פרופ' אמיר ירון בנק ישראל
צילום: wharton university of pennsylvania
ראיון

כבוד הנגיד, הריבית עוד יכולה לעלות? "כן בהחלט, יש היתכנות להעלות את הריבית בהמשך"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בראיון לביזפורטל אחרי החלטת הריבית אתמול להשאיר אותה על 4.75%. "הריבית ברמה מספיק מרסנת"; האם התרחבות פער הריביות בין ישראל לארה"ב לא גרם לפיחות בשקל? "זה לא הפקטור המרכזי אבל אם יהיו שינויים מהותיים בדולר, בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית גבוה יותר"

נתנאל אריאל | (9)

הפעם הריבית לא עלתה - ונותרה על 4.75%. ההחלטה לא היתה פשוטה. מצד אחד האינפלציה נרגעת. מצד שני הדולר עולה ו"מחמם" את המדדים הבאים כשכל 1% של עלייה בדולר, מתבטא ב-0.2% במדד (לפחות בתיאוריה) וגם - נגיד הנגידים, ג'רום פאוול, ממשיך לדבר על העלאות ריבית בארה"ב. אם ארה"ב מעלה ריבית מה יעשו בשאר העולם? יעלו גם. זה חשוב גם ליחס בין שערי החליפין ובכלל - אם תעקבו אחרי ההתנהלות של בנק ישראל וגם של מדינות נוספות בעולם, תראו התאמה - אנחנו העלנו את הריבית אחרי ארה"ב, ואנחנו גם נוריד אותה אחרי שבארה"ב יורידו. 

 

ההחלטה על הריבית אף פעם לא פשוטה. בבנק ישראל ערים למשמעות של הריבית על החזרי המשכנתא של האזרחים, על הריביות שהם משלמים לבנק. הם שומעים את הטענות מהשטח ולוקחים אותן בחשבון, אבל בסופו של דבר בבנק ישראל צריכים להישאר נאמנים לאמת המקצועית שלהם. אז הפעם - הריבית לא עלתה, אבל שאלנו את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אם הריבית עוד יכולה לעלות? 

"כן בהחלט יש היתכנות להעלות. אבל אני רוצה לתת את הרקע, אנחנו מעריכים ואמרתי את זה גם קודם שהריבית הנוכחית היא ברמה כזאת שהיא מרסנת את האינפלציה. היו לנו אולי כמה הפתעות לטובה אבל לא צריך יותר להסתנוור מהמדד של 3.3%. אנחנו מעריכים שאנחנו נהיה בסביבה של 4% לאחר המדד הבא. אבל יחד עם זה, אנחנו מעריכים שבריבית ריאלית של 1% עד 1.5% תגיע ההתמתנות הרצויה ואנחנו כבר רואים את זה במספר פרמטרים - עם זה הצריכה ואם זה כרטיסי האשראי וכיו"ב.

"אנחנו רואים את זה גם במדדים התלת חודשיים, אנחנו רואים את זה אפילו בהרכב המדדים ובציפיות. כשאנחנו מסתכלים על הציפיות, הציפיות מעוגנות למדדים נמוכים יותר, הן לוקחות בחשבון את הפיחות שהיה בדולר בין ההחלטה הקודמת והנוכחית ועדיין הציפיות הן למדדים נמוכים יותר. לכן אנחנו חושבים שהרמה הזאת של הריבית היא רמה סבירה כדי להביא את האינפלציה חזרה ליעד.

"מצד שני, יש אי ודאות מאוד גדולה כמו שאתה יודע לא רק אצלנו. עד ההחלטה הבאה ייכנסו עוד שני מדדים ולכן אם לא נראה את האינפלציה יורדת בקצב שאנחנו צופים, אם יהיו שינויים מהותיים בדולר שעלולים להעיב על הירידה באינפלציה בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית גבוה יותר". 

אפשר להאמין ש-5% זו התקרה בארץ?

"מסגרות האשראי בארץ ניתנות עם ריבית משתנה אז העלאות ריבית בארץ באופן כללי משפיעות על ציבור רחב יותר ולכן המדיניות המוניטארית בעלת אפקט הייתי אומר יותר עמוק ממקומות אחרים. כשלוקחים את זה בחשבון מבינים שברמת ריבית כזו, כל העלאת ריבית נוספת, נשקלת בקפידה רבה. מול זה שאתה רוצה ומחויב להוריד אינפלציה לתחום היעד, כי אנחנו יודעים שאינפלציה פוגעת בשכבות החלשות, אנחנו מבינים את הפגיעה בשל עליית הריבית. 

