עלייה של 6.2% בהוצאות בכרטיסי אשראי בחודש יולי לעומת אשתקד - בכמה הסתכמו ההוצאות?
ההוצאה היומית הממוצעת עמדה ביולי על 1.328 מיליארד שקל - החודש השני הכי חזק מתחילת השנה; הרכישות בעסקאות אונליין הגיעו לשיא חדש עם 24.117 מיליארד שקל; ירידה של יותר מ-5.5% במשיכות מזומן מהכספומטים הבנקאיים לעומת אשתקד
גם בחודש יולי 2023 נמשכה מגמת הצמיחה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום כולל של 41.177 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני חברת שב"א שירותי בנק אוטו 2.42% . נתון זה מהווה עליה של 6.2% בסך ההוצאות לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי ביולי 2022 שהסתכמו ב-38.785 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי ביולי 2023 שעמד על 1.328 מיליארד שקל היה גבוהה בשיעור של 0.1% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביוני 2023 שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. סכום השיא בהוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי נרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביול 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל - עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביול 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל - עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.
נתונים אלו אשר מראים עלייה בהיקף ההוצאות של הצרכנים עשויה להצביע על כך שהאינפלציה, שעומדת כיום על 4.2%, עדיין לא מאחורינו ויותר מכך, עלולה אף לעלות בחזרה. בנק ישראל שם לעצמו למטרה לדכא את האינפלציה בכל מחיר על ידי העלאות הריבית במשק - צעד כואב ככל שיהיה - כך שזאת עומדת כיום על 4.75%. גידול בקצב המכירות והצרכנות מרמז על כך שאנו איננו קרובים להאטה/הפחתה של ריבית בנק ישראל.
- היתרונות של מודל תשלום חוזר :(Recurring Payments) סליקה אוטומטית למנויים
- פייפאל הציגה תחזית חזקה ל-2025, למה המניה נופלת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד ביולי 2023 ב-5.52% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן ביולי השנה הגיעו לסכום של 5.619 מיליארד קל - ירידה של 5.52% וכ-330 מיליון שקל לעומת יולי 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.947 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד ביולי 2023 על סכום של 181.265 מיליון שקל - ירידה חדה של 7.1% לעומת יוני 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 195.073 מיליון שקל.
מניית שב"א עלתה ב-10% מתחילת השנה למחיר של 15.1 שקל ושווי שוק של 604 מיליון שקל.
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: "את העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי אנו רואים בכל ענפי הצריכה המרכזיים של המשק הישראלי – ענף המזון, לרבות מסעדות ובתי קפה, הלבשה והנעלה וחשמל ואלקטרוניקה. לצד זאת, ראינו בנתוני חודש יולי שהמגמה של הפחתת השימוש של הציבור במזומן מתחזקת".
- 1.הברבור הירוק 07/08/2023 09:55הגב לתגובה זולמה בבנק ישראל לא מורידים את גובה העמלות לחברות האשראי העסקים אוכלים אותה וזה סוג של תרומה לאינפלציה כי בעלי העסקים צרכים לגלם עוד הוצה
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")