רונן בכור בול מסחר
צילום: יחצ

מחזיקי האג"ח של בול מסחר רוצים לקחת את השליטה - בחברה מסרבים ותוקפים את מחזיקי האג"ח: "פוגעים בחברה"

מחזיקי האג"ח ביקשו אתמול לקבל 100% ממניות החברה וגם לפרוס את תשלומי החוב בתמורה לריבית שנתית של 15%. רונן בכור ואדוה עשור לא מוכנים לשמוע על העברת המניות, מציעים ריבית של 9% ותוקפים את מחזיקי האג"ח: "מושכים זמן ופוגעים בחברה". והטיעון המוזר של החברה: "חדלות הפירעון של החברה - תזרימית בלבד", אבל הרי בדיוק כך קרסו הרבה חברות אחרות
נתנאל אריאל | (4)

חברת האשראי החוץ בנקאי בול מסחר 0%  היא החברה השניה של רונן בכור שמגיעה להסדר חוב. 2004 הייתה זו אלוני מסחר שהגיעה להסדר חוב וכעת זה קורה לו שוב. בול מסחר עוסקת בתחום ניכיון צ'קים - אותו תחום שבו עסקו יונט קרדיט וגיבוי אחזקות שקרסו אחרי המעילות שהתגלו בהן, וזאת לצד מתן אשראי לנדל"ן.

בכור לא מוכן כעת לוותר על השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי בול מסחר. במכתב ששיגרו עורכי הדין של בול, הם דוחים את בקשת מחזיקי האג"ח מאתמול להעביר לידיהם 100% ממניות החברה בתמורה להסכמתם לדחות את מועדי פירעון האג"ח וגם את הבקשה של מחזיקי האג"ח לקבל תשואה שנתית של 15% (שתחולק מדי רבעון). בחברה מוכנים לשלם רק 9% בתמורה לדחייה.

אבל אם 15% משקפים איכשהו תשואה למשקיעים שמוכנים לקחת על עצמם סיכון של חברה בהסדר חוב, כשבדרך הם כנראה מאבדים חלק מההשקעה שלהם, אז בחברה מוכנים לתת 'רק' 9%, ואפשר למצוא עוד לא מעט חברות בבורסה עם תשואה כזו. בתשואה כזו המשקיעים כבר היו מעדיפים להשקיע בחברות אחרות ובעצם הם לא באמת מקבלים פיצוי על הסיכון הגדול שיש להם.

ובכל זאת, בחברה רואים את זה אחרת ומעלים טיעון מוזר. בתגובה להצעת הסדר החוב מצד מחזיקי האג"ח הם טוענים כי "חדלות הפירעון של החברה הינו תזרימי בלבד" (הטעויות בעברית במקור). אבל לא ברור איך הטיעון הזה רלוונטי - יש לא מעט דוגמאות לחברות שהסתבכו והגיעו להסדר חוב בגלל בעיות תזרים. בעיות תזרים זו למעשה אינדיקציה הרבה יותר טובה מאשר דוחות רווח והפסד למצב החברה. חברות שלא הצליחו לייצר לעצמן תזרים נפלו. זה כמו שקבוצת כדורגל תדאג להתקפה טובה אבל תשכח לשים שוער בשער.

אז בחברה יכולים להגיד "אם תוותרו לנו אז בעתיד יהיה בסדר". הנקודה היא שמחזיקי האג"ח איבדו אמון בחברה ולא רוצים להגיד את זה, ומבחינתם - בצדק. בכל מקרה, בחברה מציינים שעל פי הסדר החוב בול מסחר בעצם תשלם למחזיקים את כל הכסף בחזרה בתוספת הריבית עד סוף שנת 2027, במקום תוך שנה. בול הצליחה לפרוע חצי מהחובות שלה לבנקים ובינתיים נשארו לה חובות בהיקף של 85 מיליון שקל (57 מיליון בסדרה א' ועוד 28 מיליון בסדרה ב'). אג"ח סדרה א' (מח"מ 0.77) נסחרת כעת בתשואה של 16%. אג"ח סדרה ב' (הארוכה יותר עם מח"מ 1.78) נסחרת בתשואה של 21%. מניית החברה צללה ביותר מ-90% מאז ההנפקה והיא נסחרת כעת לפי שווי של 10 מיליון שקל בלבד. 

כזכור, בול מסחר נכשלה במו"מ מול צחי אבו שהיה עשוי לחלץ אותה מהבוץ, כאשר הוא רצה לרכוש 33% מהחברה, וזו נאלצת ללכת להסדר חוב לאחר שלא שילמה את התחייבויותיה למחזיקי החוב בסוף חודש יוני האחרון. לדברי בעלי החוב "החברה אינה עומדת ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה ולמחזיקי אגרות החוב קמה עילה כי ינתן כנגד החברה צו לפתיחת הליכים". עוד טוענים מחזיקי אגרות החוב כי המו"מ מול בכור "לא הניב הצעת הסדר ראויה מצד בעל השליטה או החברה" וכי הם רוצים להגיש לבית המשפט הצעה ללא הסכמת החברה. 

