אחרי תל אביב, ירושלים הבאה בתור? "מקדמים תוכנית להקמת מטרו"
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר במסגרת כנס של מרכז הנדל״ן בשיתוף עיריית ירושלים, שעוסק בתוכניות העתיד ומנופי הצמיחה של העיר, כי החלה בחינה של הקמת מטרו בירושלים.
נושא התשתיות, בדגש על תחבורה, מחייב התאמה לקצב גידול האוכלוסייה בעיר, שצפויה להיות מעל מיליון תושבים. עפ"י נתוני מינהל התכנון קווי הרכבת הקלה הקיימים והמתוכננים בבירה צפויים לענות על הביקושים עד לשנת 2030, ולכן נדרש מענה תחבורתי משלים כמו המטרו.
אלמליח אמר בכנס שנערך בבנייני האומה כי "במינהל התכנון מבינים שכבר היום ירושלים נמצאת ב'FULL CAPACITY' מבחינת המענה התחבורתי, משמע שכל אמצעי התחבורה בעיר ימצו את עצמם ועל כן התחילו במינהל התכנון יחד עם משרד התחבורה, צוות אב לתחבורה ומשרד האוצר לבחון חלופות של הקמת מטרו בירושלים".
לדבריו, "ב-2050 אנו אמורים לייצר פתרונות לשני מיליון תושבים בירושלים שתכפיל את אוכלוסייתה, קשה לפרוץ החוצה בגלל יער ירושלים והקו הירוק. צריך לחשוב על מערכת תשתיות משודרגת שהיום נמצאת בביצוע, אבל מיד לאחר שיפעילו אותה נצטרך לחשוב על הדבר הבא בגלל הגידול באוכלוסיה. הדבר הבא זה מטרו בירושלים. קיימנו ישיבה עם צוות אב לתחבורה בירושלים ונעשתה חשיבה ראשונית על הקמת מטרו בעיר כדי שלא נמצא עצמנו עם משבר תחבורתי בעיר. נשכנע את משרד האוצר על נחיצות המטרו בעיר.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כבר ישבנו במספר ישיבות עם משרד התשתיות ומשרד התחבורה ואנחנו נמצאים בבחינה של הדברים. ירושלים מאוד חריגה בנוף העולמי ונבחן כאן חשיבה מקורית ויצירתית לגבי התוואי. יש נקודות בירושלים שהרכבת הקלה כבר לא תוכל לתת להן מענה, עם תכניות הדיור החדשות שהולכות להיות מאושרות. יש גם את המורכבות של העיר העתיקה והחפירות הארכיאולוגיות. בסופו של דבר נשקיע היום את המאמצים בתכנון שנהיה יותר חכמים ונבונים בהמשך".
ראש העיר, משה ליאון: "יש לנו שילוב אידיאלי בין הוועדה המקומית, למתכנן העיר ומנהל התכנון וכולנו מטרה אחת - להפוך את ירושלים לעיר מובילה במדינת ישראל. נעשה את זה באמצעות שלוש זרועות – בנייה, תחבורה ותעסוקה. ב-15-20 שנים אחרונות ממוצע התחלות הבניה בעיר היה בין 2,000-2,300 יחידות, מספר קטן לצמיחה של עיר כמו ירושלים. סיימנו את שנת 2021 ב-5,400 התחלות בניה ו-2022 מעל 7,000 התחלות בניה שחתמנו היתרים והם יוצאים לדרך וכך יהיה גם בשנים הקרובות - בין 7,000-8,000 התחלות בניה. כל יום ירושלים סופרים בכאב את ההגירה השלילית מהעיר אבל אני מאמין שתוך שנתיים שלוש נשמע על הגירה חיובית בעיר.
"אנחנו מקום ראשון בארץ בנושא קידום של תהליכי התחדשות עירונית - את 2022 סיימנו עם 3,000 התחלות בניה בהתחדשות עירונית. גם בשנים הבאות נשמור על הקצב וכל עוד אני נמצא נאשר בין 6,000 ל-7,000 יח"ד בשנה. מהפכת התחבורה – ירושלים תהיה העיר הראשונה תצא מהפקקים. שלושת קווי הרק"ל שיסעו כאן תוך מספר שנים עתידים להוריד מהכביש אלפי כל רכב ביום. כל המגדלים החדשים יהיו על התוואי ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להרים את הבניינים האלה לגובה ולהגדיל ציפוף.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
"הזרוע השלישית היא זרוע התעסוקה - התחלתי את הקדנציה לפני 4 שנים שהיו 4 מיליון מ"ר לתעסוקה בעיר. הממוצע לתעסוקה לנפש היה מאוד נמוך. כרגע אנחנו בעיצומה של בניה של 1.5 מיליון מ"ר לתעסוקה. בירושלים יש את מערכת החינוך הכי גדולה בישראל, זאת העיר הערבית הגדולה בישראל והעיר החרדית הגדולה בישראל. המטרה שלי להביא את המצב לכך שכולם יוכלו לחיות בשקט ושלווה וכולם יקבלו מה שמגיע להם.
ליאון התייחס ארוכות לעניין מזרח ירושלים ואמר, "50 שנה מזרח ירושלים הוזנחה באופן משמעותי אך בחמש שנים האחרונות מתחוללת מהפכה אמיתית במזרח העיר, ראשית היא הרבה יותר נקיה ובנוסף עושים מהפכה בנושא השקעה מאסיבית בחינוך – 55 מתלמידי מזרח העיר למדו בשיטה הישראלית ו 95% למדו בשיטת החינוך הפלסטינאית הכוללים חומרי הסתה נגד ישראל, והיום כבר 20%".
דן קצ'נובסקי מנכ"ל מרכז הנדל"ן מארגני הכנס: "זה האתגר של בירת ישראל, לשמור על ירושלים משגשגת עם גיוון תעסוקתי לכולם. שנים היא דשדשה מאחור במגורים ומסחר ותעסוקה אבל בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ששם את הצמיחה במקום הראשון ומיישם מדיניות מובנית וסדורה. אני רוצה לשבח באופן אישי את מדיניותו המוקפדת של ראש העיר משה לאון ומיישם התוכנית מהנדס העיר יואל אבן. העבודה כאן ייחודית ורשויות רבות יכולות ללמוד מהתפיסה התכנונית ומשיטות העבודה בירושלים. העיר מייצרת וודאות גבוהה מאוד ליזמים שעובדים בירושלים".
- 1.אבא 23/01/2023 20:53הגב לתגובה זוהשקיעו מיליארדים על הרכבת, אבל התקמצנו לשלוח מספיק רכבות, תוצאה: יש תשתית נפלאה, אבל לא אנושית בגלל הדוחס
- כן צריך להוציא רכבת קלה בשעות העומס כל 3 דקות (ל"ת)נוסע קבוע 23/01/2023 23:43הגב לתגובה זו
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")