פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

האם העלייה באבטלה תגרור את וול סטריט לירידות ומה ניתן להסיק מהעלייה במדד ה-S&P?

מדדי המאקרו שיכולים לעזור לכם בהשקעות ומהם הנתונים שהוכחו במחקר הכלכלי שמשפרים את הסיכוי שלכם לדייק בתחזיות?

בעוד שהנתונים הכלכליים ברבעון השני של שנת 2023 הראו חוזק יחסי, שאינו תומך בהערכה שהכלכלה נכנסת למיתון, הרי שבשבועות האחרונים התפרסמו בעיקר בארה"ב מספר ידיעות מדאיגות - שיעור האבטלה באוגוסט שעלה לשיא של 18 חדשים, מדד אמון הצרכנים שירד באופן חריף; ומדד ה-,VIX המעיד על רמת אי הוודאות הנתפשת על ידי משקיעים, מדשדש בתחתית. כמו כן, נתונים על מדד הייצור התעשייתי ומדד השירותים אינם מעודדים, בצירוף עם מדדים המראים תחילת היחלשות בשוק העבודה והתמתנות העלייה בשכר הממוצע.

האם יש בכך אינדיקציה לגבי העתיד? 

חלק מהאנליסטים, המנסים לפרש את הנתונים, אינם נותנים את דעתם לאופיים של המדדים. חלק מהמדדים הינם מדדי "פיגור", כלומר הם משקפים תקופה ניכרת אחורנית ללא כל קשר מוכח לגבי העתיד. הדוגמא הטיפוסית הנה התוצר הלאומי הגולמי, שמתייחס לרבעון הקודם, שכן לא ניתן אפילו לנבא את תוצאות הרבעון הנוכחי על סמך פרסום המדד לרבעון האחרון. חלקם של המדדים הנם מדדי "בו זמנית"   (Coinciding), כלומר משקפים מצב עכשווי אך אין בהם יכולת חיזוי עתידית. המדד הטיפוסי בקבוצה זו הנם רוב מדדי שוק העבודה פרט אולי למגמה בשכר הממוצע.

חלק קטן מהמדדים הכלכליים נחשב כמדדים "מובילים" (Leading), כלומר, הם מתייחסים להלך הרוח שעשוי להוות אינדיקציה לגבי התנהגות כלכלית עתידית. קבוצה זו מכילה את המדדים הבאים:

  • מגמת שוק המניות
  • בקשות חדשות לביטוח אבטלה
  • בקשות לאישורי בנייה
  • מדד אמון הצרכנים
  • הזמנות חדשות למוצרים ושירותים
  • פער ריביות בין אג"ח ממשלתי ל-10 שנים לשער הריבית הבין בנקאי
בנוסף קיימים עוד 6 קריטריונים. הגרף שפורסם על ידי  מחלקת המחקר של הבנק הפדרלי האמריקאי (סניף סנט לואיס וכן גרף דומה שפרסמה מחלקת המחקר של ה-OECD בשאר הארצות המפותחות) מעיד כי רמת הדיוק  של המדד המוביל נמוכה יחסית, ולאחרונה בעיקר, הוא מתנהג בדומה למצב הכלכלה בו זמנית:

יוצא דופן במידה מסוימת הוא מרכיב אחד המהווה כ-3% בלבד מהמדד: מדד המניות S&P. הנושא נחקר רבות והגרף הבא נותן אינדיקציה על התנהגות מדד S&P האמריקאי ביחס לשיעור הצמיחה הכלכלי לפני תקופות מיתון.

מקור:  Federal Reserve bank, St Louis

כמעט ללא יוצא מן הכלל, ירידה משמעותית במדד ה-S&P נתנה איתות למיתון קרב, כשהוא מקדים את תחילתו של המיתון, שקיומו התברר בדיעבד, בין אפס חודשים בשנת 2020 (משבר הקורונה) לכמעט שנה שלמה ב-1973. מאידך, שוק המניות מגיב בחיוב לשינוי מגמה ותחילתה של התאוששות תקופה קצרה  לפני סיום המיתון.

