עלייה של 6.2% בהוצאות בכרטיסי אשראי בחודש יולי לעומת אשתקד - בכמה הסתכמו ההוצאות?
ההוצאה היומית הממוצעת עמדה ביולי על 1.328 מיליארד שקל - החודש השני הכי חזק מתחילת השנה; הרכישות בעסקאות אונליין הגיעו לשיא חדש עם 24.117 מיליארד שקל; ירידה של יותר מ-5.5% במשיכות מזומן מהכספומטים הבנקאיים לעומת אשתקד
גם בחודש יולי 2023 נמשכה מגמת הצמיחה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום כולל של 41.177 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני חברת שב"א שירותי בנק אוטו -1.09% . נתון זה מהווה עליה של 6.2% בסך ההוצאות לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי ביולי 2022 שהסתכמו ב-38.785 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי ביולי 2023 שעמד על 1.328 מיליארד שקל היה גבוהה בשיעור של 0.1% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביוני 2023 שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. סכום השיא בהוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי נרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביול 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל - עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.
עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביול 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל - עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.
נתונים אלו אשר מראים עלייה בהיקף ההוצאות של הצרכנים עשויה להצביע על כך שהאינפלציה, שעומדת כיום על 4.2%, עדיין לא מאחורינו ויותר מכך, עלולה אף לעלות בחזרה. בנק ישראל שם לעצמו למטרה לדכא את האינפלציה בכל מחיר על ידי העלאות הריבית במשק - צעד כואב ככל שיהיה - כך שזאת עומדת כיום על 4.75%. גידול בקצב המכירות והצרכנות מרמז על כך שאנו איננו קרובים להאטה/הפחתה של ריבית בנק ישראל.
- פייפאל הציגה תחזית חזקה ל-2025, למה המניה נופלת?
- למ"ס: ירידה של 4% בהוצאות בכרטיסי אשראי בחודשים אוגוסט- אוקטובר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד ביולי 2023 ב-5.52% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן ביולי השנה הגיעו לסכום של 5.619 מיליארד קל - ירידה של 5.52% וכ-330 מיליון שקל לעומת יולי 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.947 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד ביולי 2023 על סכום של 181.265 מיליון שקל - ירידה חדה של 7.1% לעומת יוני 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 195.073 מיליון שקל.
מניית שב"א עלתה ב-10% מתחילת השנה למחיר של 15.1 שקל ושווי שוק של 604 מיליון שקל.
סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: "את העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי אנו רואים בכל ענפי הצריכה המרכזיים של המשק הישראלי – ענף המזון, לרבות מסעדות ובתי קפה, הלבשה והנעלה וחשמל ואלקטרוניקה. לצד זאת, ראינו בנתוני חודש יולי שהמגמה של הפחתת השימוש של הציבור במזומן מתחזקת".
- 1.הברבור הירוק 07/08/2023 09:55הגב לתגובה זולמה בבנק ישראל לא מורידים את גובה העמלות לחברות האשראי העסקים אוכלים אותה וזה סוג של תרומה לאינפלציה כי בעלי העסקים צרכים לגלם עוד הוצה
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
