פרופ' אמיר ירון בנק ישראל
צילום: wharton university of pennsylvania
ראיון

כבוד הנגיד, הריבית עוד יכולה לעלות? "כן בהחלט, יש היתכנות להעלות את הריבית בהמשך"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בראיון לביזפורטל אחרי החלטת הריבית אתמול להשאיר אותה על 4.75%. "הריבית ברמה מספיק מרסנת"; האם התרחבות פער הריביות בין ישראל לארה"ב לא גרם לפיחות בשקל? "זה לא הפקטור המרכזי אבל אם יהיו שינויים מהותיים בדולר, בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית גבוה יותר"

נתנאל אריאל | (9)

הפעם הריבית לא עלתה - ונותרה על 4.75%. ההחלטה לא היתה פשוטה. מצד אחד האינפלציה נרגעת. מצד שני הדולר עולה ו"מחמם" את המדדים הבאים כשכל 1% של עלייה בדולר, מתבטא ב-0.2% במדד (לפחות בתיאוריה) וגם - נגיד הנגידים, ג'רום פאוול, ממשיך לדבר על העלאות ריבית בארה"ב. אם ארה"ב מעלה ריבית מה יעשו בשאר העולם? יעלו גם. זה חשוב גם ליחס בין שערי החליפין ובכלל - אם תעקבו אחרי ההתנהלות של בנק ישראל וגם של מדינות נוספות בעולם, תראו התאמה - אנחנו העלנו את הריבית אחרי ארה"ב, ואנחנו גם נוריד אותה אחרי שבארה"ב יורידו. 

 

ההחלטה על הריבית אף פעם לא פשוטה. בבנק ישראל ערים למשמעות של הריבית על החזרי המשכנתא של האזרחים, על הריביות שהם משלמים לבנק. הם שומעים את הטענות מהשטח ולוקחים אותן בחשבון, אבל בסופו של דבר בבנק ישראל צריכים להישאר נאמנים לאמת המקצועית שלהם. אז הפעם - הריבית לא עלתה, אבל שאלנו את נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אם הריבית עוד יכולה לעלות? 

"כן בהחלט יש היתכנות להעלות. אבל אני רוצה לתת את הרקע, אנחנו מעריכים ואמרתי את זה גם קודם שהריבית הנוכחית היא ברמה כזאת שהיא מרסנת את האינפלציה. היו לנו אולי כמה הפתעות לטובה אבל לא צריך יותר להסתנוור מהמדד של 3.3%. אנחנו מעריכים שאנחנו נהיה בסביבה של 4% לאחר המדד הבא. אבל יחד עם זה, אנחנו מעריכים שבריבית ריאלית של 1% עד 1.5% תגיע ההתמתנות הרצויה ואנחנו כבר רואים את זה במספר פרמטרים - עם זה הצריכה ואם זה כרטיסי האשראי וכיו"ב.

"אנחנו רואים את זה גם במדדים התלת חודשיים, אנחנו רואים את זה אפילו בהרכב המדדים ובציפיות. כשאנחנו מסתכלים על הציפיות, הציפיות מעוגנות למדדים נמוכים יותר, הן לוקחות בחשבון את הפיחות שהיה בדולר בין ההחלטה הקודמת והנוכחית ועדיין הציפיות הן למדדים נמוכים יותר. לכן אנחנו חושבים שהרמה הזאת של הריבית היא רמה סבירה כדי להביא את האינפלציה חזרה ליעד.

"מצד שני, יש אי ודאות מאוד גדולה כמו שאתה יודע לא רק אצלנו. עד ההחלטה הבאה ייכנסו עוד שני מדדים ולכן אם לא נראה את האינפלציה יורדת בקצב שאנחנו צופים, אם יהיו שינויים מהותיים בדולר שעלולים להעיב על הירידה באינפלציה בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית גבוה יותר". 

אפשר להאמין ש-5% זו התקרה בארץ?

"מסגרות האשראי בארץ ניתנות עם ריבית משתנה אז העלאות ריבית בארץ באופן כללי משפיעות על ציבור רחב יותר ולכן המדיניות המוניטארית בעלת אפקט הייתי אומר יותר עמוק ממקומות אחרים. כשלוקחים את זה בחשבון מבינים שברמת ריבית כזו, כל העלאת ריבית נוספת, נשקלת בקפידה רבה. מול זה שאתה רוצה ומחויב להוריד אינפלציה לתחום היעד, כי אנחנו יודעים שאינפלציה פוגעת בשכבות החלשות, אנחנו מבינים את הפגיעה בשל עליית הריבית. 

