בהשפעת מחירי הדיור: עליה ברכישת דירות ששוויים עולה על 3 מיליון שקל
מערכת הבנקאות פרסמה היום את הסקירה השנתית לשנת 2022. השורה התחתונה ברורה לכולנו: עליית הריבית השפיעה מאוד על ההחזר החודשי - השאלה היא עד כמה. כידוע, היקף ההלוואות לדיור גדל בשנים האחרונות לצד עלייה במחירי הדירות הנרכשות ועלייה בסכום ההלוואה הממוצעת לדיור. משקלם של עשירוני ההכנסה הגבוהים בסך כל העסקאות עלה והחל מהרבעון האחרון של שנת 2022 חלה האטה בביצועי האשראי למטרת מגורים. בבנק מסבירים כי העלייה בסכום ההלוואה הממוצעת היא, בין השאר, על רקע ההאצה בקצב העלייה של מחירי הדירות, שבמסגרתה עלה שיעור ההלוואות שנועדו למימון רכישה של נכסים בשווי גבוה יותר ושיעורן עבור נכסים ששווים עולה על 3 מיליון שקל, מסך ההלוואות שניתנו גדל מ-25% בחודש דצמבר 2021 ל-31% בחודש מרץ 2023.
העלייה בשווי הנכס הממומן באה לידי ביטוי גם בעלייה בשיעור ההלוואות שניטלו על ידי משקי בית עם הכנסה גבוהה יחסית, בהשוואה למשקי בית עם הכנסה נמוכה. בולטת במיוחד העלייה במשקלן של הלוואות שניטלו על ידי 2 הכנסה בינונית מסך ההלוואות החדשות, אשר הוכפל משיעור של 10% בלבד בשנת 2017 לשיעור של 20% מההלוואות החדשות שניטלו במהלך 2022.
כך, לפי בנק ישראל, נראית העליה בגובה סכום ההלוואה הממוצעת - 948 אלף שקל ברבעון האחרון של 2022:
כמו כן, הגידול בסכום ההלוואה הממוצעת לדיור, יחד עם השינויים בסביבה המקרו-כלכלית (העלייה בריבית בנק ישראל ובמדד המחירים לצרכן), תרמו לעלייה בסכום ההחזר החודשי. בבנקים הדגישו כי ניתוח השינויים בהחזרים החודשיים של ההלוואות לדיור שניטלו בין השנים 2017 עד 2022 העלה שממוצע סכום ההחזר החודשי עלה בין 554 ש"ח ל-873 שקל, זאת נוכח עליית ריבית בנק ישראל ובשל תרומתה של העלייה בשיעור האינפלציה.
שנת 2022 וראשית 2023 אופיינו בשינויים בסביבה המקרו כלכלית. כך, למשל, עלה שיעור האינפלציה בשנת 2022 עד ל-5.3%, בהשוואה ל-2.8% בשנת 2021 וריבית בנק ישראל עלתה במהלך שנת 2022 ועד אפריל 2023 לרמה של ,4.5%, לאחר שעמדה עד לחודש אפריל 2022 על 0.1%. אפשר לראות שעם עליית הריבית גם היקף המשכנתאות קטן בתקופה הנסקרת וחלה האטה במחירי הדיור. כמו כן נצפו בתקופה זו גם עליות משמעותיות בתשואות האג"ח הממשלתיות. עליית ריבית בנק ישראל הובילה גם לעלייה בשיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, בכלל המסלולים.
בגרף הבא אפשר לראות את שיעור השינוי בהחזר החודשי במשכנתא שנלקחה השנה לעומת 5 השנים הקודמות:
"יש שונות רבה בהיקף העלייה בסכום ההחזר החודשי בין הלווים, בין היתר, על רקע השוני הן בתמהיל ההלוואה הממוצעת והן בגובהה. עבור הלוואות שניטלו ב-2021 חל השינוי המשמעותי ביותר בגובה ההחזר החודשי הממוצע", מצאו בבנק ישראל. "סכום ההחזר החודשי עלה בקרב כל עשירוני ההכנסה – העלייה בסכום ההחזר החודשי הינה גדולה יותר בקרב עשירוני ההכנסה הגבוהים, אולם שיעור העלייה הגבוה ביותר נצפה בקרב עשירוני ההכנסה 4 עד 7, מה שמשקף נטל גבוה יותר עבור לווים אלה".
הבנק מצא כי גם תמהיל ההלוואה השתנה. אפשר לשים לב לעלייה במרכיב הפריים במהלך השנים, לעומת הירידה המשמעותית בשנה האחרונה. אנשים זיהו כי הריבית גבוהה מדי. כעת, הם חוששים מהפריים, שאם יירד בשנה הקרובה, הם עשויים למצוא את עצמם ממחזרים את ההלוואה.
הנה הטבלה שמוכיחה שהתמהיל השתנה:
בינתיים, בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק ההלוואות לדיור והעלייה בסכום ההחזר החודשי והציפייה הפיקוחית היא כי הבנקים ימשיכו לנטר לקוחות שמתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים וימשיכו לסייע להם במידת הצורך במסגרת הכלים שעומדים לרשותם, כפי שהחלו לעשות מסוף שנת 2022.
- 2.עמית 14/05/2023 16:12הגב לתגובה זוזה מעל ל 14 שנים כתבות ממומנות 24 שעות ביממה יום יום שנה שנה עד שזה הפך כמו סם שסופק לאחר שהצלחתי להפוך את עמך לצורכי הסם הזה בקיצור יש פה שכבה של עשירים ששורצים בצפון תל אביב ומסביבה ולהם אין שיעבוד והם מחוץ לעדר וכל היתר שזה 80% מהעם כבר משועבדים לכל חייהם לבנקים וכבר אבוד להם מזמן וכל אחד למזלו אם ניתפס בחכה או לא
- 1.דניאל 14/05/2023 14:36הגב לתגובה זוהשתעבדות כלכלית ל 30 שנה תעברו על הרווחים של הקבלנים, הבנקים וממשלה כל הרווחים על הגב של המשתעבדים למה ככה ? !!
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
