ביהמ"ש בארה"ב חסם באופן זמני את עסקת מיקרוספט אקטיביז'ן בליזארד
בית המשפט בארצות הברית אישר אמש את בקשת ועדת הסחר הפדרלית (FTC) לחסום באופן זמני את עסקת רכישת יצרנית משחקי הווידאו אקטיביז'ן בליזארד (Activision Blizzard) על ידי ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט MICROSOFT . זאת על רקע החשש של הנציבות כי העסקה עשויה "להפחית באופן משמעותי את התחרות" בתחום משחקי הווידיאו (גיימינג).
בתחילת שנת 2022 הודיעה מיקרוסופט על כוונתה לרכוש את חברת אקטיביז'ן בליזארד, תמורת סכום חסר תקדים, עבור התחום, של 69 מיליארד דולר. בכך הייתה אמורה מיקרוסופט להפוך לחברת המשחקים השלישית בגודל אחרי טנסט (Tencent) הסינית וסוני (Sony) היפנית. אלא שהעסקה הדליקה נורות אדומות אצל מרבית הרגולטורים במדינות השונות בעולם.
בחודש אפריל האחרון הודיע הרגולטור הבריטי, רשות התחרות והשווקים (CMA), על התנגדותו לעסקה, בשל חשש שהיא תפגע בתחרות ובחדשנות בתחום. מנגד, חודש לאחר מכן אישרה הנציבות האירופית את הרכישה, ואמרה שההצעה של מיקרוסופט לעסקאות רישוי חינם ל-10 שנים - המבטיחות לצרכנים אירופאים ולשירותי הזרמת משחקי ענן גישה למשחקי המחשב והקונסולות של אקטיביז'ן - פירושה שתהיה תחרות הוגנת בשוק.
כעת נשואות עיני החברה אל עבר בית המשפט המחוזי בבסן פרנסיסקו, ארה"ב, אשר קבע דיון הוכחות בן יומיים בסוף השבוע הבא, בהתאם לבקשת ה-FTC לצו מניעה ראשוני. בהתבסס על הדיון, יחליט בית המשפט הפדרלי אם יש צורך בצו מניעה ראשוני - שיימשך במהלך הביקורת המנהלית של התיק.
- כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת ה-FTC, העסקה תעניק לקונסולת משחקי הווידאו של מיקרוסופט Xbox גישה בלעדית למשחקי Activision, וביניהם המשחקים הפופלריים Call of Duty וקאנדי קראש, ותשאיר את קונסולות נינטנדו ואת הפלייסטיישן של סוני בחוץ. מנגד, בחברה אמרו לאחר הרכישה כי העסקה תועיל לגיימרים וחברות משחקים כאחד, והציעה לחתום על צו הסכמה משפטית מחייב עם ה-FTC כדי לספק משחקי "Call of Duty" למתחרות כולל סוני למשך עשור.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)