רדקום: הכנסות שיא ברבעון השלישי. הרווח הנקי עלה ל-2.4 מיליון דולר
ההכנסות של חברת רדקום רדקום (נאסד"ק: RDCM), שעוסקת בפתרונות מבוססי ענן לתובנות רשת חכמות עבור ספקיות תקשורת הנמצאות בתהליך מעבר ל-5G, הגיעו לשיא ברבעון השלישי - 13.2 מיליון דולר (יותר מצפי האנליסטים שעמד על 12.72 מיליון דולר). זהו הרבעון 17 ברציפות של צמיחה בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה. ההכנסות ברבעון השלישי אשתקד עמדו על 12 מיליון דולר.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון השלישי הסתכם ב-2.4 מיליון דולר או 15 סנט למניה בדילול מלא (מעל צפי האנליסטים שעמד על 9 סנט), בהשוואה לרווח נקי על בסיס Non-GAAP של מיליון דולר או 6 סנט למניה בדילול מלא ברבעון השלישי של 2022.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP לתשעת החודשים הסתכם ב-6.3 מיליון דולר, או 40 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס Non-GAAP של 1.6 מיליון דולר, או 11 סנט למניה בדילול מלא לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022.
נכון ליום 30 בספטמבר 2023, היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בנקאיים לזמן קצר בהיקף של 78.6 מיליון דולר, ללא חוב. החברה שואפת להגיע להכנסות שנתיות של 50 מיליון דולר.
- אלוט חותמת על חוזה עם ספק תקשורת בשווי עשרות מיליוני דולרים
- אלוט: ההכנסות עלו ב-6% ל-23 מיליון דולר - מעל הצפי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אייל הררי, מנכ"ל רדקום, ציין כי: "אנו מדווחים על שיא בהכנסות הרבעוניות של 13.2 מיליון דולר, גידול של 10% בהשוואה לרבעון המקביל, וצמיחה של 17 רבעונים ברציפות בהשוואה לתקופה המקבילה, המהווים המשך המומנטום העסקי החיובי שאפיין את החציון הראשון של השנה. הצוות החזק שלנו הוביל לביצועים פיננסיים טובים, עם צמיחה בהכנסות ושיפור הניתן למדידה בשורה התחתונה.
"אנחנו מאמינים שהצמיחה בהכנסות ושיפורי הרווחיות ברבעון הרביעי של 2023 ימשכו ויתרחבו לתוך שנת 2024, מכיוון שאנו מספקים למפעילים ניתוחים מבוססי בינה מלאכותית במטרה להבטיח חווית לקוח מצוינת. זה גם מחזק את התחזית העסקית שלנו לכך ש-2023 תהיה שנה רביעית ברציפות בה תציג החברה צמיחה, ותהפוך לראשונה, מאז היווסדה, לחברת תוכנה בסדר גודל בינוני.
עוד הוא הוסיף: "ההתקדמות שאנו מציגים באסטרטגיה העסקית ובמכירות משקפת את הערך הקיים בטכנולוגיה המתקדמת שלנו ואת חוזקם של עסקי החברה. לכן, אנחנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו לשנת 2023 לטווח של 53-50 מיליון דולר".
- 2.ככה בדיוק משחקים במניות של חברה קטנה (ל"ת)ביל ג. 08/11/2023 18:54הגב לתגובה זו
- 1.לא יעבדו עליי 08/11/2023 16:04הגב לתגובה זוהחברה הפסידה 281 אלף דולר הרבעון. Gaap Non gaap רווח 2.4 מיליון דולר

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?