ענת גואטה
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"הרפורמה להכנסת תחרות לבורסה מתאימה לתוכנית הכלכלית של שר האוצר. מקווה שיתעדף את זה גבוה"

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, רגע לפני פרידה מהתפקיד - "אנו רוצים להיות במצב שבו כששחקן רוצה אלטרנטיבה לשירותי הבורסה בתחום הגיוס, הסליקה או המסחר, הוא יוכל לבצע זאת גם ממקומות אחרים, לא רק דרך הבורסה"

יו"ר הרשות לניירות ערך ענת גואטה התבקשה להמשיך עוד כחודשיים עד לעזיבתה את התפקיד. בחודשיים האלו שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ' צפוי למנות מחליף-מחליפה לגואטה ששוחחה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל על מצבו של שוק ההון. גואטה עברה קדנציה לא פשוטה עם ארבעה שרי אוצר. האמת שככה אי אפשר לעבוד, ועדיין גואטה הצליחה במשימה העיקרית שלה לפקח על השחקנים בשוק ההון ולשמור על שוק הון נקי מקטסטרופות. זה לא שאין פרשיות, הרצת מניות, מידע פנים. זה תמיד יהיה, ומה שהכי חשוב והוקפד לאורך הקדנציה שלה שהשחקנים יודעים שבודקים-מפקחים-ובוחנים אותם.    

גואטה תיזכר כאחת שעמדה על שלה כשהיה צורך בכך וכאחת שהלכה עם האמת שלה, למרות שזה לא היה קל. גואטה מונתה על ידי משה כחלון שהיה שר האוצר. כחלון התגלגל להיות יו"ר יונט קרדיט שנפלה בקול תרועה רמה על רקע הונאות-גניבות-העלמות-הסתרת מידע וזיוף דוחות. כחלון אמר - זה לא קשור אליי, אני הגעתי אחרי. גואטה לא וויתרה ופתחה בחקירה. היו גם כאלה בעבר ש"דאגו" לא לחקור קרובים ומקורבים. גואטה לא כזו.        

סטלה קורין-ליבר: "נחלק את זה לשלושה חלקים. אחד- לפני חמש שנים מה בעצם מצאת, מה המצב היום ואיך הוא יראה לדעתך עוד 5 שנים? אחר-כך אשמח לשוחח על התוצאות של העברת השליטה על הבורסה וגם על מה זה בעצם פלטפורמת השקעות חדשה ששר האוצר צפוי יחתום עליה".

גואטה: "סיימתי חמש שנים בתפקיד. שלשום. אני כרגע נמצאת בשלב של מציאת מחליף או מחליפה. מקווה שהתהליך יושלם בקרוב. הגעתי לרשות ניירות ערך מהשוק הפרטי. כל חיי הייתי בשוק הפרטי. מכירה את שוק ההון ואת רשות ניירות ערך גם מבחוץ. הייתה לי נקודת מבט לא של מישהו שהגיע מתוך המערכת. בזה היה לי יתרון גדול. אני בהחלט רואה יתרון גדול לאנשים שמגיעים מהשוק הפרטי למגזר הציבורי בזכות זה שהם מסוגלים לראות את הדברים אחרת. היות מסוגלים לעשות שינוי ממקום הרבה יותר חזק.

"אז חמש שנים. 4 שרי אוצר. הכוח הוא לבצע רפורמות מרחיקת לכת באמצעות חקיקה. מאוד היה קשה לקדם חקיקה ב-5 שנים האלה. אחד הדברים המרכזיים שאני הבאתי איתי הוא הנושא של פיתוח שוק. עבדנו על כל נושא פיתוח השוק בחמש שנים האלה בצורה משמעותית מכיוונים רבים ומגוונים. התכנית האסטרטגית, שלנו שלמעשה הושלמה בסוף שנת 2022, דיברה על פיתוח השוק הציבורי, על קידום חדשנות והטמעת טכנולוגיה. קידום תחרות ושמירה על שוק שהיא נר לרגלנו".

-שמירה על שוק הון נקי בריא וחזק, זה התפקיד המרכזי בסוף.

