למכור הכל ולא להשקיע פה שקל ולא לקנות גם דירה פה. ביבי וחבורת הזבל שלו הביאו רק הפסדים כל אזרח פה אומלל
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.