ביהמ"ש בארה"ב חסם באופן זמני את עסקת מיקרוספט אקטיביז'ן בליזארד
בית המשפט בארצות הברית אישר אמש את בקשת ועדת הסחר הפדרלית (FTC) לחסום באופן זמני את עסקת רכישת יצרנית משחקי הווידאו אקטיביז'ן בליזארד (Activision Blizzard) על ידי ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט MICROSOFT . זאת על רקע החשש של הנציבות כי העסקה עשויה "להפחית באופן משמעותי את התחרות" בתחום משחקי הווידיאו (גיימינג).
בתחילת שנת 2022 הודיעה מיקרוסופט על כוונתה לרכוש את חברת אקטיביז'ן בליזארד, תמורת סכום חסר תקדים, עבור התחום, של 69 מיליארד דולר. בכך הייתה אמורה מיקרוסופט להפוך לחברת המשחקים השלישית בגודל אחרי טנסט (Tencent) הסינית וסוני (Sony) היפנית. אלא שהעסקה הדליקה נורות אדומות אצל מרבית הרגולטורים במדינות השונות בעולם.
בחודש אפריל האחרון הודיע הרגולטור הבריטי, רשות התחרות והשווקים (CMA), על התנגדותו לעסקה, בשל חשש שהיא תפגע בתחרות ובחדשנות בתחום. מנגד, חודש לאחר מכן אישרה הנציבות האירופית את הרכישה, ואמרה שההצעה של מיקרוסופט לעסקאות רישוי חינם ל-10 שנים - המבטיחות לצרכנים אירופאים ולשירותי הזרמת משחקי ענן גישה למשחקי המחשב והקונסולות של אקטיביז'ן - פירושה שתהיה תחרות הוגנת בשוק.
כעת נשואות עיני החברה אל עבר בית המשפט המחוזי בבסן פרנסיסקו, ארה"ב, אשר קבע דיון הוכחות בן יומיים בסוף השבוע הבא, בהתאם לבקשת ה-FTC לצו מניעה ראשוני. בהתבסס על הדיון, יחליט בית המשפט הפדרלי אם יש צורך בצו מניעה ראשוני - שיימשך במהלך הביקורת המנהלית של התיק.
- כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת ה-FTC, העסקה תעניק לקונסולת משחקי הווידאו של מיקרוסופט Xbox גישה בלעדית למשחקי Activision, וביניהם המשחקים הפופלריים Call of Duty וקאנדי קראש, ותשאיר את קונסולות נינטנדו ואת הפלייסטיישן של סוני בחוץ. מנגד, בחברה אמרו לאחר הרכישה כי העסקה תועיל לגיימרים וחברות משחקים כאחד, והציעה לחתום על צו הסכמה משפטית מחייב עם ה-FTC כדי לספק משחקי "Call of Duty" למתחרות כולל סוני למשך עשור.
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