"נכון מאוד. אני בחרתי לפרש את החוק גם כפיתוח שוק, כיון שבסופו של דבר, אנו חיים בעולם גלובלי, משקיעים ותאגידים לא חייבים לגייס או להשקיע כסף דווקא בשוק ההון בישראל. העולם פתוח. היום באמצעות סמארטפון אפשר לבצע הכל בלחיצת כפתור לכן אם השוק לא יהיה הוגן, נפסיד משקיעים ותאגידים ולכן צריכים לתת גז חזק מאוד בכיוונים האלה. המשימה הלאומית שהרשות קיבלה על עצמה לפני 3 שנים והושלמה בחקיקה שנעשתה בסוף שנת 2021, היא פעילות נוספת שלנו כגורם מאסדר מוביל ברפורמת הבנקאות הפתוחה בנושא של מידע פיננסי פתוח.

"הרשות פועלת כדי להסדיר שוק עבור חברות פינטק. פרסמנו גם דוח מאוד חשוב בעניין הזה בשבוע שעבר. תעשיית הפינטק מאוד חזקה בפיתוח ובהצמחת החברות. אבל, היא לא מציעה שירותים לאזרחים בישראל בזמן שכניסה למתן שירותים בישראל הייתה יכולה לשפר את רמת התחרותיות בשוק הפיננסי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

-בערך חצי שנה אחרי שנכנסת הושלמה העברת השליטה בבורסה לניירות ערך, אז אני רוצה להבין. יש ויכוחים ביניכם? מה קרה לעמלות בזמן הזה? מה הציבור שמשקיע במישרין בעצמו או בעקיפין דרך החסכונות שלו, לא חשוב איזה, מה הוא הרוויח מזה? 

"אז הרשות היא הרגולטור של הבורסה. מפקחים על פעילות הבורסה כפי שמפקחים על פעילות של מאות רבות תאגידים בתחומי פעילויות שונים. הבורסה עברה שינוי מבנה דרמטי בשנת 2018. בינואר הוטל עליי לבצע את המימוש של חוק שינוי מבנה הבורסה. החוק הושלם לקראת אמצע שנת 2017. כשאני נכנסתי בתחילת 2018 לקחתי את רוח החוק ולמעשה מימשתי אותה הלכה למעשה. אנו למעשה אפשרנו הפרטה מאוד מהירה של הבורסה וגם הנפקה במהלך שנת 2018. באוגוסט 2019 הבורסה הונפקה.

"למעשה, עברו מגוף שהיה בבעלות ובשליטה של בנקים, שהיו הלקוחות של הבורסה ובאופן לא מפתיע גם העדיפו שהבורסה תהיה לא רווחית וזאת הייתה הסיבה לחקיקה; עברו לגוף מונפק שהוחזק בשליטה מבוזרת על ידי בעלי מניות אשר מרביתם זרים מעבר לים. התהליך הזה היה מאוד מוצלח מבחינת שוק ההון הישראלי. הבורסה הפכה לגוף שפועל למטרות עסקיות, למטרות רווח.

"בנתיב הזה, גם נושא עדכוני תעריפים הונח על שולחננו מספר פעמים ותמכנו בו בכל מקום שהיה מקום לתמוך בו. עדיין חלק מרכזי היה נושא של פיתוח תחרות בתחום שירותי הבורסה. אנו רוצים להיות במצב שבו כששחקן רוצה אלטרנטיבה לשירותי הבורסה בתחום הגיוס, הסליקה או המסחר, יוכל לבצע גם ממקומות אחרים. לכן קיימנו את החוק. בעולם יש פעילות שוקקת חיים בתחום שירותי בורסה שנקראת 'אלטרנטיב טריידינד סיסטם'.

"אין רגולטור פיננסי בישראל שאין לו סמכות בסיסית לתת רישיון לגופים שהוא מפקח עליהם. מפקח על הבנקים יכול לתת רישיון לבנקים חדשים. מפקח על הביטוח לביטוחים. רשות ניירות ערך לא יכולה לתת רישיון בחוק לבורסות נוספות. החוק שהזכרת שעבר פעמיים ועדת שרים נקרא חוק בורסה ייעודית. החוק אמור לתת את הסמכות לרשות כדי לאפשר לנו להכניס פעילות חדשה לשוק ההון. למה הפעילות חשובה, מכיוון שהיום נמצאים בעולם מאוד טכנולוגי. הטכנולוגיה השתלטה גם על שווקי ההון בעולם ויש הרבה מאוד יוזמות טכנולוגיות מאוד יפות וטובות, חלקן מובלות על ידי יזמים ישראלים שמאפשרות תחרות בשוק שאין דרך להביאה לישראל".