בכור דוחה את הדברים וטוען כי למרות שהחברה שיתפה פעולה עם מחזיקי האג"ח "במשך למעלה מחודשיים" וטוען כי מחזיקי החוב הביאו הצעה להסדר חוב "רק בחלוף חודשיים, למרות שהחברה הבהירה שהזמן שחולף פוגע פגיעה אנושה בנכסי החברה". בכור אף מאשים את מחזיקי החוב כי הם גורמים ל"לקוחות החברה לנסות ולנצל את חולשתה של החברה ולא לשלם את ההלוואות שניתנו". במילים אחרות - הבעלים של החברה, רונן בכור, מאשים את מחזיקי החוב בפגיעה בחברה. לא פחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בכור ובשור גם טוענים כי מאחר שיש לחברה הון עצמי חיובי של 45 מיליון שקל וכי חדלות הפירעון היא 'רק' תזרימית - לדעתם דרישת מחזיקי החוב לקבל את מניות בעלי השליטה "לא יכולה להתקבל לא בבית משפט ולא באף מקום אחר".

בכור גם לא מוכן לקבל את הרמז שנתנו מחזיקי החוב לפיהם "אם הוא יציע" להמשיך לעבוד בחברה זה יהיה רק תמורת הקצאת מניות. בנוסח הסדר החוב שהוא מציע הוא אומר כי הוא "מתחייב" לעבוד בחברה במשך שנה וחצי לפחות.

בחברה גם רוצים לקבל פטור מכל אחריות משפטית לקריסה של החברה. לדבריהם, אם החברה תחזיר 80 מיליון שקל מתוך החובות (קרן וגם ריבית) כל נושאי המשרה בחברה יהיו פטורים מאחריות משפטית, כאשר לחברי הדירקטוריון יהיה פטור מיידי מאחריות. מחזיקי החוב לא התייחסו לסעיף כזה בהסדר החוב ובחברה כועסים על כך וזאת כאשר הם טוענים שהם "מילאו את תפקידם כנדרש ועל פי כל דין". לדעתם, לא מדובר בכישלון אישי של מנהלי החברה אלא "המצב אליו נקלעה החברה נובע אך מסיכון עיסקי בענף בו פועלת החברה" ומוסיפים ש"הדרישה שנושאי המשרה יעבדו עבור החברה לאורך כל תקופת ההסדר ומנגד עשויים להיגרר לבית משפט ולנהל הליכים ארוכים העדרו המוחלט של סעיף פטור לא רק שאיננו מקובל אלא שמקורו באבסורד".

בדוחות שפרסמה בול מסחר היא הציגה כמובן דוחות חלשים. החברה רשמה תזרים מזומנים שלילי של 43 מיליון דולר ועברה להפסד של 45 מיליון שקל; עלויות המימון הסתכמו ב-40 מיליון שקל והיא הכניסה רק 5.8 מיליון שקל, נפילה של 55%.

על פי הדוחות, 192 מיליון שקל, שהם 77% מתיק האשראי של החברה, נמצא בסיכון לאי החזר (מתוך 248 מיליון). לפני שנה אחוז הכסף בסיכון שעליו דיווחה החברה עמד על 10% בלבד מהתיק. החברה מנסה לצמצם את העלויות ושלומי יעקובי, סמנכ"ל הכספים, פרש מהחברה, כאשר זו גם מנסה לצמצם את עלויות המשרדים שלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יריב 08/09/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה חלבה מספיק משכורות מבעלי החוב. מעכשיו שיעבדו תמורת אופציות כדי שיראו ביצועים. אחרת, בעלי החוב יביאו מישבו אחר לנהל את הבלגן שהבעלים הקודמים השאירו.
  • 3.
    בעלי אגח. זה הפשע הרבה יותר. מבעלי החברה כספי ציבו 07/09/2023 18:01
    הגב לתגובה זו
    בעלי אגח. זה הפשע הרבה יותר. מבעלי החברה כספי ציבור נתנו. לאדם שכבר דפק משקיעים
  • 2.
    על מי אתם עובדים 07/09/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    כשלא מוחקים הלוואות שלא תקבלו חזרה בחיים, אין הכרה בהפסד ואין ירידה בהון. אבל אם 77% מהנכסים שלכם בסיכון שלא יוחזרו, זה נשמע שההון העצמי האמיתי שלכם שלילי כמו האיי.קיו של יאיר לפיד.
  • 1.
    בכור צריך ללכת לישון במדבר בלי מים .. (ל"ת)
    ברי 07/09/2023 14:51
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):