 

האיתות  האחרון למיתון באמצעות מדד המניות התרחש כבר לפני שנה באוקטובר, אך המיתון, לפחות עד הרביע השני של 2023, במונחים של שני רבעונים עם צמיחה שלילית, בושש לבוא. האם יתכן שהמיתון עדיין בפתח ופירוש הדבר ששוק המניות חזה את המיתון כשנה לפני בואו?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנליסטים נוטים לתת משקל גבוה יותר למדד מוביל אחר: הפער בין תשואות אג"ח ממשלתי לטווח ארוך ולטווח קצר, או במילים אחרות - שיפועו של עקום תשואות האג"ח. אך גם מדד זה אכזב בעבר לא מעט פעמים, מה גם שהוא מתנהג דומה מאד להתנהגות מדד המניות.

 

האם יש דרך לשפר את יכולת הניבוי של מדד המניות לגבי צמיחה כלכלית עתידית, באופן שאינו באה לידי ביטוי במדד המוביל?

להערכתנו, דיוק יתר ניתן להשגה על ידי שימוש צולב בשני מדדי מניות, דהיינו ההשוואה בין התנהגות השוק כולו, (למשל מדד ה-S&P בארה"ב ומדד 35 בתל אביב) למדד המניות הקטנות, (למשל מדד ראסל בארה"ב ובמידה מסוימת מדד 125 בתל אביב). הוכח אמפירית, הן בשוק הנדל"ן והן בשוק ניירות ערך, כי מדד המניות הקטנות (או נכסי נדל"ן בשוליים) מתחילים לסגת לפני מדד המניות הכולל, ומאחרים להתאושש לאחר שמדד המניות הכולל מראה התאוששות.

 

בארה"ב החל מדד המניות הקטנות לרדת ב-8 לנובמבר 2021 ואילו ה-S&P החל את ירידתו ב-22 לדצמבר. מאז הגיע מדד ה-S&P לתחתית ב-28 לספטמבר 2022 ומראה התאוששות מאז ואילו מדד המניות הקטנות פיגר והגיע לתחתית ב-12 לאוקטובר. להיום, מדד המניות הקטנות עדיין מדשדש ומפגר בשיעור ההתאוששות בכ-10%  ביחס ל- S&P.

 

כל עוד מדד המניות הקטנות מדשדש מאחורי מדד ה-,S&P לא מתקבל איתות שההתאוששות הכלכלית בדרך. ברגע שמדד המניות הקטנות יראה חוזק יחסי (כלומר יתחיל במגמת התאוששות חזקה יותר ביחס ל-S&P, יהיה בכך איתות שהסבירות למיתון נמוכה מאד). מכל מקום, נזכור כי בדרך כלל שוק המניות מתחיל את מגמת ההתאוששות בעיצומו של המיתון ואינו מחכה לאישוש ודאי. חשוב יותר: סביר גם להניח שהתאוששות הכלכלית בשוק האמריקאי תקדים ואולי גם תוביל להתאוששות במרבית ארצות ה-OECD.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כותב 03/09/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    ציטוט:מדד ה-,VIX המעיד על רמת אי הוודאות הנתפשת על ידי משקיעים, מדשדש בתחתית.
  • 2.
    עליה באבטלה = ניצחון בריסון האניפלציה. הורדת ריבית בדרך (ל"ת)
    גיא 03/09/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 03/09/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
    בבורסה זה אפשרי. תראו איך אני עשיתי בקלות מ 40 אלף השקעה 8500 שח רווח ביום חמישי https://ibb.co/KzwMdXp ולא צריך ידע מיוחד או יכולת לחזות את העתיד - המערכת עושה הכל אני רק צריך ללחוץ על הכפתור
  • לא מימשת = לא הרווחת כלום. 10/09/2023 01:16
    הגב לתגובה זו
    לא מימשת = לא הרווחת כלום.
  • יום שישי את יודעת...(: (ל"ת)
    כותב 03/09/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.