-את השקת בעצם אפשרות-רישונות לשחקנים חדשים בשוק ההון שיציעו פלפטורמת השקעות. מי יעז להיכנס? איך מי שייכנס יוכל בכלל לשרוד. איך מגנים על החדשים והקטנים, איך מקצרים את זמני הבירוקרטיה?

"אני רוצה לומר שכשהיינו בתהליך החקיקה, בזמנים שהצלחנו לקדם את החקיקה, לפחות ברמת הממשלה, היו לא מעט יזמים שביקשו לפעול בישראל. מכיוון שהתהליך התארך, אני מניחה שחלקם התייאשו. המוטיבציה העסקית קיימת. 

"אני מזמינה אתכם להסתכל בתזכיר החוק. כשהרשות מקבלת אחריות על בניית שוק ונושא אסדרת שוק הפינטק הוא דוגמה מצוינת לזה. העברנו את החוק בנובמבר 2021, נכנס לתוקף ביוני 2022 ובספטמבר נתנו רישיונות לשחקנים חדשים, וניתן לשחקנים נוספים. כשהרשות מקבלת אחריות, היא מבצעת ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. מדובר במתן אחריות וסמכות לרשות.

"נכון שזה ייצר אתגר ותחרות לבורסה. בעיניי זה תהליך מאוד בריא. במקום שאין תחרות השחקנים עלולים להירדם וגם לנהל את השוק ממקומות שלאו דווקא מועילים לציבור ולשחקנים בו. הכנסת תחרות לפעילות בורסה בישראל בדרך של יזמות טכנולוגית כפי שקורה בכל שוק, היא טובה לצרכנים".

-כל זה יקרה באופן מעשי וממשי שאנשים ייהנו ממנו נגיד תוך שנתיים?

"אם החוק היה עובר אתמול היינו משלימים זאת תוך שנה. זה לא מאוד מסובך. אלו פרויקטים שהבורסה היתה שותפה לחלקם. הדילברי יכול להיות יותר מהיר ממה שנדמה לנו".

-מה שנשאר לנו זה החתימה של שר האוצר החדש, שר האוצר הרביעי שנכנס לעניין הזה.

"מקווה שיתעדף זאת גבוה. זה מתאים לתכנית הכלכלית שלו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    H 21/01/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנדלן . תעביר משקיעים לבורסה . כמובן שהורדה של לפחות 5%-10%. אחרת זה בזבוז זמן . איך לא חשבתם על זה כבר לפני שנים .
  • 5.
    יוני 19/01/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    משקיעים במקום להכנס לבורסה העדיפו לקחת את הכסף ולרכוש נדל"ן מה שהקפיץ מחירים מכל המשקיעים
  • 4.
    הורדת המס ל 10% מיידי, הרסתם את הבורסה (ל"ת)
    אורן 19/01/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יותם 19/01/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    סיבה שיגנבו אותנו בכל תחום. רוב המשקיעים בבורסה הם הציבור מעמס הביניים
  • 2.
    עבודה שקטה וטובה (ל"ת)
    שני 19/01/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריק 19/01/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    הון ל20% במקום 25% והקניית אוריינות פיננסית כבר ברמת לימודים בתיכון. אחרת אנחנו נמשיך לשמוע על משקיעי נדל"ן שאין להם מושג בפיננסים ולכן קונים דירות גם עוד חמישים שנה.
  • איציק 19/01/2023 14:07
    הגב לתגובה זו
    להוריד.את המס.מאז העלאת המס הרסתם את הבורסה הקפי המסחר נמוכים.להוריד את המס במיידי
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומל בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028.

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.91%  ו- נובה 1.23% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 4.19%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.