"אנחנו יודעים שחזרה ליעד היא תנאי הכרחי לתקינות של הפעילות של המשק, אבל אתה רוצה לעשות את זה תוך כדי מזעור הפגיעה בפעילות וזה אומר שברמות ריבית כאלו אתה חייב לפעול כך שהעלאות נוספות נשקלות בצורה יותר מובהקת. אתה חייב לתת לריבית המרסנת לעשות את פעולותיה ולראות לאן היא מובילה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם פתיחת פער הריביות בין ישראל לארה"ב, שבארה"ב הריבית כעת גבוהה יותר מאשר בישראל למרות שהמצב הטבעי הוא שהריבית בישראל גבוהה יותר, גורם לפיחות של השקל

"כרגע לא התרחקנו מהריבית של ארה"ב. אנחנו מעריכים שכרגע בטווח הריביות האלה זה לא הדבר שהביא את הפיחות העודף. אפשר לראות גם את ההשוואה למטבעות אחרים."

פער הריביות לרעת ישראל לא יוצר מצב של הוצאת כספים מישראל בשנה האחרונה? מנהל השקעות יכול להגיד לעצמו למה להשקיע בישראל שנחשבת למדינה יותר מסוכנת, אם היא נותנת ריבית נמוכה יותר מאשר בארה"ב שאפשר להשקיע בה עם פחות סיכון?

"אנחנו מעריכים שפער הריביות הוא לא הפקטור המרכזי, לפחות בנקודת הזמן הזו. אני רוצה להזכיר לך תקופות, כמו 2018, שבהן בארה"ב הריבית הייתה עם פער של אפילו יותר מ-2% מעל ישראל, אבל באותה תקופה הכוחות הפונדמנטליים של המשק הישראלי הובילו את השקל לתיסוף".

אתה מסיים את הכהונה באמצע דצמבר. בשוק נראה שמהמרים שאתה עוזב, נראה לנו שהם צודקים גם הדולר משקף את זה

"אני מכהן כבר קרוב לחמש שנים כנגיד. אין ספק שזו אחת התקופות המאתגרות שידעה ישראל עם 5 מערכות בחירות, מגיפה עולמית, מלחמה באירופה, אינפלציה עולמית. עכשיו יש לנו שינויים חוקתיים על כל המשתמע מהם גם לאספקטים פרטיים. אני אצמצם את דברי בזה שבכוונתי להקדיש את החגים להחלטה על המשך דרכי מצידי. ברור שיש עוד פרסונות רלוונטיות."

בנימה אישית, לקראת סוף הקדנציה, מה יש לך להגיד על התקופה הזו שבסופה בהחלט היתה מאתגרת מאוד

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טעות חמורה, הדולר יגיע ל4 שקל, טרלול מטח בפתח (ל"ת)
    חמור מאוד 05/09/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    י 05/09/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    ההייטק מת נדלן מרוסק אזרחים יורקים דם להחזיר הלוואות, ריבית מטורפת ללא פרופרציה .שוק הרכב מוצף במוכרים בלבד,והבנקים חוגגים וצוחקים על האזרחים בראשות הנגיד. אין שום איזון במערכות . את הנגיד יש לשפוט ,ולפטר מייד
  • המגיב 05/09/2023 22:26
    הגב לתגובה זו
    מי הכריח אותך לקנות רכב חדש ? ועוד עם הלוואה ??? ומי הכריח אותך לקחת משכנתא של יותר ממליון שקל ???? מי הכריח אותך ללכת כמו פתי אחרי השטויות שהמפרסמים דוחפים לך ???? אין לך מח עצמאי ????
  • ח 06/09/2023 11:18
    אדוני אין קונים השוק מת , איך תחזיר חוב או משכנתא אם גם למכור אתה לא יכול . תבדוק אותי השוק מת . אז מה עושים ? חייבים לקחת עוד הלוואה בריבית מטורפת ואז השלב הבא ,פשיטת רגל . הבנת
  • עע 06/09/2023 11:12
    ברור לך שהתנהלות אחרת בנושא ההלוואות היתה עוזרת אך זה לא קרה . והכניסו המון משפחות למלכודת. הגזים בטירוף הנגיד שרץ עם הריבית..עכשיו זה ברור לכולם. ולמה הבנקים שמרוויחים כל כך הרבה מהריבית לא מקלים על הלווים ?הפוך , חוגגים עליהם.ויוצרים לחצים מטורפים על משפחות . זה מצב לא נורמלי ,והנגיד לא מבין ....??????
  • 1.
    הנגיד הכי גרוע ביחד עם פרנקל העלה את הריבית מאוחר 04/09/2023 23:27
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הכי גרוע ביחד עם פרנקל העלה את הריבית מאוחר מידי לא מבין שעכשיו יש לעצור ואפס בהתנהלות בדולר היה רק נגיד אחד בישראל ושמו פישר
  • המגיב 05/09/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    מי הכריח אותך לקנות רכב חדש ? ועוד עם הלוואה ??? ומי הכריח אותך לקחת משכנתא של יותר ממליון שקל ???? אם חשבת שתוכל לחיות ב"רמת חיים" גבוהה יותר ממה שההכנסות שלך מאפשרות באמת, ושתמיד תוכל לקחת עוד הלוואה בריבית אפסית - זו בעייה שלך. היית צריך לחשוב עם המח העצמאי שלך, ולא להיות פתי של המפרסמים.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):