דוחות

בול מסחר שבדרך להסדר חוב עם דוח חלש; התזרים מראה עד כמה

בול מסחר הציגה נתונים חלשים מאוד עם תזרים שלילי של 43 מיליון דולר ושתי סדרות האג"ח שלה בתשואות של 18-20% - בפני החברה יש לכאורה שתי אפשרויות: הסדר חוב או נס; החברה עברה להפסד של 45 מיליון שקל; עלויות המימון הסתכמו ב-40 מיליון שקל והיא הכניסה רק 5.8 מיליון שקל
עדן ספיר | (2)

חברת המימון החוץ בנקאי בול מסחר בול מסחר 0%  שנמצאת בדרך להסדר חוב ואולי פשיטת רגל רשמה תזרים מזומנים שלילי של 43 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, כלומר היא בבעיה גדולה. המשקיעים יודעים זאת אחרי שהחברה הודיעה שהיא בדרך להסדר חוב וזה מגולם גם בשתי סדרות האג"ח שלה שנסחרות בתשואה של 18-20%, גבוהה מאוד שמשדרת חשש. לחברה יש שתי אפשרויות: הסדר חוב או נס. 

במקביל, הכנסות המימון ירדו ב- 55% והסתכמו בסך של כ-5.8 מיליון שקל לעומת 13.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה "הקיטון בהכנסות נובע מהחלטה יזומה של החברה" אבל בפועל - מדובר בנפילה של החברה, אז ברור שאחרי שבחברה מבינים שהיא בקריסה היא חייבת לפחות לפעול על פי חובת הזהירות כדי לא לפגוע במשקיעים עוד יותר ולא לקחת עוד חובות. 

הוצאות המימון של חברת האשראי זינקו ל-40 מיליון שקל ברבעון השני זאת לעומת הכנסות מימון של 8.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בחברה מסבירים כי הגידול נובע מהגדלת מקורות המימון של החברה, בעיקר הגדלת מסגרות האשראי מתאגידים בנקאיים והנפקת אגרות חוב (סדרה א' וסדרה ב') של החברה ומעליית שיעור הריבית במשק לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

תיק אשראי הלקוחות של החברה התרסק ב-40% כך שתיק אשראי הלקוחות עומד על 195 מיליון שקל, לעומת 341 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה החזירה לבנקים את הכסף ולכן השאלה היא כמה כסף יוחזר בסופו של דבר למשקיעים מתוך אותם 195 מיליון שקל. 

יתרת האשראי מתאגידים בנקאיים ב-13 מיליון שקל לעומת יתרה בסך של 126 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. על פי החברה, הקיטון ביתרת האשראי מתאגידים בנקאיים נובע מקיטון בתיק אשראי הלקוחות ומאי ניצול המסגרות שהיו קיימות. 

ההפסד הנקי הסתכם ב-45 מיליון שקל לעומת רווח של 4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בול מסחר נסחרת לפי שווי שוק של 11 מיליון שקלים והמניה רשמה הפסד של 90 מיליון שקל מתחילת השנה.

בחודש יוני, החברה נכשלה במו"מ מול היזם צחי אבו ונאלצה ללכת להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח. בבול אמרו שהחברה מעריכה שהיא לא תוכל לעמוד בתשלומים למחזיקי אגרות החוב בזמן. החברה הייתה אמורה "לדווח על מצבה הפיננסי למחזיקי אגרות החוב ולקיים דיון בנושאים נוספים שיועלו ע"י הנאמנים או מחזיקי אגרות החוב" אבל זמן קצר לפני האסיפה היא בחרה לא לעשות את זה וללכת להסדר חוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גרף מניה של שנה - בול מסחר

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 03/09/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
    ההפסד הוא בעיקר הפרשה להפסדי אשראי שלא ברור אם יקרו או לא, כרגע המניה נסחרת הרבה פחות מההון העצמי לאחר ההפסד ואם יצליחו לקבל רבים מהכספים בחזרה עוד יכולים בשנה הקרובה לרשום את הסכום הזה כרווח בחזרה.
  • שולתתתת1 06/09/2023 19:36
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להשקיע בבול כדאי לו להעדיף את האגח. יש כאן סיכון אבל ייתכן שהחברה תחזיר את כל החוב. בכל מקרה אסור לאפשר אשראי נוסף ללקוחות חדשים. בעל המניות המרכזי צריך להביא כסף מהבית כדי להוכיח שהוא מאמין בחברה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.