מה יקרה לאינפלציה בחודשים הקרובים והאם הסתיימו העלאות הריבית? אמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל במסר אופטימי
וול סטריט והשווקים הפיננסים בעולם מתנהגים לפי ההחלטות של הנגיד האמריקאי. הריבית והאינפלציה משפיעות על השווקים בשנה האחרונה כפי שלא השפיעו כבר 20 שנה. האם זה עומד להשתנות, האם הקפיציה באינפלציה נרגעה ואנחנו חוזרים לאינפלציה נשלטת ובהתאמה גם הריבית תרד?
כנראה שמתחילים לראות את הסוף - "מזה שנה וחצי עומלים הבנקים המרכזיים לכבות את מדורת האינפלציה, כאשר הכלי המרכזי הוא העלאות ריבית מאסיביות ומהירות", אומר אמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים ומוסיף - "נראה שגם אם תחמוק מפה וקדימה עוד העלאת ריבית אחת כזו או אחרת, הרי שהציפייה היא שהגענו לסוף תהליך העלאות הריבית"
גרף המציג את מגמת הריבית במדינות מרכזיות. מקור: בלומברג
"הן פאואל והן לגארד, בהחלטת הריבית האחרונה ציינו כי הם רואים את רמת הריבית הנוכחית בטווח ה-RESTRICTIVE, ומפה והלאה הם לא רואים עצמם מחויבים להעלאות ריבית נוספות", מסביר ארגמן, "אלא יפעלו בהתאם לנתונים יתפרסמו ביחס לאינפלציה ושוק העבודה. הגדיל לעשות פאואל בנאומו האחרון בג'קסון הול שתיאר את המלחמה של הבנק המרכזי כמו "ניווט על פי הכוכבים תחת שמיים מעוננים", משמע מסר של החלטה פתוחה בכל פגישה בחודשים הקרובים.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי. כלל ביטוח ופיננסים. צילום: עידן גרוס
האם נראה לך כי השווקים כבר הפנימו את מתווה המדיניות המצמצם של הבנקים המרכזיים? עד לפני כמה וחדשים הרי היה נדמה כי המשקיעים חושבים שנתחיל לראות הורדות ריבית משמעותיות כבר בשנת 2023.
"אכן עד לפני כמה חודשים היה פער גדול בין ציפיות השווקים לבין ההערכה של רמת הריבית הגלומה בתחזיות הבנק המרכזי. להלן גרף עדכני המתאר את תחזיות המשקיעים (לבן) וחברי הפד (ירוק) ביחס לריבית בסוף כל אחת מהשנים 2023, 2024 ו-2025. ניתן לראות כי לגבי ה שנים 2023 ו-2024, המשקיעים הגיעו כמעט לזהות תחזיות ביחס להערכת הבנק המרכזי, ובשנת 2025 אפילו מגדילים להעריך כי הבנק המרכזי לא יוכל להמשיך ולהוריד את הריבית, בניגוד להערכה של חברי הפד עצמם.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מקור: בלומברג
למה לדעתך נוצר הפער הזה בין ציפיות המשקיעים וחברי הפד לשנת 2025?
"בואו נעשה לכמה רגעים קפיצה בזמן כדי להבין את הדילמה שעומדת בפני הבנקים המרכזיים, ולשם כך נתעמק במה שחוותה ארה"ב בשנות ה-70. לשם כך בנינו גרף שמתאר מספר פרמטרים והתפתחותם באותה תקופה:כחול – אינפלציה ארה"ב
שחור – תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל 10 שנים
ירוק – ריבית הבנק המרכזי
אדום – שיעור אבטלה
מלבן אדום – מיתון
גרף תחתון/אדום – מדד ספ500.
מקור: בלומברג
תוכל לפרט את מה שהתרחש באותו משבר אינפלציוני מפורסם לפני חמישים שנה?
"חשוב להבין כי כל התנהלות הבנקים המרכזיים מבוססת על DNA ארוך שנים של הצלחות וכישלונות, כשאחד הכישלונות הגדולים התרחש בשנות ה 70 בארה"ב. בתחילת העשור התפתח משבר הנפט ואמברגו של מדינות ערב, שייצר אינפלציה של היצע והאינפלציה בארה"ב מתחילה להמריא מ-3% למספרים דו ספרתיים (כחול). מחיר חבית נפט עלה פי שלושה כמעט בין לילה.
"בתגובה, הבנק המרכזי מתחיל בהעלאות ריבית אגרסיביות (ירוק) מתחילת שנת 73 ועד לאמצע 1974. כל זה תוך כדי כך שארה"ב סובלת מגירעונות בשל מלחמת וייטנאם תחת הנשיא ג'ונסון ונפילת מערכת ברטון וודס לאחר השינוי של ניקסון (קיבוע הדולר מול מטבעות בינלאומיים). ההשלכות הכלכליות היו צמיחה כלכלית נמוכה, ויחד עם זה שהכלכלה התרחבה מ-1975 ועד למיתון הראשון של תחילת שנות ה-80, האינפלציה נותרה גבוהה למעשה עד תחילת שנות ה-80.