"אנחנו יודעים שחזרה ליעד היא תנאי הכרחי לתקינות של הפעילות של המשק, אבל אתה רוצה לעשות את זה תוך כדי מזעור הפגיעה בפעילות וזה אומר שברמות ריבית כאלו אתה חייב לפעול כך שהעלאות נוספות נשקלות בצורה יותר מובהקת. אתה חייב לתת לריבית המרסנת לעשות את פעולותיה ולראות לאן היא מובילה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם פתיחת פער הריביות בין ישראל לארה"ב, שבארה"ב הריבית כעת גבוהה יותר מאשר בישראל למרות שהמצב הטבעי הוא שהריבית בישראל גבוהה יותר, גורם לפיחות של השקל

"כרגע לא התרחקנו מהריבית של ארה"ב. אנחנו מעריכים שכרגע בטווח הריביות האלה זה לא הדבר שהביא את הפיחות העודף. אפשר לראות גם את ההשוואה למטבעות אחרים."

פער הריביות לרעת ישראל לא יוצר מצב של הוצאת כספים מישראל בשנה האחרונה? מנהל השקעות יכול להגיד לעצמו למה להשקיע בישראל שנחשבת למדינה יותר מסוכנת, אם היא נותנת ריבית נמוכה יותר מאשר בארה"ב שאפשר להשקיע בה עם פחות סיכון?

"אנחנו מעריכים שפער הריביות הוא לא הפקטור המרכזי, לפחות בנקודת הזמן הזו. אני רוצה להזכיר לך תקופות, כמו 2018, שבהן בארה"ב הריבית הייתה עם פער של אפילו יותר מ-2% מעל ישראל, אבל באותה תקופה הכוחות הפונדמנטליים של המשק הישראלי הובילו את השקל לתיסוף".

אתה מסיים את הכהונה באמצע דצמבר. בשוק נראה שמהמרים שאתה עוזב, נראה לנו שהם צודקים גם הדולר משקף את זה

"אני מכהן כבר קרוב לחמש שנים כנגיד. אין ספק שזו אחת התקופות המאתגרות שידעה ישראל עם 5 מערכות בחירות, מגיפה עולמית, מלחמה באירופה, אינפלציה עולמית. עכשיו יש לנו שינויים חוקתיים על כל המשתמע מהם גם לאספקטים פרטיים. אני אצמצם את דברי בזה שבכוונתי להקדיש את החגים להחלטה על המשך דרכי מצידי. ברור שיש עוד פרסונות רלוונטיות."

בנימה אישית, לקראת סוף הקדנציה, מה יש לך להגיד על התקופה הזו שבסופה בהחלט היתה מאתגרת מאוד

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טעות חמורה, הדולר יגיע ל4 שקל, טרלול מטח בפתח (ל"ת)
    חמור מאוד 05/09/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    י 05/09/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    ההייטק מת נדלן מרוסק אזרחים יורקים דם להחזיר הלוואות, ריבית מטורפת ללא פרופרציה .שוק הרכב מוצף במוכרים בלבד,והבנקים חוגגים וצוחקים על האזרחים בראשות הנגיד. אין שום איזון במערכות . את הנגיד יש לשפוט ,ולפטר מייד
  • המגיב 05/09/2023 22:26
    הגב לתגובה זו
    מי הכריח אותך לקנות רכב חדש ? ועוד עם הלוואה ??? ומי הכריח אותך לקחת משכנתא של יותר ממליון שקל ???? מי הכריח אותך ללכת כמו פתי אחרי השטויות שהמפרסמים דוחפים לך ???? אין לך מח עצמאי ????
  • ח 06/09/2023 11:18
    אדוני אין קונים השוק מת , איך תחזיר חוב או משכנתא אם גם למכור אתה לא יכול . תבדוק אותי השוק מת . אז מה עושים ? חייבים לקחת עוד הלוואה בריבית מטורפת ואז השלב הבא ,פשיטת רגל . הבנת
  • עע 06/09/2023 11:12
    ברור לך שהתנהלות אחרת בנושא ההלוואות היתה עוזרת אך זה לא קרה . והכניסו המון משפחות למלכודת. הגזים בטירוף הנגיד שרץ עם הריבית..עכשיו זה ברור לכולם. ולמה הבנקים שמרוויחים כל כך הרבה מהריבית לא מקלים על הלווים ?הפוך , חוגגים עליהם.ויוצרים לחצים מטורפים על משפחות . זה מצב לא נורמלי ,והנגיד לא מבין ....??????
  • 1.
    הנגיד הכי גרוע ביחד עם פרנקל העלה את הריבית מאוחר 04/09/2023 23:27
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הכי גרוע ביחד עם פרנקל העלה את הריבית מאוחר מידי לא מבין שעכשיו יש לעצור ואפס בהתנהלות בדולר היה רק נגיד אחד בישראל ושמו פישר
  • המגיב 05/09/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    מי הכריח אותך לקנות רכב חדש ? ועוד עם הלוואה ??? ומי הכריח אותך לקחת משכנתא של יותר ממליון שקל ???? אם חשבת שתוכל לחיות ב"רמת חיים" גבוהה יותר ממה שההכנסות שלך מאפשרות באמת, ושתמיד תוכל לקחת עוד הלוואה בריבית אפסית - זו בעייה שלך. היית צריך לחשוב עם המח העצמאי שלך, ולא להיות פתי של המפרסמים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?