"תוצרי המהלך הזה הביאו למפולת בבורסה של כ-40% ב-1973-74, שוק העבודה האמריקאי נחלש וההערכה היא כי 2.3 מיליון מקומות עבודה אבדו במהלך המיתון. שיעור האבטלה עלה מכ-5% ל-9%. אולם החלק החשוב אליו אני רוצה להפנות את תשומת לב הקוראים הוא שהנגיד בארנס החל להוריד את הריבית עת שהאינפלציה הייתה עדיין גבוהה ומייד כאשר החל לראות עלייה בשיעור האבטלה ואת החלשות כלכלית. כתוצאה ממהלך מדיניות זה ראינו בשנת 1975 ירידה מחודשת בשיעור האבטלה ותגובה חיובית מאוד של שוק המניות.
עד כאן נשמע מצוין, אז איפה הייתה הבעיה?
"הבעיה היחידה בכל הסיפור היא שהאינפלציה, שטרם חזרה לרמתה טרום ההתפרצות הראשונה החלה בסוף 1976 לעלות שוב... ולעלות חזק מאוד עד לרמה של כמעט 15%. מצב זה חייב את הבנקים המרכזיים להתחיל בסבב העלאות ריבית מחודש ונחוש עד שהביא בסוף לשני מיתונים בתחילת שנות ה 80.
"מדוע אני מספר לכם את כל הסיפור הזה? רק מסיבה אחת – הבנקאים המרכזיים היום מכירים אותו גם כן, והמלחמה הנחושה להחזיר את האינפלציה למסלולה נשענת על ניסיון העבר הזה, והחשש הוא כי הקלה מוקדמת מדי של המדיניות המוניטארית עלולה להביא להתלקחות מחודשת של האינפלציה.
האם אתה מרמז שזה גם המצב היום?
"לחלוטין לא. למעשה, האינפלציה בארה"ב ירדה כבר לרמה של 3%, האם זה אומר שהם השלימו את המלאכה כבר? שימו לב לגרף המציג את האינפלציה הדביקה (אדום) והאינפלציה שאינה דביקה (כחול) בארה"ב:
מקור: בלומברג
"האינפלציה הגמישה (כחול) אכן חלפה. בעיות בשרשראות האספקה הן כבר היסטוריה, מחירי חומרי הגלם התנרמלו, המלחמה באוקראינה לא מהווה השפעה מהותית והאינפלציה הזו לא רק שחלפה אלא היא גם בטריטוריה שלילית.
"מנגד, האינפלציה הדביקה (אדומה) עדיין אתנו. מגמת העלייה במחירי השירותים, השכירות עדיין עולה בקצב גבוה. המדורה עדיין דולקת, ובהינתן שוק עבודה חזק ועלייה ריאלית בשכר, יחד עם חסכונות הציבור מהקורונה מביאים לכוח קנייה חזק של הצרכן מה שמקשה על העלמות האינפלציה ה"דביקה".
"כמה זמן לוקח לאינפלציה הדביקה להיעלם? קשה להעריך, אבל אם נסתכל על נתוני העבר נוכל לראות כי אנו כבר כחצי שנה בתהליך וההיסטוריה מלמדת כי התהליך הזה אורך בין 1-4 שנים ובדרך כלל 2-3 שנים.
מקור: בלומברג
מה כל זה אומר מבחינתך על סטטוס הכלכלה ובדגש על האירוע האינפלציוני שמלווה את כולנו בשנים האחרונות?
"בעיית האינפלציה בנסיגה, אולם היא לא נעלמה ואי אפשר לברך על המוגמר. המשמעות היא שאם הבנקים המרכזיים למדו את הלקח ההיסטורי, הרי שסביר כי הם ישמרו על רמת ריביות גבוהה לאורך זמן, לפחות עד שנראה החלשות כלכלית משמעותית שתכבה סופית את אינפלציית הביקוש שקיימת כיום בכל העולם.
"אני רוצה להדגיש את בין ציפיות המשקיעים מול הפד ביחס לריבית. שימו לב כי הפד רואה ירידה יותר מהירה בריבית (בהשוואה לחברי הפד) לתוך שנת 2024, אולם ב-2025 כאשר חברי הפד רואים המשך הורדות ריבית המשקיעים רואים יציבות ואולי אף עלייה קלה. האם ייתכן שהשווקים מניחים שהבנק המרכזי יחזור על הטעות של 1974? האם המגמה החיובית בשווקים היא חזרה על החגיגה של 1975? עתיד יגיד.
"החודשים הקרובים קריטיים בכדי שנבין כולנו את כיוונה של אינפלציית הביקוש. אפקט הבסיס השלילי נגמר ומפה "ישחקו הביקושים לפנינו". אז נוכל לראות האם חגיגות השוק את "נקודת ה PIVOT" (נקודת ההיפוך) במדיניות הייתה מוקדמת מדי או מוצדקת.
- 2.נהנתי לקרוא את התובנות (ל"ת)פבריציו 04/09/2023 13:58הגב לתגובה זו
- 1.אני 04/09/2023 11:04הגב לתגובה זוהמשקולות והשיטות בהן הלמ״ס מחשב את האינפלציה, מנותקות לחלוטין מהאינפלציה בפועל. אז בעוד אנחנו קוראים 3 או 5 אחוז, בכיס אנחנו משלמים 20 אחוז יותר
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
